וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

קופי בר: היה שיפוץ?

21.8.2014 / 7:40

אבי אפרתי מגיע לקופי בר בעקבות שיפוץ ושינוי בתפריט. אם הארוחה הנוכחית אכן משקפת את מצב המטבח, הרי שהשינוי היחיד שם הוא שהאוכל פחות טוב עכשיו

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
קופי בר לפני השיפוץ/מערכת וואלה!, צילום מסך

קופי בר, אחת המסעדות המצליחות בישראל לאורך שנים, נסגרה לפני מספר חודשים לרגל שיפוץ. לאחריו, שבה לפעול כשבנוסף לשיפוץ הגיע גם תפריט חדש. כשמוצר צריכה פופולרי ואהוד נעלם לפתע מהמדפים בחנויות, עקומת הביקוש אליו נוטה, לרוב, לגדול. יש אפילו חברות שמייצרות חוסר במוצר מוכר כאסטרטגיה שיווקית מחוללת באזז. לא שקבוצת R2M, בעלי הקופי בר, סגרו את המסעדה לשיפוצים כמהלך שיווקי. מסעדה משתפצות אחת לכך וכך שנים; אבל על הדרך נוצרה לה סקרנות רבה, שבאזז בצידה: 'נו, אז איך נראה הקופי בר עכשיו?' ומה אוכלים שם עכשיו?

התיישבנו בקופי בר המוכר השבוע, הבטנו כה וכה, בחלל הזה ובחלל ההוא, ולא ממש הבנו. היה שיפוץ? ייתכן שאלו שיושבים בקופי בר על בסיס יומיומי, לא חסרים כאלה כידוע, יהיו רגישים ממני לפרטים אבל המקום, עקרונית, לא באמת השתנה. אותם חללים, באותו עיצוב ואותה אווירה. אחרי שנים ארוכות של מאות סועדים ביום צריך, כנראה, להחליף פארקט, לצבוע קירות וכך הלאה. יש שיקראו לזה 'רמונט'. מאומה בתחושת הביסטרו האורבני-עכשווי של הקופי בר לא השתנה, אם כן.

כשמביטים בתפריט נראה, לרגע, שקופי בר הפכה למסעדה איטלקית. הוא מחולק עכשיו לקטגוריות הלקוחות ממסעדות ארץ המגף: פיצה, אנטי פסטי, ורדורה, פרימי, סקונדי ואפילו 'קונטורני' (תוספות). אז מה, הקופי בר נהיתה מסעדה איטלקית? האם קמה מתחרה חדשה לפרונטו של רפי אדר ודייוויד פרנקל? אז זהו, שלא בדיוק. מבט בפרטים מלמד שזו כמעט אותה גברת, בשינויים קלים, לא נורא משמעותיים מידי; רק שעכשיו אריזת התפריט, אופן הגשתו, חדשים. לקופי בר תמיד הייתה נטייה איטלקית-צרפתית קלה. היא לא השתנתה. רוב המנות המוכרות עודן שם וזו בשום אופן איננה טראטוריה או ריסטורנטה איטלקית של ממש. ככה יוצרים תחושת התרעננות והתחדשות מבלי לשנות או לפגוע משמעותית בסוס המנצח - הנוסחה שמוכרת טוב כל כך כבר שנים.

קופי בר. אפיק גבאי
מנה סתמית. סלט פנצנלה/אפיק גבאי

הזמנו ראשונות: 'קלמרי ממולא בשרימפס, עגבניות וזיתים על יוגורט והמון כוסברה' (52 שקלים) וסלט פנצנלה (42 שקלים). מנת הקלמרי היה בעייתית. מרקמם הקלמרי עצמם היה תקין. הם הצליחו שלא להיות צמיגיים. במרקם טעמי המלית הלכו השרימפס לאיבוד כמעט לגמרי. שאר הרכיבים בלעו אותם. אפשר היה לספוג את זה אילו היה מדובר במלית משכנעת. היא לא הייתה כזו. טעמה לא היה מגובש. ים תיכוניות חיננית, כמתבקש מהרכיבים, לא נכחה שם. זו לא הייתה מנה רעה אולי אבל היא הייתה סתמית.

בפנצנלה היו עגבניות, בצל אדום, פלפל קלוי, אנשובי, פטרוזיליה ולחם שרוף. בסלט טוב מצליחה תערובת הרכיבים לחבור בחיך למשהו שמייצר סיגנל הנאה וטעם של עוד. בסלט בנאלי מרגישים שלועסים אוסף מרכיבים. במקרה הטוב הם טריים; במקרה הפחות טוב, גם זה לא. בסלט שלנו היו רכיבים טריים ורעננים אבל הוא שייך, למרבה הצער, לסוג השני, קרי – הוא היה סתמי למדי.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

קק"ל מעודדת לימודי אקלים באמצעות מלגות לסטודנטים צעירים

בשיתוף קק"ל
קופי בר. אפיק גבאי
מנה שעומדת בסטנדרטים. פילה בר ים/אפיק גבאי

המשכנו: פפרדלה ראגו טלה (72 שקלים) ופילה בר ים על ניוקי עגבניות קלויות, בצל חרוך, זיתי קלמטה ומנגולד (129 שקלים). הפפרדלה אכזב. מאד. בראגו היה חסר מגע העומק, תחושת עושר הטעמים הדשן של ראגו צפון איטלקי כהלכתו. תחת זאת, חריפות בוטה השתלטה על טעמיו. זה בסדר גמור לשלב חריף בתבשיל בשר. ממש לא בסדר להפוך אותה ליסוד הטעם היותר דומיננטי בו.

מנת הדג הייתה היחידה בכל מה שהגיע אלינו עד כה שעמדה בסטנדרטים והייתה משביעת רצון. נתח דג טרי וטוב, שעסיסיותו נשמרה ומגע הצריבה בעור הוסיף לו מימד. הניוקי היו ענוגים, רכים וטובים והמשחק בין העגבניות הקלויות לזיתים והבצל החרוך עבד היטב. זו לא הייתה מנה נורא מקורית אולי; תמצאו כמותה במקומות רבים בתל אביב. אבל איכויותיה לא היו מוטלות בספק. אילו שלוש המנות האחרות שטעמנו היו מיישרות קו אל הרמה הזו, כל העסק היה נראה אחרת לגמרי. כאמור, הן לא.

חלקנו גלידת וניל עם שזיפים בברנדי (36 שקלים) וקצת השתוממנו שמנה באיכויות הללו נוכחת במקום כזה. את רוב הקינוחים מייצרים R2M בבייקרי – הקונדיטוריה של הקבוצה, המתפקד מצוין. נדיר למצוא שם מנה שאיננה מוקפדת מהמסד לטפחות. חשקנו במשהו קל קצת יותר, לכן הלכנו על הגלידה. הפער בין טעמי המתוק האנכרוניסטיים, הבלתי אנינים בעליל, של הגלידה עצמה והתוספים שלצידה, לבין העוגות הראויות של הבייקרי, עצום ורב.

אימפריית R2M נודעת בפערים הברורים בין הממלכות השונות שלה: הוטל מונטפיורי הוא המקום המושקע והטוב. הבראסרי – ההמוני והמוזנח. לדליקטסן, המצטרף האחרון, פשטות חיננית. קופי בר הוא השלוחה הלא מסעירה אבל התקינה. אמצע הדרך בין הסטייל של הוטל מונטפיורי לנונשלנט הקולינרי המוגזם של הבראסרי. הארוחה הנוכחית בקופי בר הייתה בינונית מאד; בינונית ומטה אפילו. ומכיוון שהעיצוב אותו עיצוב והתפריט לא השתנה מהותית, לא נותר אלא לקבוע שאם הארוחה הנוכחית אכן משקפת את מצב המטבח שם, הרי שהשינוי היחידי הוא שהאוכל פחות טוב עכשיו.



קופי בר, יד חרוצים 13, 03-6889696. לא כשר

לכל הביקורות של אבי אפרתי

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
אין תמונה/מערכת וואלה!, צילום מסך
  • עוד באותו נושא:
  • קופי בר

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully