ככה זה כשמשקיעים במשיכת חבל וטרמפולינה

המועצה להסדר הימורים בספורט היא ארגון כושל, אבל מתוקף חוק ההימורים בספורט היא הגוף המחליט והמממן העיקרי של הפעילות הספורטיווית בארץ. הליקוי הבסיסי במועצה הוא ועדת הקריטריונים. מדובר בוועדה ציבורית שמתכנסת מדי שנה (תתכנס גם בינואר-פברואר 2005) כדי לקבוע כמה כסף יקבל כל מי שרוצה לקבל, וכולם מקבלים. הוועד האולימפי הבינלאומי מאגד 28 ענפי ספורט, אבל מועצת ההימורים מממנת ומסבסדת 54 ענפי ספורט, 60 איגודים והתאחדויות ו-2,900 עמותות.

מנכ"ל המועצה, שאול שניידר, מלין על כך שהכנסות הכדורגל ירדו והוא צודק. אבל מדוע מר שניידר וחברי הדירקטוריון אינם פועלים לתיקון החוק שמאפשר לענפים קיקיוניים לקבל מיליוני שקלים בשנה? איזה הכנסות יצרו למשל ענפים כמו קלוב תעופה (מקבל 465 אלף שקל בשנה), בייסבול וסופטבול (392 אלף), פטנק (88 אלף) משיכת חבל (26 אלף), הורדת ידיים (45 אלף), פיתוח גוף (58 אלף), ניווט (118 אלף) רכיבה על סוסים (628 אלף), ריקודים סלוניים (79 אלף), סקווש (122 אלף), טרמפולינה (288 אלף) ועוד חריגים כמו טיפוס, אקרובטיקה, סקי שלג וסקי מים, שבמדינות מתוקנות פועלים כחוגים ולא מהווים מעמסה תקציבית על הספורט התחרותי.

אז ברור שכולם סובלים מתקצוב לקוי, העסק מנוהל כמו בדיחה עצובה, הכדורגל הישראלי שהוא יצרן ההכנסות העיקרי גוסס כלכלית (ואיכותית), וראשי המועצה מנסים לעשות שריר שאין להם. נכון שהניהול של הכדורגל בארץ הוא ביזיון מהותי, נכון שמשקלו ביצירת ההכנסות ירד מ-90% (בהימורי הטוטו-16) ל-20%-18% עם שילוב שיטות ההימורים האחרות (בעיקר הווינר), אבל אסור לשכוח שהכנסת שיטות אלה היתה תגובה קלושה להימורים הבלתי חוקיים, על אף שבפועל היא שווה כמו כוסות רוח למת.

על כל אלה יש להוסיף גם עלוקות עסקניות. מרכזי הספורט קיבלו בשנתיים האחרונות 7.5 מיליון שקל, כעמלה בסך 15% ממימון הכדורגל. במשרד האוצר - שחבריו נאבקים על קיצוצים בקיצבאות ילדים, נכים ואבטלה, ומטילים מסים דרקוניים - לא מטפלים בסוגיה זו של טפילות, כי המרכזים הם גופים פוליטיים. מדוע הוועד האולימפי צריך לקבל 6.6 מיליון שקל בשנה, כאשר בבעלותו 50% מנדל"ן בהדר יוסף שמוערך במאות מיליוני שקלים ושומם רוב השנה? מדוע ההתאחדות לכדורגל צריכה לקבל 19 מיליון שקל?

שניידר ועמיתיו חייבים להיאבק כדי לשנות את החוק, על מנת שהענפים הקיקיוניים יועברו לטיפול מינהל הספורט (עוד גוף שמתוקצב ב-48 מיליון שקל לשנה), כי לספורט ההישגי ערימת הפקידים הזו היא נזק, לפטנק ולמשיכת חבל אולי הם יכולים לסייע. במקביל הם חייבים להיאבק כדי להפחית את כמות איגודי הספורט שממוממנים על ידם. 20 ענפי ספורט עם פוטנציאל הישגי זה הרף העליון, על פי מידרג שיקבעו אנשי מקצוע ולא חברי ועדת קריטריונים שבאים עם מקסימום רצון לתרום לקהילה, אבל עם מינימום כישרון למשימה שכוללת חלוקה של כ-467 מיליון שקל כסף ציבורי.

ועכשיו לקבוצות הכדורגל. בשלוש השנים האחרונות הן קיבלו 277.5 מיליון שקל. ההיגיון גורס שאפשר להעלות את הסכום באמצעות שינוי סדרי העדיפויות. קבוצות ליגת העל, לאומית וארצית, שמייצרות את מירב ההכנסות של הכדורגל חייבות לקבל יותר, וכל החכ"ים שעוטים ארשת של חשיבות מול מצלמות הטלוויזיה בכל דיון על נושאי ספורט, יכולים לשנות את החוק. לא צריך לדון יותר מדי, מספיק לקרוא את תקציב חלוקת הכנסות המועצה, העיוותים זועקים מכל שורה. חובה להתחיל היום, כי מחר זה כבר מאוחר.

465 אלף שקל לקלוב תעופה
392 אלף בייסבול וסופטבול
88 אלף פטנק
26 אלף משיכת חבל
45 אלף הורדת ידיים
58 אלך איגוד לפיתוח גוף
118 אלף ניווט
628 אלף רכיבה על סוסים
79 אלף ריקודים סלוניים
122 אלף סקווש
288 אלף טרמפולינה