חגיגת המולד באנגליה

חג המולד בפתח, ובזמן שכל הליגות באירופה נכנסות לתרדמת חורף, האנגלים דווקא רואים הרבה כדורגל. לאלה מכם שרוצים ליהנות מתשוקה בריטית אמיתית ויכולים לממן כרטיס טיסה ללונדון הקרה, אנחנו מציעים לו"ז לא שגרתי. אז הנה הצצה אל חמשת המשחקים המעניינים של החג הזה, מהקבוצה הכי גרועה ועד הקבוצה הכי אטקרקטיבית. השעות אגב, הן לפי שעון אנגליה המקומי למען אלו מבינינו שמעדיפים לקפוא בסוף השבוע הקרוב.

גבירותי ורבותי, קבלו את קידרמיניסטר-האריירס, הקבוצה הכי גרועה באנגליה. מקום אחרון בארבע הליגות המקצועניות. עם תשעה הפסדים בעשרת משחקיה האחרונים, לא קשה להבין למה בין המועדון הצנוע מפרברי ברמינגהם ובין צ'לסי, המדורגת ראשונה בפרמייר~ליג, מפרידים 82 מקומות בדיוק.

"זה לא נעים להיות הבדיחה של אנגליה", מספר אלן שפרד, יו"ר חוג האוהדים של הקבוצה. "כבר התרגלנו שבכל מגרש שרים לנו 'אתם חרא ואתם יודעים את זה', אבל אנחנו יודעים להתייחס להפסדים שלנו בהומור עצמי. יש לי אפילו קצת גאווה. תראה, אפילו בישראל כבר מתעניינים בנו".

לשפרד ברור שהוא קצת מזוכיסט. בכל שבת בצהריים הוא מתכנס עם הקומץ בקינג-אנד-קאסל, הפאב המקומי, על פיינט של באתאמס, בירה אנגלית גרועה במיוחד. החמיצות של הבירה משתלבת היטב עם מצב הרוח שלו. "אני מעודד מזה שיותר גרוע כבר לא יכול להיות. שלושים מתוך 32 שנות חיי אני הולך אחרי הקבוצה, וזו השנה הגרועה ביותר. הייתי הולך לספארי שבעיר לשטוף קצת את העיניים, אבל כנראה כבר התמכרתי לדיכאון".

כבר בפגרת הקיץ היה ברור לכל מי שקשור למועדון שהשנה תהיה ההישרדות קשה מתמיד. הכוכבים דני ויליאמס, דין בנט וקרייג הינטון (שמות שגם חובבי הכדורגל באנגליה לא שמעו מעולם) שוחררו, המשכורות קוצצו (לשכר שבועי שבין 400 ל~800 ליש"ט), והרכש של הקבוצה הסתכם בעבדו סול, בריון סנגלי בן 24, עם רזומה בליגה הקיקיונית של סעודיה, שכל קשר בינו ובין כדורגל מופרך מעיקרו. "גם בהנהלה שלנו מסכימים שהוא השחקן הכי נורא שדרך פה על הדשא, ותאמין לי שהיו פה לא מעט נפלים", מפרשן שפרד. "יש במשחק שלו אלמנט קומי. הוא תמיד יצליח לעשות את הפעולה הכי טיפשית ברגע הכי לא נכון. בקבוצה אחרת כבר היו מעיפים אותו לעזאזל, אבל לנו אין כסף להחליף אותו". פתיחת עונה אומללה, ובכלל זה פציעות של לא פחות מעשרה שחקנים ("לפעמים אין לנו על הספסל מספיק שחקנים מחליפים", מדווח שפרד), והתפטרות של הגורו המקומי, המנג'ר הדני יאן מולבי (ששיחק בעבר בליברפול), סימנו את הדרך הכמעט בטוחה למטה, לליגה המחוזית החצי-מקצוענית.

מחרתיים, מול סוונסי מצמרת הליגה, מקווים בקידרמיניסטר לצאת לדרך חדשה. עם סטיוארט ווטקינס, המנג'ר המצליח של מנספילד-טאון, שהוחתם כבעל הבית החדש, ועם חזרתו להרכב של הספרדי פדרו מתיאס (שגדל, על-פי השמועות, בריאל מדריד), בעיירה הקטנה דווקא אופטימים.

כרטיסים למגרש הביתי אגבורו-גייט (6,238 מקומות, 3,140 בעמידה) יש, ובשפע. המחירים אמנם לא ממש זולים (8_16 ליש"ט), אבל בקידרמיניסטר מבטיחים הכנסת אורחים חמה וכדורגל בריטי טיפוסי מבית-היוצר של המועדון הכי גרוע באנגליה.

34 מיליון ליש"ט נשפכו הקיץ באולד~טראפורד. המשימה, כמעט מיותר לציין, היא להחזיר את האליפות למועדון ולהגיע לשלבים הסופיים בצ'מפיונס~ליג. היום, חמישה חודשים אחרי פתיחת העונה, יונייטד היא לא יותר מהיריבה הפתטית של צ'לסי וארסנל. הקבוצה שאמורה היתה לנפק את הכדורגל הכי יצירתי בממלכה אחראית בינתיים רק לסקנדלים.

האחרון שבהם התרחש השבוע, בעת מסיבת חג המולד המסורתית של המועדון, אירוע שכבר הפך לבאנקר בכל צהובון מתחיל, וגם הפעם סיפק לטבלואידים את הסחורה. כוכבי השערורייה התורנית היו שחקן נבחרת אנגליה ריו פרדיננד והטלנט הסקוטי דארן פלטצ'ר. האחרון הצליח להסתבך בקרב אגרוף וסיים את הערב עם זעזוע מוח על רצפת המועדון אחרי נוק~אאוט מצלצל. פרדיננד, מצדו, רק כיכב בתגרת שיכורים וחזר הביתה עם חבלות קלות. עם חשבון אסטרונומי של 50 אלף ליש"ט, שנשפכו באותה מסיבה על שמפניה בלבד (כ~420 אלף שקל), קל להבין למה גם על הדשא החבר'ה של סר אלכס פרגוסון לא בפוקוס.

אבל שלא תטעו. חינגות השתייה של השחקנים ביונייטד אינן הבלגן היחיד סביב המועדון. האירועים במסיבת חג המולד אמנם כבר הספיקו להשכיח את המכות בין אלן סמית לכריסטיאנו רונאלדו בחדר ההלבשה לאחר התיקו המאכזב מול פולהאם, אבל החוזה החדש של ריאן גיגס לא יורד מסדר היום.

"הוא נראה כמו קוקר-ספאנייל שרודף אחרי צלחת מעופפת", סיפר המנג'ר על הפגישה הראשונה שלו עם גיגס הצעיר. היום, אחרי 15 שנה בקבוצה הבוגרת, נראה שהכלב עשה את שלו, וביונייטד מסרבים להציע לקיצוני הוולשי בן ה~31 יותר מחוזה לעונת משחקים אחת. "אנחנו לא טורקים דלתות או הופכים שולחנות", אומר הארי סווילס, סוכנו של השחקן, "אבל אנחנו מצפים מהאדונים עם החליפות האפורות ליחס שהולם סמל. כלומר, הצעה חדשה עם חוזה של שנתיים לפחות".

לא רק סביב עתידו של מס' 11 שוררת אי-ודאות. גם בסוגיית הפציעה של רוד ואן-ניסטלרוי המצב מעורפל. כרגע מדברים בצוות הרפואי של היונייטד על היעדרות של שישה שבועות לפחות. דיאגנוזה ברורה יותר, שתהיה רק לקראת השבוע הבא, עלולה לשלוח את השפיץ ההולנדי אל שולחן הניתוחים. כשמוסיפים את הפציעה של הסקורר לזו של החלוצים האחרים, לואיס סאהה (חודש ימים) ואולה גונאר סולשיאר (עד סוף העונה) ולהיעדרות הצפויה של כריסטיאנו רונאלדו וגבריאל היינצה ממשחקי חג המולד (השניים שוחררו לחופשה מיוחדת עקב תשישות), לא קשה להבין למה המנג'ר הוורדרד שוב בלחץ, וכל זה עוד לפני שהזכרנו את המשחק מול מילאן.

אצל בולטון של טל בן-חיים העניינים הרבה יותר רגועים. למנצ'סטר הם יגיעו בלי לחץ, במטרה לעקוץ ולגנוב ניצחון. בשניים משלושת הביקורים האחרונים של הקבוצה באולד-טראפורד זה הצליח. בהתחשב בפורמה הלא יציבה של השדים האדומים, יכולים בבולטון לפנטז גם השנה על חזרה מהדרבי הקטן של חבל לנקשייר עם שלוש נקודות.

בניוקאסל כבר לא יכולים לחכות לשנה החדשה. רצף הכשלונות של המועדון בשבועות האחרונים (ניצחון בודד בשמונת המשחקים האחרונים) הביא את המתח והעצבים סביב הקבוצה לנקודת רתיחה. בחלון ההעברות בינואר מתוכננת במועדון מהפכה עצבנית בסגל השחקנים, וחוץ מהקפטן אלן שירר, אף אחד לא מחוסן. "הקבוצה שלי לא מפסיקה לעשות טעויות", התלונן המנג'ר גראהם סונס בכל ערוץ אפשרי. "כמה מהשחקנים שיש פה פשוט לא טובים מספיק בשביל קבוצה ברמה של ניוקאסל. מחובתי לשחרר אותם ולמצוא תחליפים ראויים שיקפיצו את המועדון חזרה לצמרת".

מי שאמור להיות הראשון שיזדכה על הציוד הוא לורן רובר, הצרפתי בן ה~29, שהובא למועדון על תקן יורש לדוד ג'ינולה, אבל מאז הגעתו של סונס, מבלה בעיקר על הספסל. "האיש הזה מפיץ עלי שמועות ומחבל לי בקריירה", התלונן הקשר בפומבי על המנג'ר שלו. "הוא טוען שאני עצלן, שונא להתאמן ולא חי חיים ספורטיביים, אבל זה פשוט לא נכון. שלוש שנים הוכחתי מה אני שווה, אבל סונס פשוט מחק אותי. אם הקבוצה היתה מצליחה, עוד הייתי מסוגל לשתוק, אבל במצב הנוכחי אני יודע שאם הייתי משחק, הקבוצה היתה נראית טוב יותר".

בליברפול כבר מגששים במרץ אחרי רובר, שמכירתו, יחד עם הכסף שנכנס בהעברתו של ג'ונתן וודגייט לריאל מדריד, תסדר לסונס סל קניות עמוק במיוחד ופנקס צ'קים פתוח של 15 מיליון ליש"ט. בשל מצבה של הקבוצה, כוכבים מהטופ העולמי לא ממש ממהרים לנהור לצפון מזרח אנגליה, ובמועדון ייאלצו להסתפק בשחקנים נוצצים פחות: ג'יימס ביטי מסאותהמפטון, אלן בומסאנג, שחקן סגל נבחרת צרפת וריינג'רס, ואפילו אחד בשם יוסי בניון.

גם אצל היריבה מצפון לונדון העניינים לא ממש רגועים. השוערים יינס לאהמן ומנואל אלמוניה מתנצחים בפומבי על אפודת השוער הראשון, השבדי הנפלא פרדי ליונדברג מתקשה להתאושש מהמיגרנות, והקשר הברזילאי אדו כבר מפנטז על המעבר לליגה הספרדית.

ארסנל, שהפסידה לניוקאסל רק פעם אחת בששת ביקוריה האחרונים, מקווה להמשיך את המסורת. מול החבר'ה האפתים של סונס זה לא אמור להיות קשה מדי.

ברדיו של מועדון הכדורגל ליברפול לא יודעים אם לצחוק או לבכות. כבר כמעט חודשיים שסקרי ההאזנה על שידור משחקיה של הקבוצה מצביעים על ירידה עקבית. הסיבה, מסבירים בצוות השדרים, קשורה בעיקר לפרשן הקבוע, שעלה לאחרונה על הדשא ומאז לא מפסיק לחורר רשתות.

עד לשבועות האחרונים היה החלוץ הצעיר ניל מלור (22) במקרה הטוב שחקן מילואים בסגל הרחב של ליברפול, כזה שלא זוכה להריח את הדשא אפילו במפעלים הזניחים. את המשחקים של הקבוצה הראשונה הוא ראה צמוד למיקרופון וחמוש באוזניות באולפן הרדיו של הקבוצה, שם חילטר, בעידוד הצוות המקצועי של הקבוצה, כפרשן במשחקי הבית.

העובדה שמדובר בשחקן שגדל במועדון, עם תובנות מקצועיות נבונות ודריסת רגל בחדר ההלבשה, הפכה את החיבור בין מלור לרדיו לנוסחה מנצחת. אלא שהשידוך בין השחקן למדיום הרדיופוני נקטע בפתאומיות. החלוץ, שלא נספר על-ידי המנג'ר, הפך בשל סדרת הפציעות האינסופית בהתקפת הקבוצה לאופציה ריאלית, ונתלש מהג'וב החדש במהירות.

את האנרגיות מהישיבה הממושכת בתא הזכוכית המשקיף לאיצטדיון מלור שורף בקור רוח ברחבת היריבות. שער ניצחון בדקה האחרונה מול ארסנל, צמד מול מידלסבורו בגביע הליגה, הרשתה מסוגננת מול ניוקאסל, ולקינוח כיבוש מרשים מול אולימפיאקוס בליגת האלופות, כל אלה הפכו את השחקן האלמוני לקלף המנצח החדש של אנפילד.
טאץ' לשערים, מספרים בליברפול, היה למלור כבר בחיתולים. אביו איאן היה שם גדול במנצ'סטר סיטי, והעולל, מסתבר, ירש בדיוק את התכונות הנכונות. עם רקורד מרשים של 46 שערים ב~56 משחקים במדי קבוצת המילואים, הוא סומן כיורש של רובי פאולר ומייקל אואן, אבל לנוכח ערימת החלוצים במועדון, בהזדמנויות להראות מה הוא יודע הוא לא ממש זכה. עד, כמובן, לשבועות האחרונים.
"מלור הוא לא ממש שחקן אלגנטי", מפרשן איאן ראש, עוד סמל אדום. "אין לו את הקלאסה של טיירי הנרי או הליטוש של רוד ואן-ניסטלרוי, אבל הוא מאוד אפקטיבי בכל מה שנוגע לכיבוש שערים". וראש, שעשה מחוש השערים שלו קריירה מפוארת, יודע על מה הוא מדבר.

כפי שהסתבר בקדנציה הקצרה שלו באולפן הרדיו, פה גדול וחוצפה לא חסרים למלור. "אני ממליץ לצוות המקצועי לוותר על רכישתו של פרננדו מוריינטס מריאל מדריד ולתת לי את הבמה", הוא שלח איתות למנג'ר בניטז. "זה ישתלם לליברפול גם מבחינה מקצועית וגם כחיסכון כלכלי של שבעה מיליון ליש"ט". אם גם מול צ'לסי, המוליכה הגאה, יעמוד מלור במלה שלו ויכבוש, הבוס הספרדי עוד עלול לאמץ בחום את ההמלצה.

נפתח בחידה: מי הם מאט (ג'ינג'ר) בל, הורציו קרטר ודאגלס (דיילי) ראנקן? אם אתם לא יודעים, אל תרגישו רע. קשה להאמין שאפילו באנגליה יש מישהו שיודע. מדובר, אגב, בשלוש אגדות הכדורגל הכי גדולות שלבשו את החולצה הכתומה של האל סיטי, אחת הקבוצות הקיקיוניות ביותר בבריטניה.

במועדון עצמו, המקום היחיד שבו אפשר לשמוע על מורשת הקרב של השלושה, מרגישים שזו העונה שלהם. אחרי שנים ארוכות בתחתית הקרקעית, כולל פשיטת רגל שאיימה בתחילת העשור על עתיד המועדון, מאמינים בעיר הנמל שהרנסנס של הקבוצה קרב ובא. דרך אגב, בדיוק השנה חוגגת הקבוצה מאה שנות קיום.
האל סיטי מודל 2004 היא המפציצה הגדולה של הליגה הראשונה (השלישית בחשיבותה באנגליה) עם 44 כיבושים וחמישה נצחונות רצופים שבהם הבקיעה 18 שערים שהצמידו אותה למוליכה לוטון.
לפני שנתיים נפרדה הקבוצה מהמגרש המיתולוגי בוזפרי-פארק, ששימש את המועדון ביובל האחרון, לטובת הקינגסטון-קומיוניקיישן (על שם חברת התקשורת שמימנה חלק גדול מהעלות), איצטדיון מרשים עם 25 אלף מקומות ישיבה. לצד האכסניה הדנדשית (מחיר כרטיס למשחקי הקבוצה נע בין תשעה ל~18 ליש"ט), מתהדרים בקבוצה גם בפיטר טיילור, לשעבר מאמן נבחרת אנגליה עד גיל 21, שנחשב אחד מאנשי המקצוע המוערכים בבריטניה.

בגזרת השחקנים יש שני שמות ששווה להזכיר. האחד הוא ניק בארנבי, כוכב נבחרת לשעבר (30), שמקווה להחזיר במועדון השאפתני את הקריירה שלו למסלול. לצדו בולט סטיוארט אליוט, אליל האוהדים המקומי, מלך שערי הליגה ושחקן השנה של הקבוצה ל~2003. אם השניים יהיו בפורמה, הדרספילד המסכנה תחזור הביתה עם רשת מחוררת.