לא כל הכדורגל המשוחק באנגליה בתקופת מחזורי חג המולד מזכיר את הכדורגל שמשחקת כרגע צ'לסי. מקבץ שערים מרחבי ארבע הליגות המקצועניות משובץ ביציאות איומות של שוערים, התחלקויות ברחבה ושערים קומיים. ביקור ביום שלישי האחרון במשחק בליגת ה"צ'מפיונשיפ" - שנקראה קודם הליגה הראשונה ובעבר הרחוק הליגה השנייה - בין קווינס פארק ריינג'רס לקרו אלכסנדרה דמה יותר לכדורגל הזה, ופחות לקומבינציות בין גיגס לסקולס.
במיוחד תפס את העין ג'ינו פאדולה הארגנטיני בצד ימין של הגנת קווינס פארק ריינג'רס. פאדולה הזכיר מאוד סוג מסוים של ידיעה שהיתה די נפוצה במדורי הספורט בישראל בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80. הידיעות הללו סיפרו ש"לאימון בית"ר תל אביב/הפועל יהוד/שמשון הגיע עולה חדש מארגנטינה/אורוגוואי/צ'ילה, ששיחק בקבוצת הפאר ראסינג (ולפעמים חימנסיה לה פלטה)".
לפאדולה היה שיער ארוך עד אמצע הגב ותווי פנים שהסגירו את מוצאו מארצות הכדורגל שמעבר להרי האנדים. אלו כנראה שכנעו מאוד את מי שהחתים אותו. אבל היתה לו רגל ימין של מראדונה (כלומר לא קיימת) ושליטה זהה פחות או יותר בשתי הרגליים. בדקה ה-54, אחרי כמה התחלקויות קומיות, שני שערים שהגיעו מהאזורים בהם היה אמור לשמור, ולא מעט פעמים בהן הניף את הרגל אבל לא יצר מגע עם הכדור, החליט המנג'ר להחליף אותו. ואז, בלי שום התראה מוקדמת לסוג כזה של יכולות, נתן פאדולה ספרינט מטורף אל מקומו בספסל. הוא שמח מאוד לסיים עם הסיוט. זה היה מאוחר קצת. ריינג'רס צימקה ל-2-1, אבל לא יותר.
נתון אחד באמת מרשים לגבי המשחק הזה: 15,770 צופים הגיעו כדי לצפות במשחק בין שתי קבוצות שערב המחזור דורגו במקומות ה-11 וה-12 בליגת המשנה. ודווקא היו הרבה מאוד סיבות לאוהדי כדורגל לא לבוא למשחק הספציפי הזה: העיתונות לא כתבה עליו חצי משפט; בטלוויזיה שודרו באותו יום משחקיהן של שתיים מהקבוצות האהודות בעולם - ליוורפול ומנצ'סטר יונייטד; קווינס פארק ריינג'רס הפסידה לפני כן ארבעה משחקים רצופים; שתי הקבוצות רחוקות מהצמרת או מהתחתית; קרו אלכסנדרה היא מצפון מערב אנגליה וכמעט לא הביאה אוהדים למשחק.
ישנן גם הרבה מאוד סיבות לכך שלקווינס פארק ריינג'רס כבר לא יהיו הרבה אוהדים בתחילת המאה ה-21: עברו שנים לא מעטות מאז היתה בליגה הבכירה והיא אפילו לא קבוצת פריפריה ולא יכולה לבנות על הזדהות מקומית. להיפך, היא ממוקמת בסביבת הקיום של צ'לסי ובעיר בה משחקות גם ארסנל ועוד ארבע קבוצות פרמייר-ליג נוספות. אבל האנשים באו בהמוניהם לראות הפסד חמישי ברציפות. ואגב, לא מתוך פנאטיות, אלא יותר מתוך פרגמטיזם. בפאב אחרי המשחק הם נהנו להתבדח על חשבונו של פאדולה.
אוירה, תחרותיות ושירות לצופים
הנתונים הללו לא יחודיים לקווינס פארק ריינג'רס. בסיום המשחק דורגה הקבוצה במקום ה-13 בטבלה, אבל גם במקום ה-13 בטבלת ממוצע הצופים של הליגה, עם 15,763 צופים משלמים למשחק. לא פחות משמונה קבוצות בליגת המשנה מביאות יותר מ-23,000 צופים בממוצע למשחק. ממוצע הצופים של הליגה הוא 17,000.
אפשר לפתור את כל התופעה הזו תחת הכותרת "מסורת", אבל הסבר כזה הוא קצת בטלני. תחקיר גדול שפורסם בסיום העונה שעברה כתב על הליגה הזו שהיא "מוצר טוב בהרבה מהפרמייר-ליג". הפרמטרים על פיהם נקבעה האבחנה היו שירות לצופים, תחרותיות ואווירה במגרשים.
ראשית, ניהול ספורטיווי חכם. הליגה הזו תחרותית בגלל כלל קטן שהוכנס לחוקי התחרות שלה. במקום לקבוע כי שלוש הקבוצות הראשונות עולות לליגה הבכירה, הקבוצות שמסיימות במקומות 3-6 משתתפות בטורניר קצר על העלייה לפרמייר-ליג. ומכיוון שבהתפלגות סטטיסטית, בטן הטבלה צפופה יותר מהקצוות, שומרות בדרך כלל כ-15 קבוצות על סיכויי עלייה לפחות עד מארס. כרגע לא פחות מ-16 קבוצות רחוקות עד עשר נקודות מהמקום השישי.
אבל העניין האמיתי הוא בשירות. איש עסקים שמשווק מוצרים למועדוני כדורגל באנגליה מספר על פער מנטלי עצום בין הפרמייר-ליג לליגות הנמוכות. "בפרמייר-ליג המחשבה היא רק איך לתת את המינימום", הוא מספר, "חייבים לספק תוכניה או אתר אינטרנט אז מחפשים את האופציה הזולה. הם משקיעים יותר רק אם הם רואים מקור הכנסה פוטנציאלי נוסף - כמו שירותים סלולרים או מכירת מוצרים. לעומת זאת, כשאתה נפגש עם קבוצות בליגות נמוכות המנטליות היא אחרת. רק לתת, לתת, לתת. אנשי השיווק שלהם מבררים אלו שירותים הם יכולים להוסיף לאוהדים שלהם על המנוי. אתר אינטרנט טוב יותר, סטטיסטיקה, שידורי רדיו של משחקיהן באינטרנט, ספרי שנה, ספרי היסטוריה של המועדון". הכל כדי לשמר את הנוכחות של הקבוצות הללו בעולם תקשורתי שכמעט מתעלם מהן.
איצטדיון לופטוס רואד הוא לא יצירת פאר ארכיטקטונית - רק מקום בו אנשים עובדים נותנים ללקוחות שלהם שירות הגיוני. תחבורה נוחה, גישה לנכים עם מלווים, סילוק כל מי שחושב שהאיצטדיון הוא מקום לביטוי גזענות, ניקיון מוחלט ביציעים ובשירותים ודאגה אמיתית לבטיחות.
לכבוד חג המולד הוסיפו אטרקציה: תזמורת צעידה של 400 בני נוער, עם סקסופונים, תופי ענק, להטוטנים ורקדנית שמנגנת לפני המשחק ובמחצית, וגם קצת ביציע במהלך המשחק. התזמורת היא מקומית ונבחרה לצעוד ראשונה מכל תזמורות לונדון בקרנבל הקרוב. הרפרטואר שלה הוא בינלאומי וכלי הנשיפה ליוו את ירידתו של ג'ינו פאדולה מהמגרש בקטע לטיני סוער.