סוף שבוע סוער וגשום, איזו שמחה! כל הפקקים, ההצפות והפחדים שהחלונות בבית יעופו ממקומם ואני יחד איתם, התקבלו אצלי באהבה. מיד דמיינתי את ירקות השורש משמינים ותופחים, את פירות ההדר מעטרים את העצים במיליון נקודות זוהרות ואת הבשר הנימוח במרק האלוהי (שעוד יסופר וידובר בהמשך. מבטיחה) נח אצלי בבטן בשלווה מחממת. הבוקר התפזרו העננים, השמש זרחה לה בחייכנות, זמן נפלא לשוק.
עצוב לספר, אך בינתיים הגשם שירד לא באמת נחשב. לפי התוצרת, אנחנו לא בעונה הגשומה וגם לא בשום עונה אחרת. אני יחד עם הירקות בשוק בעונה ללא שם. ירקות השורש עדיין לא במיטבם, הירוקים לא זקופי חזה, פירות ההדר לא עושים חשק והשוק נראה קצת כמו בסיילים של סוף עונה, ותחושת ההמתנה למשהו חדש ומרענן לא מרפה.
ואז כמו פיות טובות, הפטריות קורצות אליי: לבנות ומוצקות, שמנמנות ועגלגלות. יש בהן משהו שמזכיר לי את הנשים השופעות של בוטיצ'לי. אני מאוד אוהבת את היכולת שלהן לקבל את טעמי הרוטב בשמחה, אפילו בהכנעה, בלי להפריע. הפטריות שיכולות להצטרף למגוון רחב של מנות, הן ממש קרש ההצלה בתקופה זו של השנה- אחרי הכול, גם בעונה בלי שם, צריך לאכול.
חומרים ל-6 מנות:
סלסלת פטריות שמפיניון לבנות ומוצקות
צרור פטרוזיליה, שטוף ומיובש היטב
חופן אגוזי מלך קצוצים
רוטב:
3 שיני שום פרוסות דק
גרידה מלימון שלם
מיץ מלימון שלם
1/2 כוס שמן זית
1/4 כפית מלח
אופן ההכנה:
1. מנגבים היטב את הפטריות במגבת יבשה או נייר סופג חד פעמי.
2. פורסים את הפטריות לפרוסות דקות, עדיף על מנדולינה.
3. קוצצים את הפטרוזיליה.
4. מערבבים בקערה עמוקה את הפטריות, הפטרוזיליה ואגוזי המלך.
5. מנערים היטב את חומרי הרוטב בתוך צנצנת (עדיף לתת לרוטב לעמוד לפחות חצי שעה לספיגת טעמים). מערבבים את כל מרכיבי הסלט ומגישים.
מטבח מקומי
לימור תירוש למדה בבתי הספר הטובים בעולם לבישול: Leith Cooking School בלונדון, Migros School בציריך, Ritz Escoffier School ו-Cordon Bleu בפריז. כיום היא עורכת סדנאות בישול וארוחות בביתה.