הבית של משפחת אודריך בסלובניה נראה כמו חמ"ל. ההורים לשני הכדורסלנים המוכשרים, בנו וסמו, יושבים ליד הטלפון ומחכים לדיווחים מהילדים: בנו מתקשר ומספר על המפגש שלו מול שאקיל אוניל או קובי בריאנט, ואחר כך מגיע גם הטלפון מסמו, שמספר על הבכורה שלו בישראל, מול אנדריי זלינבבא ומ.כ חיפה. שני עולמות נפרדים לגמרי, אבל אין מאושר יותר מהאבא סילבו, בעברו כדורסלן נבחרת יוגוסלביה. הוא גידל את שני בניו עם כדורסל ביד ועכשיו קוצר את הפירות.
רק לפני שנתיים הקריירה של בנו נקלעה לפרשת דרכים, בדיוק בעיר אליה הגיע סמו עכשיו. אף אחד לא הבין איך ילד כזה נבחר להחליף את אריאל מקדונלד, הקהל ביד אליהו לא התחבר אליו ובנו כרע תחת נטל הציפיות. היום הוא מקבל דקות משמעותיות בסן אנטוניו ספרס, אולי הקבוצה הכי חזקה ב-NBA. בעצם לא אולי.
הקריירה של סמו אודריך בן ה-25 פחות מרשימה, אבל לפי מה שהוא הראה בטבילת האש שלו בליגה ובגביע מול מכבי ת"א, נראה שהגיע לכאן שחקן לא רע בכלל. ל-NBA הוא לא יגיע, אבל בהחלט יתכן שהוא יזכור את התקופה שלו בישראל לטובה, בניגוד לאחיו.
"דרבי באוסישקין זו חוויה מדהימה"
סמו אודריך (1.94) קיווה למצוא את עצמו במקום טוב באירופה השנה, אבל ההצעות לא מיהרו להגיע. הוא פתח את העונה עם הקבוצה שבה החל את הקריירה, פולזלה, שירדה לליגה הסלובנית השניה. "החלטתי לחתום שם כדי לעזור לקבוצה ולעזור לעצמי לשמור על הכושר", מספר אודריך. "האמת היא שהייתי מדוכא. רציתי לשחק בקבוצה טובה. כשהסוכן שלי התקשר אליי ואמר לי שאני נוסע לתל אביב, קפצתי משמחה. ידעתי לאן אני מגיע. אני מכיר את העיר הזאת, כי הייתי כאן לפני 3 שנים עם אולימפיה לובליאנה, וישר התאהבתי בה".
משחק הבכורה של סמו בארץ היה באוסישקין מול מ.כ חיפה, שם קלע 17 נקודות. באותו שבוע הוא בקושי ירד מהפרקט מול סנט פטרסבורג ביורופליג, שיחק 38 דקות וסיים שוב עם 17 נקודות ו-4 חטיפות. בדרבי התל אביבי צבר אודריך 18 נקודות. הפועל, שהחתימה אותו על חוזה זמני, כבר שוקלת להשאיר אותו כאן בשנה וחצי הקרובות.
כמו אחיו, גם סמו נחשב בגיל צעיר לאחד הכשרונות הגדולים של הכדורסל הסלובני. בגיל 19 הוא נבחר לרוקי השנה בליגה המקומית. אחרי שעבר בתחנות כמו לאשקו וסלובן לובליאנה, הוא מצא את עצמו בטופ של הכדורסל הסלובני, כשחתם באולימפיה לובליאנה - החממה של הכוכבים האירופאים.
אודריך הגיע בקיץ שאחרי עזיבתו של שרונאס יאסיקביצ'וס לברצלונה, והצטרף לקאדר מכובד של גארדים, שכלל את ולאדו אילייבסקי (היום בברצלונה), מרינו בזדריץ' הקרואטי ורוברטס שטלמאהרס הלטבי. אותם גארדים הותירו את אודריך בעומק הספסל. באותה עונה הוא שותף בשלושה משחקים בלבד ביורוליג. מול מכבי ת"א בהיכל נוקיה הוא כלל לא שיחק. את העונה הבאה הוא כבר העביר בהתאוששות במדי מאוריאן מהליגה הצרפתית השנייה, שם השיג ממוצע של 15.8 נקודות. עכשיו הוא כאן.
"אפשר לומר שהליגה כאן טובה כי מותר לכל קבוצה לשתף 4 זרים", הוא אומר. "אני מכיר חוץ מזה רק את הליגות בסלובניה וצרפת ובהשוואה לצרפת הרמה כאן יותר טובה, גם בגלל הזרים וגם בגלל האיכויות של השחקנים הישראלים".
-אחרי ששיחקת מול מכבי ת"א, נראה לך שיש איזשהו סיכוי שתוכלו לנצח אותם?
"קודם כל, אסור לחשוב על שום דבר כבלתי אפשרי. מכבי ת"א זו קבוצה מעולה עם קאדר גדול מאוד. אפשר לנצח אותה, אבל כדי לעשות את זה כולם צריכים לתת 40 דקות מושלמות. מול מכבי, רגע אחד של בילבול יכול לגמור את כל המשחק, כך שצריך לתת משחק מושלם".
-ונראה לך הגיוני שזה יקרה?
"הכל יכול לקרות. אם נגיע לסידרת הגמר מול מכבי, נדע לשחק מולם יותר טוב וגם כל הלחץ יהיה עליהם. במקרה הזה אני באמת מאמין שזה יכול לקרות".
- אולי. הבעיה היא שלא תשחקו באולם שלכם, כך שהיתרון היחידי שלכם הולך לאיבוד.
"בעניין הזה אני לא יודע. הבנתי שיש בעיות לשחק בבית, ואני לא בדיוק מבין למה. חבר שלי, יסמין הוקיץ', סיפר לי שהחוויה המדהימה ביותר שלו הייתה דרבי באוסישקין. כנראה שאני לא אטעם את זה".
בנו ודאנקן לנצח
סמו אודריך ממש לא מתעצבן מהעובדה שכולם מכירים אותו כ"אח של". להיפך. הוא נהנה לפרגן לגארד של סן אנטוניו, שמשיג עד היום ממוצע של 5.8 נקודות למשחק בליגה הטובה בעולם, קרוב לממוצע שהוא השיג בעונה הסדירה של היורוליג במדי מכבי ת"א, בעונת 2002/3. "אנחנו מדברים בטלפון כמעט כל יום", מספר סמו. "הוא ממש נהנה בסן אנטוניו. מן הסתם, הוא מעולם לא היה מאושר יותר. הוא נהנה מהחברה של השחקנים הטובים בעולם שמתקבצת סביבו, ובעיקר מטים דאנקן".
- מה לא עבד כשהוא היה במכבי ת"א?
"לא יודע בדיוק. כנראה שזו הייתה בעיה של ביטחון. הביטחון של בנו עצמו ושל המאמן, שכנראה לא ממש האמין בו. אני תמיד ידעתי שהוא שחקן מצוין, והחתימה שלו בסן אנטוניו היא ההוכחה לכך. כיום מובן שאין עליו יותר מדי לחץ, כי הכל מונח על הכתפיים של טוני פארקר. כשהוא עולה לשחק הוא עושה את זה בחופשיות והוא עושה את זה טוב".
אז ההרפתקה האמריקאית של בנו מוחקת את הטראומה הישראלית שלו. סמו, לעומת זאת, דווקא היה שמח להישאר כאן. "באופן כללי אני מאוד מרוצה מהפועל ת"א. אנחנו משפחה אחת גדולה ואני רוצה להגיע איתה הכי רחוק שאפשר".
- נראה אותך כאן גם בעונה הבאה?
"אני מקווה. נכון לעכשיו יש לי חוזה עד סוף העונה הנוכחית בלבד. שמעתי שכתבו שכבר סגרתי גם לעונה הבאה, אבל זה בכלל לא נכון. אף אחד מעולם לא דיבר איתי על העונה הבאה כאן, אבל הייתי רוצה".
- מהי העונה המושלמת מבחינתך?
"אני רוצה להגיע לגמר הפלייאוף ולפגוש שם את מכבי ת"א. אני באמת מאמין שבסדרה של הטוב מ-5, יהיה לנו הרבה יותר מה להראות מולם".