מה קדוש לאיווניר, מה קדוש להפועל

המשחק מול נצרת עילית הוא המשחק הכי חשוב של הפועל ת"א בשנים האחרונות. קצת מוזר לכתוב את זה על קבוצה שרק במילניום הנוכחי הספיקה לעשות את המוות לקבוצות כמו מילאן. אבל ההרפתקה באופ"א היתה משהו כיפי ובלתי מחייב, ובכל משחק היה רק מה להרוויח.

מהמשחק מול נצרת עילית אין דרך חזרה. הפסד, והפועל ת"א היא כנראה היורדת הראשונה. ושלא יהיה לכם ספק: אם הפועל ת"א תרד ליגה, יעברו כמה שנים טובות עד שהיא תחזור לליגת העל. רגליהן העדינות של שמעון גרשון, אסי דומב ושל שביט אלימלך, אינן בנויות למאבקי האלימות בליגה הלאומית, והם ינטשו. עם ברק בדש ויגאל אנטבי אפשר להתבסס בכבוד במרכז הליגה הלאומית. להפועל ת"א אסור להפסיד לנצרת עילית, מהסיבה הפשוטה שהפסד יבשר את סופה של הקבוצה לשנים הבאות.

למרות חיים רמון, גילי לנדאו ושחקנים כמו וולדיירו, נראה שהתחרות הקשה על הרגע המביך של השנה בהפועל ת"א הוכרעה השבוע בנוק אאוט. הביקור בקברי הצדיקים בצפת הוא ללא ספק הרגע העצוב של העונה ואחד הקשים בתולדות המועדון. אם שמעון גרשון היה מתייחס למקצוע שלו באותה רצינות שבה הוא התייחס אתמול לטקס הוודו, אולי ג'וני פנסטיל לא היה צריך להסתובב עם ירמולקה על הראש ובמקביל להצטלב על הקבר של באבא- בובה. הכי עצוב היה לשמוע את אותו גרשון ואת החבר שלו אבוקסיס מדברים על: "ביקור פרטי, אנחנו מבקשים שתכבדו את הפרטיות שלנו" . מדהים לשמוע את שני שחקני העבר מדברים על פרטיות, בשעה שאינספור מדליפים מחדר ההלבשה הורסים את המרקם הקבוצתי בקבוצתם ופוגעים באותה אינטימיות קדושה של קבוצת ספורט.

.ביום שישי פוגשת הפועל ת"א את מוטי איווניר. איווניר הוא בדיוק ההפך מאבוקסיס ושות'. צפוני, פרגמטי ונוטה להתרחק מעבודת אלילים. הוא מאמין בעבודה קשה ומשתדל להביא זרים טובים. איוניר הוא גם מכביסט אמיתי. במקום שבו הוא גדל, להוריד את הפועל ת"א זהו ערך קדוש. בערך כמו סרטים אדומים, מים מלוחים ושאר קשקושים.