כל אמריקה חיכתה למשחק הזה, לרגע הטעון בו שאק יפגוש את קובי והשניים יתעמתו על הפרקט. התוצאה: משחק ענק, שנגמר רק בהארכה. בסיומה הדרמטי הייתה זו דווקא מיאמי שיצאה עם ניצחון, ללא שאק שיצא עם 6 עבירות.
הסיום היה מרתק: 8 שניות לסיום ההארכה דווין וויד הלך לסל והחטיא. נותרו 3 שניות, כשהכדור בידיים של הלייקרס, עם הזדמנות לנצח או להשוות. קובי קלט את הכדור וניסה לקלוע שלשה, אבל דווקא בערב כה נפלא הוא החטיא והפסיד את המשחק.
עוד לפני פתיחת המשחק הקהל בסטייפלס סנטר הריע לשאקיל במשך 40 שניות, כשהכרוז הציג אותו. הוא ובריאנט לחצו ידיים אבל נמנעו מלהסתכל אחד לשני בעיניים. אוהדת בקהל החזיקה שלט שאמר "קורבט יותר מהיר מדיזל (כינויו של שאקיל)", בתגובה לדבריו של שאק על קובי השבוע. הקורבט נראתה יותר כמו מרצדס, עם 42 נק' של כוכב הלייקרס בניצחון מוחץ במץ' אפ מול שאקיל שקלע 24 וקלט 11.
אבל אוניל קיבל סיוע מחבריו. דווין וויד היה פשוט ענק, והוביל את מיאמי עם 29 נק' ו-10 אס'. אדי ג'ונס סיים עם 18 ו-7 ריב'. יודוניס האסלם (11 ריב') ודיימון ג'ונס קלעו 11 כ"א. למאר אודום נתן משחק מצוין עם 24 נק' ו-11 ריב' נגד האקסית שלו, מיאמי, כולל קליעות עונשין, ששלחו את הלייקרס להארכה. צ'אקי אטקינס תרם 12 נק' ו-7 אס' וכריס מיהם הוסיף 11 נק' ו-14 ריבאונדים.
במחצית הראשונה המשחק התפתח למץ' אפ דווקא בין בריאנט ווויד. קובי היה מצוין עם 20 נק' ווויד החזיק את מיאמי על הגב, עם 15 נק' ו-6 אס'. שאקיל, שהחטיא 3 זריקות עונשין רצופות, עמד על 11 נק'. במהלך הרבע השלישי הלייקרס הגדילו את הפער ל-4, אך המשחק המשיך להיות צמוד. ברבע האחרון הלייקרס הובילו כבר ביתרון שנע בין 5 ל-8 נקודות, אך ריצות של מיאמי החזירו אותה למשחק, עד יתרון 2 על הלייקרס, דקה וחצי לסיום. אודום קולע שתי זריקות עונשין ושלח את המשחק להארכה. למיאמי לא היה את שאקיל, שיצא ב-6 עבירות, אבל וויד הוכיח שהוא סופרסטאר אמיתי.
דטרויט ניצחה בלי מכות
קצת יותר מחודש לאחר הקטטה המפורסמת נפגשו דטרויט פיסטונס ואינדיאנה פייסרס לראשונה והפעם זה עבר חלק, ללא אירועים חריגים אבל עם ניצחון של הפיסטונס. שתי הקבוצות, שהופיעו עם תלבושות רטרו, ניסו לשמור על משחק שקט ורגוע.
"אני מצפה מהם להיות תומכים, אך לא מופרעים", אמר ריק קרלייל מאמן אינדיאנה על הקהל שלו, וכך אמנם היה. הקהל של הפייסרס עודד את קבוצתו במשך כל המשחק, כולל שריקות בוז צורמות לבן וואלאס, שהחל את המהומה המפורסמת, כשדחף את רון ארטסט.
המחצית ראשונה היתה צמודה למדי כשהתוצאה נעה מצד לצד. הפיסטונס סיימו את הרבע הראשון בפיגור 21-18, לאחר שאינדיאנה הובילה כבר ב-8. המשחק הצמוד נמשך גם ברבע השני, והתפנית הגיעה במחצית השנייה. הפיסטונס התחילו לרוץ, עם ריצ'ארד המילטון, שהוביל עם 25 נק', ופתחו לאט לאט פער על אינדיאנה.
בדקות הסיום היתרון תפח עד ל-9 נק' לדטרויט וכל שנותר לפייסרס היה לעשות עבירות. ג'רמיין אוניל, שהיה הסיפור הגדול השני במשחק הזה (חזר מהשעייה בעקבות המשחק הקודם בין הקבוצות) נתן מחצית ראשונה חלשה, אך השתפר מאוד במחצית השנייה וסיים עם 21 נק', 7 ריב' ו-5 חס'.
ג'ף פוסטר עזר לאוניל בקו הקדמי עם 10 נק' ו-16 ריב'. רג'י מילר הוביל את קלעי הפייסרס עם 24 נק', פרד ג'ונס קלע 15 וג'מאל טינסלי תרם 8 נק' ו-13 אס'. צ'ונסי בילאפס קלע 20 נק' וקטף 5 ריב', טיישון פרינס תרם 18 נק' ו-8 ריב'. ראשיד וואלאס סיים עם 16 ו-6, אנטוניו מקדייס קלע 13 וקטף 8 ריב' ובן וואלאס הוסיף 6 ו-11 ריב' לאלופה. הפיסטונס עלו בעקבות הניצחון למאזן 13:12 כשהפייסרס נמצאים במאזן הפוך.
בסיום המשחק העניק בן וואלאס את סרט השיער שלו לילד לבוש במדי הפייסרס, במהלך שסימל את האווירה הרגועה במשחק.
סייע בהכנת הכתבה שימי ששון.