בתחילת השנה, בד בבד עם חגיגות העשור, הוציא ההרכב היפני Ghost את "Hypnotic Underwold", אחד מאלבומי הפסיכדליה המגוונים של העת האחרונה. היצירה האפית הפתלתלה נשמעת, הפלא ופלא, לא מאולצת ונטולת חשיבות עצמית, וזאת למרות היותה הרפתקה מוזיקלית הנעה על התפר המוחצן שבין פסיכדליית סיקסטיז (Jefferson Airplane, Quicksilver Messenger Service) פולק סגפני (סיד בארט) ורוק פרוגרסיבי (פינק פלויד, Can). נדמה שגוסט השכילו לאתר נתיב מוזיקלי חדשני המגן עליהם מפני הפומפוזיות הז'אנריסטית, ומאפשר להם להיות פרוגרסיביים ובעלי צליל "גדול מהחיים" בלי לאבד בדרך את המגע האנושי והאישי, ולממש את עולמם המיסטי והצבעוני בלי להצטייר כעדת מטיפים מנותקת ומעוררת סלידה. כל זאת מתאפשר בזכות הגיוון הכלי (כלי נגינה אסיאתיים מסורתיים לצד הכלים הקונבנציונליים המערביים), השפעות מוזיקליות מרחבי הגלובוס (גרמניה, בריטניה, ארצות-הברית והמזרח הרחוק), ואישיותו הייחודית של מאסאקי באטו (Masaki Batoh), הסולן ומנהיג הלהקה.
חברת התקליטים האמריקאית Drag City, האחראית להפצת הבשורה המוזיקלית של גוסט מחוץ ליפן, החליטה כעת לאחות את שני אלבומי הסולו של מאסאקי מאמצע התשעים (שנעלמו מהתודעה ומהמדפים) ולשחררם מחדש כאסופה אחת, ובכך לחשוף את עולמו הפנימי של היוצר החולמני - סביבה מסועפת שהיא התשתית לצליל המוחצן של גוסט.
לוחש לגלים
התקליט מורכב משתי יצירות שונות בגונן המוזיקלי. "A Ghost from the Darkened Sea", היצירה הראשונה באסופה, חושפת צד אינטימי של מאסאקי, ומבוססת בעיקר על שירים בגוון אקוסטי, אסיד-פולקי. היצירה השנייה, "Kikaokubeshi", היא חוויה אמביינטית אבסטרקטית ורב-שכבתית, כולל קישוטי הסאונד האקזוטיים ולחישות הגלים המתבקשות.
כאמור, המוזיקה של גוסט אוצרת השפעות מרחבי תבל. לכן לא ממש מפתיע שצלילות חוזרות אל תוך הקלטות הסולו של מאסאקי - שבמפגש ראשוני נשמעות מנותקות מזמן ומקום מסוימים - מגלות את הזיקה העמוקה והספציפית של המוזיקאי היפני לאמביינט הפרוגרסיבי הגרמני של אמצע שנות השבעים. חוץ מהעובדה שמאסאקי מחדש את "Yoo Doo Right" של להקת Can (מהאלבום הקלאסי "Monster Movie" שיצא במקור ב-69' וזוכה החודש להוצאה מחודשת) הוא מתכתב עם האמביינט הקוסמי הרדוף של Klaus Schulze, ומתאים אותו לסביבת החיים היפנית המעודנת באמצעות הקלטות שטח אווריריות וטפטופים של לחנים יפנים וטיבטיים מסורתיים. עוד יוצר גרמני הניתז לתודעה בשעת ההאזנה לאלבום הוא הבמאי וורנר הרצוג, האחראי לסרט המסעות המוטרף והאפלולי "אגירה - זעם האלים" (1972), שצולם ביערות ונהרות מקסיקו ופרו, וכולל הקלטות שטח קפדניות מהאזור ופסקול מופלא של הרכב האמביינט-קראוטרוק Popol Vuh (הקטע "Magakami" בעל הניחוח הכנסייתי-דתי יכול להתווסף בקלות לאותו פסקול הזוי). ניכר שמאסאקי שאב השראה מאותה יצירה קולנועית, והאלבום מלווה בתחושת מסע ביקום נשכני ובלתי צפוי. גם אם מאסאקי לא כיוון לכך, לעתים תכופות ניתן לדמיין את דמותו האניגמטית של השחקן קלאוס קינסקי בוקעת מבין הצלילים המתוחים שהוא מיטיב לארוג.
הדיאלוג הלא רשמי עם המקורות האירופאיים וההלחמה המרגשת בין האמביינט הגרמני המתוח לצליל הפסיכדלי היפני המרווח משמשים מסגרת לאלבום המסע המגוון הזה, אשר נותר לצוף בתוכך הרבה לאחר כיבוי הסטריאו הביתי.
מאסאקי באטו, "Collected Works 1995-1996" (יבוא, Drag City)