וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מה זה, אנגלית?

תמר ביאליק

7.8.2007 / 23:24

The Book of New Israeli food הוא אלבום מתנה מושקע שמעלה לחלוחית פטריוטית ועושה סדר במושג ”בישול ישראלי”. דוח קריאת ביאליק קובע שמדובר בשגריר

פעם, כששהיתי בלוס אנג'לס הוזמנתי למסיבה בבית מכרים אמריקנים. כל אחד התבקש להביא אתו משהו טעים לאכול וברגע האחרון אלתרתי קערה גדולה של סלט ירקות קצוץ דק. המסיבה הייתה נחמדה האוכל טעים ומתוחכם, ולכן הופתעתי לגלות שאנשים התלהבו דווקא מה"יזראלי סאלד" שלי - צנוע, בלתי מושקע בעליל ודי מצ'וקמק. כולה סלט ירקות. אבל האמת היא - כפי שיעיד כל ישראלי ששוהה בחו"ל תקופה ארוכה – אין כמו הסלט הישראלי, ובלי סלט ירקות קטן-קטן וטרי-טרי כמו בבית, בלי גבינה לבנה ורצוי גם חומוס – פשוט אי אפשר לחיות. על הלהיטים הגדולים האלה ואחרים מן המטבח הישראלי – שפע הפירות, המנגל, ארוחת הבוקר המפורסמת וכמובן מאכלי החג והשבת הקלאסיים - מבוסס הספר - The Book of New Israeli food.

מבחינה קולינרית הספר כמעט ולא מחדש דבר, אבל הוא נותן - ממש על קצה המזלג - מתכונים ידועים שהם הלהיטים הגדולים של הבישול המקומי לצד אגדות לוקאליות מפורסמות (למשל הדרך שעשה הלחם הישראלי מימי הלחם האחיד ועד מהפכת הלחם שהוביל ארז קומרובסקי). במקרה הזה, האריזה מושכת העין ופורמט האלבום היא שמייחדת את הספר. מדפיו מצטיירת ישראל יפהפייה, אקזוטית ופסטורלית, שופעת שווקים פתוחים וססגוניים, עזים שמחות המחייכות חיוכים אורגניים ונופים בראשיתיים וירוקים של הגליל המככבים להם מלוא העין לצד הצריחים הפוטוגניים של ירושלים ונצרת.

בישראל של האלבום הזה, מוסקים יהודים וערבים ביחד בינות עצי זית עתיקים וכולנו מנגבים עשרות מאזטים על שולחן ארוחת הבוקר. הייפוי הזה של המציאות הוא קביל בהחלט כשמדובר באלבום מתנה וז'אנה גור החתומה עליו עושה עבודה טובה בכך שמזכירה תמיד מה מקור המאכל אפילו מבחינה אטימולוגית ובעדינות רבה מספרת, גם בין השורות, מהיכן הגיע כל פריט לפני שהפך להיות דוגמן של "המטבח הישראלי החדש". היא אפילו משחילה, ככה בטבעיות, בין חגי ישראל השונים גם כמה מתכוני רמאדאן.

שדה מוקשים של תקינות פוליטית

ברור לחלוטין שכמעט ואי אפשר לקיים דיון בכל נושא שהוא במדינה הזאת מבלי להישאב לפוליטיקה והרוחות מתלהטות גם כשמדובר בעניין תמים לכאורה כמו אוכל. מתברר שהוא לא תמים בכלל כי אם ייצרי ביותר ומהווה שדה מוקשים אמיתי של תקינות פוליטית. גור מנסה ללכת בין הטיפות ולהתחמק עד כמה שאפשר מן הדיון המאוד פוליטי ומאוד מכשיל מהו בכלל אוכל ישראלי. היא נותנת סקירה ממצה ולא מכבידה של הנושא, במיוחד במבוא הסוקר את הבישול המקומי מתקופת התנ"ך, דרך הגלות, הצנע ועד ימינו אנו תוך מתן כבוד הולם לדור המייסדות: ארנה מאייר, קלאודיה רודן וספרה המונומנטאלי וכמובן – רות סירקיס. המבוא נגמר במשפט סיכום נחמד ונכון: "השאלה האם יש בכלל מטבח ישראלי – עוד מוקדמת מדי, המסע עוד נמשך ואיזה מסע טעים זה".

מן הספר הזה נראה שהמסע טעים במיוחד. הצלם המוכשר אילון פז מציג דימויים יפהפיים של ישראל על מסעדותיה, מנהגיה הקולינריים ומנותיה, וחובר לטקסטים החינניים של גור כדי ליצור אלבום מהנה מלא לחלוחית פטריוטית. זהו אינו ספר בישול במובן המקובל של המילה, אלא יותר "יומן קולינרי", המספר גם על שמן הזית בישראל, על פריחת הייננות הישראלית, על תרבות ה"על האש", על מחלבות הבוטיק ועל פירות ההדר. בין לבין הוא משלב גם אנקדוטות משעשעות, כמו למשל הסיפור החמוד מדוע נקראים הפתיתים גם "אורז בן גוריון" (גרסה אחת טוענת שבן גוריון הוא שחשב על המוצר הזה בזמן הצנע וגרסה אחרת, כנראה קרובה יותר למציאות, מספרת שכך כינו אותם העולים החדשים שהתגעגעו לדבר האמיתי).

המתכונים שמופיעים בספר, הם בסיסיים ביותר ונדמה לי שאין כמעט בשלן ישראלי שצריך עדיין שיזכירו לו איך מכינים חומוס, שקשוקה, פלפלים ממולאים, פתיתים או חלה לשבת, אבל קהל היעד אינו הבשלן הישראלי, כאן הכוונה היא להגיש אלבום קולינרי עם הפנים לייצוא, למי שנמצא רחוק מכאן ומתעניין בבישול ישראלי.
אין ספק שכל המרכיבים כאן חוברים יחדיו לאלבום מתנה מושקע ומעשיר שישמח כל מי שעושה בגולה ויש לו לב יהודי חם (או סתם לב חם) ושאהבת מזון מפעמת בקרבו.

שורה תחתונה

מתאים במיוחד ל: דודים באמריקה, לתיירים וכמתנה מתבקשת לנסיעות עסקים

מתכון מנצח: תאנים ממולאות בבורגול ואוכמניות (עמוד 156) מקסים, טעים ומאוד קיצי.

עוד נקודה כיפית: בספר הזה מובאים שני מתכונים מפורסמים זה לצד זה: קבב הכבש של דוחול ממסעדת דיאנה וקבב הכבש של מסעדת אלבאבור באום אל פחם – אפשר לנסות בבית ולהחליט של מי לוקח.

אפשר לוותר על: שקשוקה בסגנון צהל"י ( שקשוקה עם תוספות משובבות ממנות קרב כמו שעועית אפויה וגרעיני תירס משומרים).

ידידותי למשתמש: זה לא באמת ספר לבשל איתו. הוא יפה מדי וכבד מדי. אבל המתכונים הדי מעטים שנמצאים בו, מוגשים בצורה מסודרת, נוחה ובהירה.

יש חדש תחת השמש?: לא מבחינת המתכונים, אבל גור עושה סדר במושג הקרוי "בישול ישראלי" בתבונה וברגישות תכנית ואסתטית.

The Book of New Israeli food, A culinary journey
מאת ז'אנה גור הוצאת על השולחן. צילום: אילון פז
כותבים נוספים: רמי חן, אורלי פלאי-ברונשטיין, אדם מונטיפיורי ורות אוליבר, עריכה: פרנס זתלנד, עיצוב: ורדה אמיר. 179 ש"ח.

הצעה שאסור לפספס

התקדמו לדור הבא של ברי המים של תמי4: קטנים יותר, חכמים יותר

לכתבה המלאה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully