וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

המדריך למתחילים

דנה דרבינסקי-טיקולסקר

28.5.2007 / 0:19

לדנה דרבינסקי נמאס לענות לציניקנים, מתנגדי האוכל האורגני. מעכשיו היא שולחת אותם לספר החדש של אביב לביא ושירי כץ

כבר שנה שיש לי תשובה מצוינת לציניים שחושבים שאני סתם זורקת כסף על אוכל אורגני, וטוענים שמדובר בדרך אופנתית לגבות מחירים מופקעים על מזון שיתרונותיו לא מוכחים.
"אביב לביא עובד על ספר על השוק האורגני בארץ והוא בודק את התחום" אני אומרת להם, "מדובר באחד העיתונאים היותר רציניים שיש פה". הטיעון הזה סוגר לרוב את פיות המבקרים ובצדק. עבדתי עם לביא לפני כך וכך שנים באותה מערכת עיתון וראיתי אותו פועל. כשהוא ביקר את תחום התקשורת ב"העיר" ואחר כך במוסף "הארץ" הוא היה נטול פניות, יסודי ומדויק באופן לא מצוי, ואומרים שגם כפרשן ספורט הוא רציני במיוחד (אני באמת מבינה בקישואים יותר מאשר בכדורסל).

והינה עכשיו, אחרי שנתיים של עבודה, יוצא הספר עליו שמעתי בשיחה זריזה ברחוב - פרוייקט משותף של לביא ובת זוגו שירי כץ שהיא מעיתונאיות האוכל הותיקות, הידעניות והמחויבות שיש פה. הספר בהתאמה הוא מרשים, מקיף ומרתק מאד בעיני מי שאכפת לו מה הוא מכניס לפה.

נתחיל בעיתוי של יציאת הספר - בדיוק נקודת הזמן שבה מי שהתעניין והגיע למסקנה שאוכל אורגני טוב עבורו, לא מצוייד עדיין בכל הנימוקים, כי הספר הוא למעשה הפרוייקט המקומי הראשון שמאחד את כל הידע הנוכחי בתחום. וגם השלב שבו גם מי שלא מתחבר או יודע מספיק, לא יכול להתעלם לגמרי מהבאז ומהשינויים שמסביב ואולי יתפתה לדפדף.

הספר יוצא גם זמן לא רב אחרי פרסום מחקר של אוניברסיטת ניוקאסל הבריטית שעולה ממנו נחרצות, שיבולים אורגניים מזינים ב-20% יותר מהמקבילה המרוססת שלהם. מחקר שפוליטיקאים פופוליסטיים שמפחדים להכעיס את ארגוני החקלאים המסורתיים, כבר לא יוכלו להתעלם ממנו.

שמו הממלכתי של הספר - "המדריך הישראלי לאוכל אורגני" הולם אותו על שום החלוציות שלו במיפוי הנושא והעבודה העצומה שהושקעה בו. בחלק הראשון יש תשובה כנה ומבוססת לכל שאלה בנושא והוא הצליח לחדש גם לקוראת כמוני שמתעדכנת בתחום. על הזרחן למשל, גז העצבים המסוכן שמצוי בחומרי הדברה, ידעתי, על ההקרנות הרדיואקטיביות שמטרתן להשמיד בקטריות וחיידקים במזון ולהאריך את חיי המדף שלו, לא. מהבחינה הזאת הקריאה בספר היא מעניינת, שואבת וזורמת כמו קריאה ברומן. "שנת הבשרים שלי" מאת רות ל.אוזקי - חלק ב', אם תרצו.

מורה נבוכים מצורף

החלק השני של הספר הוא מדריך לחנויות, מסעדות וחוות אורגניות המחולק לפי אזורים בארץ, עם פרטים על מגדלים שמובילים את תוצרתם האורגנית לבית הלקוח ועוד. מדריך שהיקפו הגדול הוא מפתיע לגמרי אם לא מרעיש. התחושה היא שלביא וכץ חרשו באופן יסודי ביותר את המרחב האורגני בארץ ולא הותירו בו אף אבן אחת לא הפוכה. המדריך עבה, מכסה את המדינה כולה וכתוב באופן לא מדריכי אלא סיפורי + צבע.

החלק השלישי מעשי לא פחות וכתוב בו על יוזמות של תושבים שהתארגנו על חלקות אדמה במרחב העירוני, הפקיעו אותן מידי קבלנים שנהגו לשפוך בהן זבל למשל, והפכו אותן לגינות ירקות שיתופיות. יש בפרק המדרבן הזה, עצות זהב למי שרוצה להקים גינה קהילתית, המלצות על גננים, מידע על סדנאות פארמקאלצ'ר ועוד. חיוני והלוואי שכולם יבינו עד כמה.

ופרט מפחיד אחד לסיום מהספר, כי באמת חייבים כבר לסיים את העידן הסינתטי, המזהם והרעיל, הנוכחי – שליש ממקרי מחלת הסרטן בארץ מקורם בתזונה. כמו כן לפי פרסומים של החברה האמריקאית למחלת הסרטן, התזונה עומדת במקום הראשון בין הגורמים הפוטנציאליים למניעת סרטן (42%) ואפקטיבית לבריאות אף יותר מהפסקת עישון (37%).

אם אל גור, אביב לביא, שירי כץ, החקלאים האורגניים בעלי האחריות הסביבתית, עמותת "אדם טבע ודין" שפועלת לצמצום זיהום האוויר וחבריהם, יצליחו להשפיע ולשנות, צפוי לנו עשור עם פחות ילדים שסובלים מהפרעות התנהגות ובעיות נשימה, פחות מי תהום מזוהמים ופחות מחלות באופן כללי.

בינתיים, כמו שמשתמע מהכתוב בספר, האחריות לבטיחות היחסים האינטימיים והקריטיים שבין הצרכנים למזון שלהם, היא בידם ולא בידי הרשויות. אלה לא פיקחו נכון עד היום על רפתות, דירים, חומרי שימור וכו' ומתעוררות רק עכשיו ובאיחור. קריאה בספר עוזרת לקחת את האחריות הזאת לידיים. אחריה כבר קשה לצרוך אוכל תעשייתי שמרכיביו עלומים או מזיקים, בעיניים עצומות.

"המדריך הישראלי לאוכל אורגני", הוצאת כנרת

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully