קרב הטקטיקה הגדול של איטליה

ההרשמה למועמדות לאליפות איטליה נסגרה. על תואר הסקודטו היוקרתי השנה יתחרו רק שתיים. אותן שתי קבוצות פאר שלקחו את 11 מתוך 13 תארי האליפות האחרונים בארץ המגף. התיקו של אינטר לפני יותר משבועיים מול יובנטוס, הוציא אותה סופית מהמאבק על התואר והשאיר את הבמה לשני איקוני הכדורגל הגדולים. יובנטוס נגד מילאן. הרוסונרי נגד הביאנקונרי. או אם תרצו: קרב המוחות בין פאביו קאפלו לקרלו אנצ'לוטי. שניים מטובי הטקטיקנים בין מאמני הכדורגל בעולם כיום. ביום שבת ה-18 בדצמבר, ייערך העימות הישיר בין השניים.

מבחינת המספרים היבשים, ערב העימות, יובה של השנה היא רמה אחת מעל הליגה כולה. לפחות עד קודם המחזור האחרון. רק שבעה שערי חובה ו-26 שערי זכות (ארבעה שערי זכות פחות מאינטר של מנצ'יני). אבל מי כמו מילאן וקאפלו יודעים מצוין שמספרים לחוד והישגים לחוד. הרי רק בעונה שעברה מילאן לקחה את תואר האליפות אחרי שדווקא לרומא, אותה אימן כזכור קאפלו, היה את מספר הכיבושים הגדול בליגה (68) ואת ההגנה שסופגת הכי פחות (19).

המחזור האחרון טרף כאמור, לפחות מבחינה מספרית, את הקלפים. מילאן הפגיזה שישה שערים לרשת של פיורנטינה, עברה את מכסת ההבקעות של הביאנקונרי בשער אחד והפכה לדעת רבים מאנדרדוג לפייבוריטית במשחק הקרוב בדלה אלפי.

אם נתחיל לנתח את יכולת הקבוצות מההגנות (כמו שכל אוהד כדורגל איטלקי טיפוסי היה עושה..), היינו מגלים כמעט שוויון מוחלט בין הצדדים. בכל משאלי דעת הקהל והמומחים שנערכו העונה באיטליה, זוכים בופון של יובה ודידה של מילאן להערכה כשוערים הטובים ביותר בעולם כיום. למרות שבופון נחשב לטוב יותר, השיפור העצום ביכולת של דידה הברזילאי בתקופה האחרונה, הוכיח שהוא לא נחות בהרבה מיריבו האיטלקי, אם בכלל.

גם צמד הבלמים הותיק נסטה ומאלדיני בוודאי שלא נופל מהצמד החדש והמצליח שגיבש השנה קאפלו במרכז ההגנה של הגברת הזקנה שלו: טוראם שהמעבר מעמדת המגן הימני לעמדת הבלם עשתה לו רק טוב וקנבארו, שכבר מועמד לתואר קניית השנה בכדורגל האיטלקי. גם בעמדת המגן הימני קיים שוויון כוחות בין ג'ונתן זבינה הצרפתי של יובה, לבין מרכוס קאפו הברזילאי הותיק של מילאן.

שובר השוויון היחיד הוא בעמדת המגן השמאלי וכאן קיים יתרון יובנטיני. על העובדה שהיכולות של זמברוטה כמגן שמאלי, במיוחד מבחינה התקפית, עולה בהרבה על שתי האופציות של אנצ'לוטי למשבצת הנ"ל: קלאדזה ופנקארו, אין ויכוח.

במרכז המגרש, לעומת זאת, הקבוצות מתופקדות מבחינה טאקטית באופן שונה. קאפלו משחק בקישור של ארבעה בקו אחד, כשרק לעיתים רחוקות מועבר פאבל נדבד מצד שמאל של הקישור לעמדה הקדמית, מאחורי החלוצים. מרכז הקישור של יובה מבוצר על ידי אמרסון ובלאסי במרכז כשקמוראנסי לא נוטש לעולם את הכנף הימנית.

בקישור של אנצ'ולטי העניינים נראים אחרת. הקישור יורכב תמיד משלושה. פירלו בעמדה מעט אחורית מתפקד כפליימייקר לכל דבר, כשלימינו גאטוסו ולשמאלו סיידורף. אחת הבעיות של אנצ'לוטי היא שאף אחד מבין השלושה לא הצליח עד היום לשחזר את יכולתו הטובה מהעונה שעברה. הברזילאי קאקא מתופקד במילאן באופן קבוע בעמדה שמאחורי החלוצים. לאחרונה, בעיקר בגלל מחסור בחלוצים בגלל פציעות, שילב אנצ'לוטי את סרג'יניו או רוי קוסטה לצידו של קאקא, כשבחוד מתופקד רק חלוץ אחד. שבצ'נקו כשקרספו היה פצוע, וקרספו כששבה היה מושבת.

כאב הראש העיקרי של אנצ'לוטי היה בהתקפה. נראה היה שמילאן מתקשה להבקיע העונה ובתחום הזה הקדימו אותה לא רק יובה, אלא גם אינטר, רומא, לצ'ה ואודינזה. כל זה, כמובן לפני השישייה לפיורנטינה. הבעיה המרכזית היתה התלות הגדולה מדי שיש למילאן בשערים של שבצ'נקו, שהבקיע 11 מתוך 27 שערי הליגה של הרוסונרי. ההתעוררות המאוחרת של הרנן קרספו שהגיע כבר למאזן של שלושה שערי ליגה, פלוס הבקעות במסגרת הגביע וליגת האלופות נותנים את ההרגשה שאנצ'לוטי מצא סוף סוף חלוץ שני שראוי ללבוש את החולצה האדומה שחורה. אם נוסיף לכך את העובדה שבשני המחזורים האחרונים גם קאקא, פירלו וסיידורף הבקיעו, תתחזק התחושה שנטל מלאכת ההבקעה במילאן מתחיל להיות מאוזן ובריא יותר.

ביובנטוס מלאכת ההבקעה היתה מלכתחילה מאוזנת. איברהימוביץ' מוביל עם שבעה שערי ליגה, אבל מייד אחריו דל פיירו וזלייטה עם חמישה כל אחד ומאחוריהם טרזגה ונדבד עם ארבעה.

על הספסל מסתמן יתרון דווקא של מילאן. וככל ששעון החול של העונה הולך ומתקדם, היתרון הזה ילך ויעמיק. קרספו, שנראה עד לא מזמן כרכש כושל, מגלה, כאמור, ניצנים של חזרה ליכולת ההבקעה, דוראסו הצרפתי שמתחיל לקבל בהדרגה דקות משחק וההחלמה הצפוייה של יאפ סתאם בינואר יתנו לאנצ'לוטי חלופות טובות לקראת הישורת האחרונה של העונה, שתדרוש שילוב של כוחות רעננים.

לקאפלו, לעומת זאת, אין שום תחליף הולם לפציעות אפשריות, לא עלינו, של טוראם או קנבארו במרכז ההגנה או של אמרסון בקישור. הדוגמא הכי בולטת לכך היא שמילאן הצליחה עם ההרכב השני לנצח בפאלרמו במסגרת הגביע בעוד יובה, עם ההרכב השני, נחלה הפסד די מביש באותה מסגרת מול האחרונה בטבלה, אטאלנטה.

לקאפלו יש מחליפים מסוגם של לגרוטאליה ויוליאנו שלא זוכים ממנו אפילו לטיפת אמון ודקות משחק. המשחק ברמת גן בשבוע האחרון רק חידד את הסוגייה הנ"ל. קאפלו כבר סופר את הימים לפגרת החורף רק כדי לדעת שהכוכבים שלו מקבלים קצת מנוחה. מעבר לבעיה של מחליפים במקרה פציעה, ביובנטוס מודים שבעיית העייפות קיימת ובעיקר אצל טוראם ודל פיירו. גם את זמברוטה שהציג שלושה חודשים פנטסטיים כבר רואים פחות דורס את היריבים על האגף ולא מצליח לדחוף את הקבוצה קדימה כמו שעשה קודם.

למרות ארבע נקודות היתרון והעובדה שהמשחק יערך במגרשה הביתי, יובנטוס לא תרשה לעצמה לתת שום הנחה למילאן. קאפלו יודע מצויין שניצחון במשחק העונה יסדר לו שבע נקודות פור על מילאן וחופשת חג מולד רגועה ונטולת צרות. לאנצ'לוטי, לעומת זאת, ברור שהפסד יקרב את הסוף לחלומות על אליפות שנייה ברציפות עם הרוסונרי.