מסעדת פאסטל החדשה, שנפתחה לפני כחודש, היא המיזם הכי שאפתני של הזמן האחרון. מסעדה גדולה, מדוגמת, מושקעת מאוד, עם קבוצת בעלים מנוסה ומקושרת. פאסטל ממוקמת בליבו של מתחם שכולו תרבות: מול גן הפסלים של מוזיאון תל אביב; בין בית אריאלה והמוזיאון מצידה מכאן; היכל אמנויות הבמה והקאמרי משם. במספיק ערים בעולם משמשת זירת התרבות הממוסדת מצע לבילויי ערב אטרקטיביים ועדכניים. טרם מש מזכרוני טעמו המתוק של ערב מקסים ברובע המוזיאונים של וינה בחורף האחרון, המשנה כליל את פניו בערב. אצלנו העסק הזה עובד קצת פחות טוב. חדר אוכל של עומר מילר מתפקדת אמנם, כנוכחת אקס טריטוריאלית במתחם היכל האמנויות, אבל ניסיונות אחרים במוזיאון תל אביב בעבר, צלחו פחות. הגיע הזמן שזה ישתנה.
פאסטל היא מסעדה ענקית. למעלה מ-200 מקומות ישיבה יש בה, חלקם בחלל פנימי גדול, וחלקם ברחבה חיצונית נאה, בינות לאקליפטוסים של גן הפסלים. האדריכלים אלון ברנוביץ' ואירנה קרוננברג עיצבו חלל לא סטנדרטי, המייצר אווירה אורבנית עכשווית, בקווים בהירים ונקיים. צמד האדריכלים הצליח במשימה לא פשוטה: לאפשר תחושה נעימה, אינטימית כמעט, במקום גדול והומה. בהקשר זה פאסטל היא כמעט אנטיתזה לאווירת הקולקטיב הקיבוצי בחדר אוכל הסמוכה, על שולחנותיה הארוכים והמשותפים.
השף בפאסטל הוא הצרפתי טיבו ברה, שהיה שף שגרירות צרפת בישראל ובעבר בישל בין היתר בארמון האליזה. יותר מכל מעורר האוכל אסוציאציה לבראסרי מודרני. זה לא מטבח הביסטרו-בראסרי המקובל בתל אביב, עם נגיעות ים תיכוניות ניו יורקיות. טכניקות צרפתיות הן שמנהלות כאן את הטון. כשהאוכל מתחיל להגיע, הולכת ומתחוורת המגמה: כאן צריכים למלא 200 מקומות. כ-ו-ל-ם צריכים להגיע. האוכל מיועד לכולם. כל כך לכולם, שטון שמרני, מיינסטרימי מאוד, הוא הדומיננטי שם. מין מקבילה עדכנית ומסוגננת לסבסטיאן ההרצליינית.
מלבד העובדה ש-50 או 100 פודי'ס תל אביביים יאמרו לחבריהם שאין בו, במקום החדש, שום דבר מעניין, אין כל רע באוכל שמרני. בתנאי, כמובן, שיהיה טוב דיו, כדי להותיר חותם כלשהו בסועד. כזה שילווה אותו לפחות בדרך למכונית לאחר הארוחה, אולי עוד כמה דקות אחר כך, ולא יתאבך בתודעה, היה כלא היה, מיד אחרי.
האוכל בפאסטל תקין רוב הזמן. אין לטעות בהכשרה וברקע המקצועי של ברה. אבל, כרגע לפחות, נראה שמרוב ניסיון לדבר לכולם, פאסטל פחות מדברת ויותר נזהרת ונשמרת. התוצאה: ארוחה תקינה, שאיננה מותירה חותם. כזו שהאוכל בה מהווה חלק כמעט משני בחוויית הבילוי הנעימה במקום; ששוכחים ממנה מיד כשהיא מסתיימת.
מקטגוריית הראשונות הוזמנו סרדינים כבושים על ברוסקטה וקרם פרש (52 שקלים), ופרזידנט קלאב סנדוויץ' (54 שקלים). הסרדינים נכבשו בעדינות, ללא מליחות יתר, והיו ראויים. הקרם פרש הביא שם עוד ריכוך. יחד עם מעט ירקות מתובלים בעדינות, זו הייתה מנה מהוגנת וטובה. הקלאב סנדוויץ', ששודרג ל"פרזידנט קלאב סנדוויץ'", היה, כך נאמר לנו, הכריך האהוב על הנשיא ז'אק שיראק כשברה שימש בצוות הבישול בארמון האליזה. היו בו רוסטביף, גבינת תום, ביצה ומיונז חזרת. חמישים גוונים (ויותר) של כולסטרול רע. כריכים מהסוג המושחת יכולים להיות נפלאים. נשיאותי ככל שיהיה, הכריך שלנו היה, בסופו של דבר, כריך. לא פחות, אבל גם לא יותר; ולא באמת ראשונה משכנעת.
קלמרי צרוב במחבת עם גזר ופירה (86 שקלים) שימש כעיקרית ראשונה, וסטייק BAVETTE (שעלותו 88 שקלים) כעיקרית נוספת. הקלמרי היה החלק הכושל של הארוחה. הסבירו לנו שהוא טופל בשלוש טכניקות: טיגון, צריבה ותנור. קצת לא ברור לי לשם מה צריך לשים קלמרי בתנור, אבל ניחא. תנור או לא, די הרבה סמרטוטים נחו במנת הקלמרי שלנו; כולם רחוקים מאוד ממרקם סביר. רוטב סרטנים תקין, אבל כבד ושתלטני, מאוד לא מתאים לקלמרי, ישב בבסיס המנה. פירה תקין, אבל כבד, מאוד לא מתאים לקלמרי, היה התוספת. זו מנה טעונת שיפור.
ה-Bavette היה החלק היותר מוצלח בארוחה. באווט הוא חלק המגיע ממפשעת הפרה, והוא בשרי מאוד ונטול שומן. הנתח שקיבלנו היה מבשר ראוי, סיבי מאוד, לעיס. לאוהבי בשר אמיתיים. ביקשנו אותו במצב צבירה מידיום, וכך הוא הגיע. מידיום רייר עם נתח כזה יכול היה אפילו להיות יותר טוב. אהבנו. קינחנו בקרפצ'ו אננס עם סירופ זעפרן וגלידת חלב (52 שקלים). לא מנה רעה, אבל מופרכת בתמחורה נוכח מה שהיה בה: פרוסות אננס דקיקות, מעט סירופ וכדור גלידת חלב אוורירי מדי.
פאסטל איננו מקום רע, באמת שלא. למעט מנת הקלמרי המפוקששת, לא נתקלנו בנפילות. התמחור, למעט הקינוח, הגיוני וסביר. השף ברה יודע לעבוד. ברור שהוא יכול הרבה יותר ממה שהוא מספק בפאסטל. כרגע הוא נתון בכבלי הקונספט של מקום, שמוכרח להצליח.
אז חדר אוכל כבר לא לבד במתחם המוזיאון/היכל האמנויות. בא לשכונה בחור חדש. כרגע לפחות, יותר ממקום לארוחה גסטרונומית מרשימה של ממש, פאסטל הוא לוקיישן יותר מראוי לדרינק ונשנוש של לפני או אחרי ההצגה/סרט/מופע. כשיירגעו שם, אולי יהיו דרגות חופש נוספות במטבח. אז אולי תוכל פאסטל להפוך ממסעדה תקינה, למסעדה טובה.
פאסטל. שדרות שאול המלך 27, תל אביב.03-6447441. לא כשר.
