אז שכחתי, בסדר. הנה אני מודה בטעות. קיבלתי המון תגובות ומיילים אחרי הכתבה על האלכוהול הישראלי שהתלוננו שלא הזכרתי את ליקר Y, ליקר הצ'ילי. אז יכולתי להמציא תירוצים, אבל האמת היא פשוטה: שכחתי. אז כדי לכסות על הפדיחה, הנה הפרטים על הליקר הכי מיוחד שמיוצר בארץ נכון להיום, ליקר צ'ילי חריף שזכה בשם ליקר Y.
בבקבוק בטח כבר נתקלתם: במסיבה, בר, מועדון - הרבה מאוד מקומות מחזיקים במותג המקורי הזה וטוב שכך. סופסוף משקה אחר, לא עוד ייגרמייסטר וונאבי, לא עוד ליקר מתקתק ולא עוד וודקה שמסוננת חצי מיליון פעמים. ליקר פלפלים חריפים.
אי אפשר להישאר אדישים
את הרעיון הגו שני חבר'ה חביבים- ירון קנור ויהונתן הפנר- ובשנת 2004 הם הקימו את החברה הרשמית, חברת Y&Y. עצם העובדה שהם אוהבים את הדרינק שלהם חריף, כבר עשה לי את זה, כי גם אני מחבב משקאות שמבעירים את הפה. אחרי כמעט שנה של ניסיונות הם עלו על ההרכב המנצח של הליקר והחלו לשווק בעצמם. להפתעתם הרבה (או שלא), הביקוש הלך וגדל. בדיוק כמו במקרה של הייגרמייסטר, לא תמיד ברור איך משקה שכל כך לא מתאים לחיך הישראלי העדין הצליח, אבל עם עובדות לא מתווכחים. קצת כתבות בעיתון, קצת פרסומים, הרבה דיבורים מפה לאוזן, וליקר Y הפך להיות אחד הדברים החמים ביותר בשיחות האלכוהול בין ברמנים ולקוחות בארץ. כשראו ירון ויהונתן שהמוצר שלהם הולך ונעשה מבוקש, לא היתה להם ברירה אלא להעביר את כל תהליך הייצור מהבית למפעל גדול ומסודר שיוכל לעמוד בקצב הביקוש.
ליקר Y מיוצר על בסיס אלכוהול ניטרלי העשוי מדיבשת קני הסוכר (מולאסה, אותו חומר ממנו מיוצר רום), שבו מושרים תבלינים שונים. התבלינים הדומיננטיים בו הם פלפל צ'ילי וקינמון. את הקינמון מרגישים מעט, את הצ'ילי הרבה. לאחר ההשריה מסננים את הנוזלים ומוהלים במים עד לרמה אלכוהולית של 40%.
המשקה, שקיבל צבע אדמדם-חום, מבוקבק לבקבוק צר וארוך, וממש לפני אטימתו בפקק מוסיפים לו פלפל צ'ילי אדום שלם וטרי כדי לתת לו פיניש עיצובי. כמובן שבנוסף לקיק העיצובי משפיע הצ'ילי על רמת החריפות של המשקה, כך שלא כל בקבוק זהה לגמרי למשנהו.
על עניין רקיחת התערובת הסודית (כן, כן, גם בארץ יש תערובת אלכוהול סודית!) אחראים עדיין יהונתן וירון ולטענתם זה לא משנה אם מי שטעם את הליקר אהב את הטעם או לא - העיקר שאי אפשר להישאר אדישים אליו. את האמת? צודקים. אדישות היא לא המילה הנכונה בכל הנוגע לליקר Y, בין אם לטוב או לרע.
מה בעניין הטעם? תשמעו, זה חריף, ה' ישמור. שוט אחד או שניים של Y, ואתם מבינים שהסחוג של השכנה התימנייה הוא לא כזה נורא, ואני מתכוון לזה במלוא המובן החיובי. אם כבר ליקר צ'ילי, אז שיהיה באמת חריף ולא שום דבר אחר. גם מבחינת העטיפה השיווקית של המוצר עשו כאן עבודה יפה כשהססמה המלווה את המשקה היא "made in hell, served in heaven".
את ליקר הצ'ילי אפשר לשתות בשוטים או צ'ייסרים, ואפשר בכל מיני קוקטיילים שהומצאו במיוחד בשבילו. חלק מהם מעולים, ומשלבים טעמים שונים שנותנים תוצאה מוצלחת, וחלקם הם בלתי שתיים בעליל, ומי שהמציא אותם חייב להיענש.
לפני כמה חודשים נחתם הסכם בין ליקר Y לחברת "הכרם", שאחראית על ההפצה והשיווק שלו. כבר שמעתי כמה פעמים שהמשקה הוגדר כ"ליקר פרמיום", אז אולי הגיע הזמן לעשות קצת סדר במושג הזה. המילה "פרמיום" מוצמדת לכל משקה, אזוטרי ופשוט ככל שיהיה, אבל לומר על ליקר Y שהוא פרמיום - סורי, לא מסכים. אין פה בסיס אלכוהולי מיוחד במינו, אין סינונים אין סופיים ומרכיבים יוקרתיים ולא היסטוריה מרתקת על נזירים שהחביאו את המתכון שהתגלה לאחר מלה"ע ה- II. יש פה ליקר צ'ילי מעולה, טעים מאוד ובהחלט מעל הסטנדרט הישראלי הממוצע. פרמיום הוא לא.
סיכום ב- 3 מילים: לטעום, לבעור, ליהנות.
מבחנה זה לבדיקת דם
לעומת ליקר Y, הנה כמה פרטים על משקה חדש שנחת לא מזמן בארץ, ושמו בישראל (ובעולם) Kick 80. חלק מכם ודאי ראה אותו בפיצוציות - מעין מבחנה בצבע אדום או שחור, שהמוכר אומר עליה ש"זה דופק ת'ראש משהו בן זונה, חבל על הזמן!!!".
ובכן, מדובר באחד המשקאות היותר מזעזעים שנתקלתי בו בחיי, ונתקלתי, בלי עין הרע, בלא מעט. קודם כל העיצוב, בעיניי, מבחנה סטירלית אמורה לשמש או לבדיקת דם או לבדיקת שתן, ואם היצרן התכוון שזו תהיה הקונוטציה הראשונית מהמשקה - אז הוא הצליח. גם היבואן, חברת Shotim, שדווקא שיחקה אותה עם הפיג'לינג (וודקה תאנים) והדוליס (ליקר וודקה טופי), די פישלו בכך שכיסו במדבקה פשוטה את המילה Vodka המודפסת על המבחנה. לא רוצים שיידעו שזו וודקה? דברו עם היצרן שיכין מבחנות חדשות אבל אל תזלזלו בצרכנים.
ה"קיק 80", המיוצר על ידי חברת לטלטין השוויצרית, מומלץ לשתייה (על פי הדף שצמוד אליו עם משקה אנרגיה או משקאות קלים). וואלה, אולי זה כי לא רוצים שאנשים יטעמו אותו כמו שהוא? אז החלטתי שכדי לעמוד בדיוק על טיבו של המשקה, צריך לטעום אותו נקי, וכך עשיתי. אין לי מילים לתאר את תחושת החלחלה כששפכתי כמה טיפות לגרון. שורף, אך לא מחריפות של צ'ילי, אלא מ- 78% אלכוהול ספירטי ומזעזע. המבחנה האדומה בטעם פירות טרופיים, והשחורה בטעם פירות יער. לומר לכם שהבחנתי בארומות של דומדמניות שחורות, אננס וקוקוס? מקסימום בכוהל מזוקק וחזק הרבה יותר מדי, עם סיומת של שפתיים צרובות ותו לא. אולי צריך לקרוא למשקה "קיא 80"?
סיכום ב- 7 מילים: עברנו את פרעה, נעבור גם את זה.