האקדוחן רוכב לעבר השקיעה

אי שם בחודש נובמבר 2004 הייתי במשלחת של כדורסל בארצות הברית. ב-14 לנובמבר היינו במלון בטיימס סקוור והקבוצה כולה נחה אחרי שבוע משחקים מתיש. באחד החדרים ישבנו כמה שחקנים וראינו קצת פוטבול. אחרי הכל, מה יותר טבעי ביום ראשון באמריקה מלראות פוטבול?

אחרי שצפינו באינדי מביסה בקלות את יוסטון התחיל המשחק של גרין ביי מל מינסוטה. השדרנים התחילו להציג את השחקנים וכמובן שהם התעכבו ארוכות על מספר 4 בירוק צהוב. החברה שהיו איתי לא כל כך הבינו על מה בדיוק הרעש, אחרי הכל הוא נראה כמו כל אחד אחר עם המגנים והקסדה, אז מה מיוחד במספר 4 הם שאלו.

אחרי שנגמר המשחק החלטתי שאין מצב שהם יוצאים מארצות הברית בלי לדעת מי זה ברט פארב אז אליק, מנצור, טליק, זקס, צוובנר, שיין, שאולי, ערן, ביגר, דניאל, שפר וגיאגיא- הנה ההסבר שהבטחתי לכם: ברט פארב, האיש והאקדוחן.

כמו כל אגדת ספורט, ברט לורנזו פארב (ככה הוגים את זה, למרות האיות הצרפתי המעצבן Favre) נולד ב-1969 בחור נידח במיסיסיפי. וכמו כל הלבנים הטובים במיסיסיפי הוא מהר מאוד הופנה לספורט, אבל התכונה הבולטת ביותר שלו לא הייתה קשורה לספורט, הוא היה בלתי שביר. כבר בגיל 4 הוא היה מביא כדורים במשחק בייסבול של השכונה ומחבט בייסבול פגע לו בראש. חצי שעה אחר כך הוא חזר להביא כדורים.

בתיכון פארב שיחק בהצלחה מרובה בייסבול, ובמשך חמש שנים הוביל את בית הספר שלו בקטגוריות של חבטות ונקודות, אבל הספורט שהוא הכי אהב היה פוטבול. אולי בגלל שאביו אימן את קבוצת הפוטבול ואולי כי הוא פשוט אהב את הספורט. פארב שיחק כק"ב, סייפטי, פאנטר ובועט, בקיצור הוא לא היה יורד מהמגרש. עד למכללות.

פארב קיבל רק הצעה אחת מהמכללות- מכללות דרום מיסיסיפי הציע לו מלגה, כסייפטי, פארב לקח את המלגה והתייצב לאימוני הטרום עונה של ה-ק"ב. הוא היה הק"ב השביעי בתחילת מחנה האימונים וסיים אותו כק"ב המחליף, ומשם התחיל המזל של פארב להשתנות. במשחק השלישי של העונה, דרום מיסיסיפי מצאו את עצמם בפיגור מול טוליין בחצי השני. פארב נקרא לנסות להציל את המשחק ואחרי 6 מסירות מוצלחות מ-10 ניסיונות, 85 יארד ושתי מסירות ט"ד המשחק הסתיים בניצחון דרום מיסיסיפי 24-31. מאז פארב הפך לק"ב הפותח. שבוע לאחר מכן פארב הוביל את דרום מיסיסיפי לניצחון מפתיע על המדורגת מספר 6 – דרום פלורידה. גם המשחק הזה היה גמור כאשר 6 דקות לסיום הובילו האורחים מפלורידה אבל אז פארב לקח את הקבוצה שלו כל הדרך כולל מסירה לט"ד 23 שניות לסיום המשחק 24-26.

בקיץ 1990 פארב עמד להתחיל את שנתו האחרונה במכללות. ב-14 ליולי הוא חזר לבית הוריו אבל בדרך הוא איבד שליטה על רכבו והתהפך. אחיו שנסע אחריו חילץ אותו מהרכב והסיע אותו לבית חולים, שם הוא נשאר כמעט חודש, במהלכו הוא איבד כמעט 20 ק"ג ממשקלו. הרופאים אמרו לו שהוא יכול לשכוח מפוטבול. אז אמרו.

חודש אחרי שהוא יצא מניתוח , ב-8 לספטמבר 1990 פארב הוביל את דרום מיסיסיפי לניצחון הגדול ביותר בהיסטוריה של המכללה- 24-27 על אלבאמה הגדולה. מיותר לציין שפארב הוביל קאמבק ברבע השלישי. באותה שנה פארב סיים את לימודיו במכללה ועד היום הוא מחזיק במספר שיאים במכללה אבל המקצוענים חיכו לפארב.

פארב נבחר על ידי אטלנטה בסיבוב השני אבל מהר מאוד התברר לאטלנטה שיש להם סוס מת ביד. פארב התמכר למשככי כאבים מאז הניתוח שלו בקיץ 1990 ולא הצליח להופיע לאימונים. הוא היה שבר כלי, וסיים את העונה עם 0/5 ושתי חטיפות. הוא החמיץ אימונים ומפגשים קבוצתיים ובאטלנטה כבר התכוונו לזרוק אותו עד שבא רון וולף מגרין ביי והציע לאטלנטה טרייד- בחירת דראפט תמורת ברט פארב. באטלנטה שמחו למצוא פראייר שיקח את פארב, בגרין ביי חשבו שוולף השתגע.

פארב עבר לגרין ביי אבל רופאי הקבוצה אסרו עליו להתאמן עד שיתנקה ממשככי הכאבים, ובגרין ביי הייתה הרגשה שעוד שחקן מיותר הגיע לקבוצה. עד ל-13 בספטמבר 1992. במשחק מול סינסינטי בנגלס נפצע בק"ב הפותח דון מאג'יקווסקי. פארב נכנס למשחק והיה מחריד, הוא איבד כדור, מסר לשחקנים לא פנויים ונראה לא בעניינים. הרבע הרביעי התחיל והפקרס היו בפיגור 3-17, והקהל צעק לפארב בוז העסק נראה גמור אבל אז פארב התחיל- בסוף המשחק הקהל בגרין ביי היה בהלם. פארב הוליך את הפקרס לניצחון 23-24 תוך שהוא מפגין משחק מעולה. מאז ועד היום נרשמה בטאבו עמדת הקווטרבק הפותח של גרין ביי על שמו של פארב (יותר מ-200 משחקים). בעונה הזו פרט קיבל את הכינוי שלו- האקדוחן- על שם המערך שבו הוא הכי אוהב לשחק. הוא מתחיל חמישה צעדים מאחורי הסנטר שלו, מקבל את הכדור לגובה החזה ומייד משגר טיל קרקע-תופס במהירות עצומה, כך שאף אחד חוץ מהמטרה שלו לא יצליח לגעת בכדור.

במהלך הקריירה שלו פארב שבר עשרות אצבעות –. של התופסים שלו. בתחילת עונת 2001 הוא מסר באימון כדור לאנטוניו פרימן והאחרון שבר שלוש אצבעות בניסיון לתפוס את הכדור. בתחילת העונה הנוכחית הוא שבר לדונלד דרייבר אצבע באימון שיגרתי, דרייבר אמר אחר כך שאין מצב שהוא לא תופס את הכדור "רק המבט של ברט מסוגל לגרום לך לתפוס טיל אם צריך, אז מסירה באימון זה משחק ילידים" התבדח מאוחר יותר התופס המוכשר.

אחרי ארבע עונות טובות זכה פארב בשנת 1996 בתואר ה-MVP של הליגה, ובמסיבת עיתונאים הוא הדהים את הליגה כשהודה שהוא מכור למשככי כאבים. הוא נכנס למרכז גמילה במאי 1996 ובסתיו 1996 הוא התייצב מוכן לעונה הסדירה, כאילו כלום לא קרה.

בינואר 1997 עלה פארב לסופרבול אחרי עונה של 3-13. הסופרדום של ניו אורלינס אירח את גרין ביי ואת ניו אינגלנד למאבק בין שני ק"ב קלאסיים – ברט פארב ודרו בלדסו, אבל מהר מאוד התברר שהמשחק נגמר כמעט לפני שהתחיל. אחרי רבע ראשון צמוד הפטריוטים הובילו 14-10 וההרגשה הייתה שבלדסו יוביל את ניו אינגלנד לניצחון, אבל אז פארב נכנס לטירוף והוביל את הפקרס ל- 21-34 תוך שהוא מוסר שני ט"ד ורץ לעוד אחד ומסיים את המשחק עם 246 יארד וחטיפה אחת. בעונה הבאה פארב שוב הגיע לגמר אבל הפעם הוא פגש אגדה אחרת- ג'ון אלוויי ניצח את המשחק, אבל לא לפני שפארב מסר ל-3 ט"ד, 256 יארד וחטיפה אחת.

מאז היו אינספור הופעות מהממות של האקדוחן, שהזכירו בכל פעם מחדש מדוע הוא הולך להיכנס להיכל התהילה כאחד הגדולים בהיסטוריה. במיוחד זכורה הופעתו המרגשת אשתקד, לקראת סוף העונה, במשחק מול האוקלנד ריידרס. יום לפני המשחק הלך אביו של פארב לעולמו, ונדמה היה שהפאקרס ייאלצו לעלות למשחק, שהיה חשוב להם לתחרות על יתרון ביתיות ושבוע מנוחה בפלייאוף, ללא הנכס העיקרי. אבל ברט החליט שאביו, שתמך בו לאורך כל הדרך והקנה לו את האהבה למשחק, היה רוצה שישחק. אבל ברט לא שיחק. הוא נתן לכבוד אביו קונצרט מדהים. 22 מסירות מוצלחות מתוך 30, ארבעה טאצ'דאונים (כולם במחצית הראשונה) בלי אף חטיפה. במחצית הראשונה לבדה רשם פארב שורת סטטיסטיקה יפהפייה למשחק שלם – 311 יארד וארבע הפצצות מעבר לקו היעד. את העונה הנוכחית עובר פארב כשהוא מתמודד במקביל עם מחלת הסרטן שתקפה את אשתו.

מאז 1998 פארב וגרין ביי מנסים למצוא את התלכיד שיחזיר אותם לסופרבול, ובכל פעם מישהו אחר נמצא בדך של האקדוחן. ב-00' ו-01' גרין ביי לא עלו לפלייאוף, ב-02' הראמס טחנו אותם בסיבוב השני בפלייאוף, ב-03' זה היה מייקל ויק שניצח במו רגליו את הפאקרס ב"טונדרה הקפואה" – איצטדיון לאמבו של גרין ביי, שלראשונה בהיסטוריה נכנע לקבוצה אורחת בפלייאוף, אשתקד היו אלה האיגלס ומקנאב שיצאו מהקבר והובילו לגל של שמועות על פרישתו של פארב, אבל פארב אמר בפשוטת שהוא רוצה לשחק עוד עונה אחת – סופרבול או כלום. ביום ראשון (23:30, נגד מינסוטה, שידור ישיר בפוקס ספורטס) פארב מתחיל את המסע האחרון שלו, ככל הנראה, להגיע כשחקן לריקוד הגדול. אל תחמיצו את הופעות הפרידה של האמן הגדול הזה, שמצייר התרגשות עם הדם של הלב והקרח של הוורידים.