וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

תשוקה אדומה

גיא גיסר

1.7.2003 / 14:00

הקמפרי, אפריטיף בעל טעם מריר, התחיל כעסק משפחתי באיטליה והגיע רחוק. סיפור התגלגלותו של משקה וכמה טיפים בסיסיים בתורת השיווק

איטליה ידועה כארץ בעלת מעלות רבות: נופים מרהיבים, היסטוריה מעמיקה, תרבות עשירה, כדורגל לא רע, נשים יפהפיות, אחלה קפה ומסתבר שהיא גם מעצמת אלכוהול לא קטנה. אמנם הרבה לא ערים לעובדה זו, אך בלעדיה אין לדעת אם עולם האלכוהול היה כפי שהוא כיום - היינות האיטלקיים נחשבים למשובחים ביותר, וכך גם הוורמוטים (יינות מתובלים ומכוהלים). אבל יש משקה איטלקי אחד ששמו הולך לפניו והוא בכלל לא קשור לענבים, אך מאוד מתקשר יופי ליוקרה, איכות ומיתוג - קמפרי.

הקמפרי הוא משקה אפריטיפי - כלומר המטרה בשתיית קמפרי, מלבד הנאה מהטעם, היא לרפד את הבטן לפני ארוחה גדולה וכבדה, ולעורר תחושת רעב שתגביר את ההנאה מהאוכל.

הקמפרי, משקה ביטר אפריטיף הנמכר בעולם, הומצא על ידי ג'ספר קמפרי שנולד ב 1828 בעיירה קטנה שבחבל לומברדי. כשגדל הלך ללמוד רוקחות, שם פגש אדם בשם מרטיני ששנים לאחר מכן ייסד את חברת "מרטיני ורוסי" המייצרת עד היום את הוורמוט הידוע "מרטיני", ובתום לימודיו פתח בית קפה בעיר טורינו. תוך כדי עבודה בבית הקפה, החליט ג'ספר שהוא רוצה לנסות לרקוח משקה אלכוהולי חדש - דבר שהיה מקובל באותם ימים. ג'ספר עשה לילות כימים במרתף בית הקפה, וניסה קומבינציות שונות של ערבוב עשבים, שורשים, צמחים ותבלינים המושרים באלכוהול וניסה להגיע לאפריטיף המושלם. בסופו של דבר הוא הצליח להגיע לנוסחה מנצחת שכללה כשישים צמחים, תבלינים, קליפות פירות, גזעי עץ ועוד. המשקה החדש היה מר ביותר, צבעו היה שקוף ובעל % 28.5 אלכוהול, וג'ספר הגיש אותו ליושבי בית הקפה. משנענה בהתלהבות החליט לשווק את המשקה בכל רחבי איטליה, וכך עשה בשנות ה- 40 של המאה ה- 19, המשקה הפך וב- 1860 ייסד ג'ספר את חברת קמפרי Gruppo Campari.

בשנת 1862 נישא ג'ספר (זו היתה פעם שנייה בשבילו), עבר למילנו והגיש את המשקה שלו בשני בתי קפה שפתח, אחד מול הקתדרלה של מילאנו, ושני בשם "קפה קמפרי"(קיים עד היום ב-"Galeria Victor Emmanuel II" ). בנו הצעיר ביותר, דוד (Davide) עבד גם הוא בבית הקפה במשך כ- 33 שנה והגיש את המשקה, בין השאר, למלך ויטוריו עמנואל. דוד קמפרי התחיל לחשוב בגדול על שיווק המשקה גם מחוץ לעסקי המשפחה. הבעיה הייתה שצבעו השקוף לא משך את העין וג'ספר ודוד נדרשו למצוא פתרון. הם לקחו תולעי שני אדומות, ייבשו אותן, פוררו לאבקה והוסיפו למשקה - לכל חבית של 250 ליטר הספיקה כפית אחת של האבקה האדומה שצבעה את הנוזל באדום כהה. דוד נתן רשות לבעלי בתי קפה אחרים למכור את המשקה בתנאי שיציינו שזהו "קמפרי ביטר", הוא פירסם אותו באמצעות פוסטרים צבעוניים שציירו לו אמנים (צעד שיווקי נדיר בזמנו), והשוס הגדול מכולם- שיווק בקבוקים קטנים בצורת קונוס בהם קוקטייל מוכן של קמפרי עם סודה.

בתחילת המאה ה- 20 פגש דוד קמפרי זמרת אופרה מפורסמת בשם לינה קווליירי, ומאחר שזמן קצר לאחר היכרותם היה עליה לשוב לביתה בניס, בצרפת, הוא ניצל את ההזדמנות לצאת במסע שיווקי מחוץ לגבולות איטליה. צרפת הייתה המדינה הראשונה שזכתה לטעום מהקמפרי הנפלא, ולמרות היריבות המרה בין שתי המדינות בכל הנוגע לאפריטיפים – התקבל הקמפרי באהבה. עד היום סיבת הייצוא של הקמפרי ידועה כ"סיפור האהבה של המשפחה".

דוד נפטר ב- 1936, אך לפני מותו הספיק להטביע את חותמו על תווית הבקבוק (יש שיגידו שזה זלזול באביו, ממציא המשקה). שיטות השיווק והמכירות בהם פעל היוו מודל חיקוי עבור רבים, והקמפרי הוא הביטר אפריטיף הנמכר ביותר בעולם - מעל ל- 33 מיליון בקבוקים נמכרים מדי שנה בכל רחבי העולם. עם השנים רכשה חברת קמפרי את חברת "צינזאנו" האיטלקית, את חברת skyy"" האמריקנית ועוד מספר מותגים מובילים אחרים.

בסוף שנות ה- 80 היהודים, איך לא, נכנסו לתמונה. הרב הראשי לאיטליה נתן חותמת כשרות למשקה בשני תנאים: 1. שתמצא דרך אחרת להעניק צבע אדום 2. מתן המתכון הסודי של הקמפרי.
חברת קמפרי עשתה חושבים (בעיקר כלכליים) והגיעה למסקנה ששווה לה לעשות את המהלך הזה. כיום מפיקים את הגוון האדום בעזרת השריית המשקה השקוף בקליפות רימונים (דבר המוסיף גם מרירות טבעית למשקה) ובתוספת צבע מאכל אדום. למעשה, ישנם שלושה אנשים בכל העולם שיודעים את הנוסחה האמיתית של הקמפרי: נינו של ג'ספר, מאסטר דיסטילר (האחראי על הכנת המשקה במפעל) והרב הראשי של איטליה...

ת'כלס

הקמפרי, בגלל טעמו המריר, יישתה לרוב כאפריטיף – כדי להפיק ממנו את המירב יש לשתות אותו נקי עם קרח בכוס אולד פאשן (אפשר לקשט בפלח תפוז- לא חובה), או עם סודה (בהייבול עם קרח וסודה). ברגע שמערבבים אותו עם מיץ תפוזים, אשכוליות, ספרייט או כל משקה אחר עם סוכר- הוא יהיה טעים מאוד, אבל כבר לא ישמש כאפריטיף בגלל השפעתו סומת התיאבון של הסוכר שבמשקה הקל.

קוקטיילים רבים מתבססים על הקמפרי, רובם נוצרו משום שלא פשוט לשתות אותו נקי ולכן יש המערבבים אותו עם משקאות אחרים. הקוקטייל המפורסם ביותר הוא הנגרוני, שעורבב לראשונה באיטליה ב-1904 ונקרא על שמו של הרוזן האיטלקי קמיליו נגרוני שהזמין פעם אחר פעם שילוב של קמפרי, ג'ין וורמוט אדום בבר בפירנצה.

נגרוני

מרכיבים:
1 מנה קמפרי.
1 מנה ג'ין יבש.
3/4 מנה ורמוט אדום/רוסו.

אופן ההכנה:

מנערים בשייקר את כל המרכיבים עם קרח, מסננים לכוס קוקטייל מקוררת ומקשטים עם סליל קליפת תפוז, שותים ונהנים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully