הנשיא הצמחוני הראשון

אם חיפשתם הוכחה לכך שתופעת הצמצום באכילת בשר היא כבר מזמן מעבר לטרנד של טבעונות, צמחונות, מיטלס מאנדיי ומה שביניהם, קיבלתם אותה בדמות רובי ריבלין, הנשיא הצמחוני הראשון. מוסד הנשיאות הוא הקונצנזוס הלאומי, מה שאוטומטית מחבר את התזונה של האזרח מספר אחת ללב המיינסטרים. ועדיין, הטבח הרשמי של בית הנשיא צפוי להתמודד עם אתגר לא פשוט, היות ודגים, עוף ובשר יצאו אחר כבוד מהתפריט. כדי להקל על הלחץ במטבח של רובי, אנחנו מצרפים כמה טיפים שיעזרו לשף של הנשיא הנכנס לבשל גורמה בסטנדרטים גבוהים ולנשיא לשמור על הפאסון הנדרש.

קחו את קבוצת מחניודה תתבלו בקצת אייל שני, וקיבלתם שפע של חומרי גלם טריים וירקות טובים, שאת כולם אפשר להציג בבופה כחלק מההגשה, והיופי הוא - זה לא דורש הרבה מאמץ. לוקחים צרור עגבניות בשלות, מניחים בקערה בבופה, מעטרים נייר אפייה בכרובית קטנה בשכנות לעגבניות וכבר ערכתם יפה את השולחן. עכשיו כל שנותר הוא לשדך טחינה ושום לכל ירק, לפזר קצת פטרוזיליה ומלח גס ויש לכם סוס מנצח. אם אתם רוצים ממש לחתום את העיסקה, אפשר לכתוב תפריט מלא התחכמויות כמו "ריזוטו עם מלא פטריות משוגעות" או "ורוד בפיתה", אבל כמובן, חשוב לשמור על שפה נקייה ולהמנע מיציאות אייל שני הארד קור בסגנון "תפוח אדמה שנדרס פעמיים".

איך שלא תהפכו את זה, עם או בלי בשר, תמיד יש נחמה בקציצות עגלגלות שנחתו היישר מהשמן על הנייר הסופג. היתרון למטבח שומר הכשרות של בית הנשיא הוא שאפשר להגיש את הקציצות עם סיבוב של יוגורט או כמובן, החשודה המיידית, טחינה. אפשר להכין קציצות כאלו רק מירקות ופירורי לחם ולחילופין, חומרי גלם כמו שעועית מש או עדשים בתערובת הקציצות, יעניקו לה טעם בשרי שעשוי לבלבל גם קרניבורים מקצועיים.

תחליפי בשר למיניהם יגרמו לאפקט "על ראש הגנב בוער הכובע". טופו וסייטן מתאימים אולי למזללת אוכל מהיר, הם בטח שלא הולמים את המטבח הממלכתי ומובילים להרמת גבה מתבקשת. אנחנו ממליצים לשחרר אותם לאלתר מהתפריט. אין צורך בחומר גלם שהתחפש לעוף או לבשר, את זה השאירו לפשוטי העם. רוצה מוקפץ? תאכל ירקות מוקפצים (אגב, מנה חביבה במיוחד על הנשיא היוצא, שמעון פרס).

אם זה עובד בשביל הצרפתים אז למה שלא יעבוד גם במשכן הנשיא? ערב גבינות ויין יכול לתפוס כמה ציפורים צמחוניות במכה. גם לעשות את הדאווין הנדרש כשפרנסואה הולנד יבוא לבקר וגם לפרגון לתוצרת המקומית. כל עוד ריבלין לא מתכנן לעבור לטבעונות הוא יכול להתענג על פלטת גבינות גורמה ממיטב מחלבות הבוטיק של ישראל, קצת פירות קיץ מקומיים כמו תאנים וענבים, אגוזים ויין ישראלי טוב ליד.

לא מעט נשים יפות וחטובות מתרועעות עם הנשיא. דוגמניות, מלכות יופי, ספורטאים, סלבס למיניהן, יש להניח שריבלין לא יזניח את המורשת הזו של פרס. הצמחונות פה יכולה להיות יופי של נושא לשיחה, זה הזמן לפתוח את מחסני החסה והנבטים, לקשט בקצת עגבניות ולהרים בופה חגיגי שיגרום לכל היפים והיפות להתייצב לדגל בכל פעם שהנשיא מבקש.

פרנסואה הולנד הוא כסף קטן לעומת כרישים מחוספסים כמו נשיא רוסיה, אוליגרכים או משלחות מהמזרח הרחוק, שיצפו לליטרת בשר מדממת. כדי להימנע מתקרית דיפלומטית פוטנציאלית אנחנו ממליצים על ארוחת טעימות עם עשרות מנות קטנות, שונות זו מזו, בדגש על אלמנטים ממלאים כמו אוכל מטוגן והרבה אורז וקטניות. תנו להם לטעום כמה שיותר עד להאבסה מוחלטת עם קצת אלכוהול ליד, כדי לטשטש את העדר הבשר. ברוב המדינות החשובות מבחינה דיפלומטית יש לזה שם: זקוסקי בז'אנר הרוסי-מזרח אירופאי, טאפאס ספרדי, צ'יקטי איטלקי, בקיצור, במטבח של כל מדינה יש שם שיעזור לעקוף את הסוגייה הבשרית בצורה יפה. עוד טיפ חשוב בסעיף הזה, הוא לא להגיש סושי צמחוני ליפנים. גם באיצטלה של "זה פיתוח ישראלי-יפני", הם יהיו מוטרדים מהעדר הדגה בסושי שלהם.

לרוב טקסים וארחות פאר הם לא בעיה, ותמיד אפשר לחטוף בהם משהו צמחוני. השף של הנשיא הנבחר יוכל כמובן לדאוג לכך. אבל מדי פעם (בין היתר בביקורים רנדומליים במקום העבודה הקודם, הכנסת) ייקלע הנשיא לסיטואציות שבהן לא תהיה הרבה שליטה על התפריט, ולא יהיה בנמצא הרבה מעבר לסנדביץ' טונה, פסטרמה או בורקס גבינה ועוגיות עבאדי. במקרה הזה צריך לשמור על הקלאס ולא לאפשר לנשיא, העממי אמנם, לנשנש עבאדי ובייגלה כאילו אין מחר. האופציות הן כדלקמן: ארוחה טובה לפני במשכן הנשיא או טייק אוויי צמחוני ממיטב המסעדות באיזור. כל אופציה אחרת פשוט לא באה בחשבון.

ריבלין סומן כנשיא עממי במיוחד, מה שאומר שהאירוח בבית הנשיא יכלול לא מעט אנשים שלא יתחברו לאוכל מפונפן ופינגר פוד. בדיוק בשביל זה המציאו מנות מעולות כמו קוסקוס טריפוליטאי שהטבח יכול להכין בעצמו ("בעבודת יד" תמיד נשמע טוב יותר), ממולאים צמחוניים מהמטבח הערבי והדרוזי עם פריקי וירוקים בלאדי מהגליל, בצקים ממולאים ושלל מאפים בלקניים, חומוס, ממליגה רומנית ועוד ועוד.

לפי הפסיכולוגיה הכי פשוטה, חשוב לתת גז ברושם הראשוני ובסיומת. לכן, מה שמגישים במנה העיקרית לא ייחרט בזכרון הסועדים כמו האפקט שיותירו הראשונות והקינוחים. אנחנו ממליצים לנשיא להשקיע מאוד לא רק במנות הראשונות אלא גם במחלקת הפטיסרי, להשתולל עם מאפים מושחתים, עוגות רבות רושם, ובעיקר לשמור על אפקט הפתעה בסיום.