תפוח בניחוח אקליפטוס

צרכני המזון האורגני שמחו על השקת סדרת הדבש האורגני של חברת אדמה, שהתרחשה בדיוק לפני שנה, וכוללת דבש אורגני מפרחי בר, מפרחי הדרים ומפרחי אקליפטוס. יחד עם הדבש האורגני של משק לין ועוד כמה מכוורות קטנות בהן משק סימון וכרם מהר"ל, קיבלה הקטגוריה הזו תנופה. יצור דבש אורגני הוא תהליך מורכב למדי: הדבורים עפות בממוצע 3 ק"מ עד חזרתן לכוורת והן צריכות ששטח איסוף הצוף שלהן יהיה נטול ריסוס.

בנוסף, אופן הטיפול בהן מקטין עד מאוד את כמות הדבש המיוצרת. לדוגמא אומר קובי אדרי, מנכ"ל אדמה, בחורף אוכלות הדבורים בכוורות הקונבנציונליות מי סוכר; את הדבורים האורגניות מאכילים בדבש. בהתחשב במגבלות הללו, לדוגמא, מייבאת אדמה את הדבש הזני האורגני מחו"ל.

אחת הקטגוריות המעניינות והצומחות בתחום הדבש היא דבש עם תוספות. הסדרה הבולטת בתחום היא הסדרה של יד מרדכי הנקראת נגיעות מהטבע, וכוללת דבש עם תמציות של ג'ינג'ר, תפוז או לימונית. במקביל אפשר למצוא בשוק מוצרים ייחודיים של מכוורות שונות, כגון דבש עם שוקולד של מכוורת דבורת התבור המיוצר על פי מתכון עתיק, לדברי אנשי המכוורת, או חלבה בשילוב דבש.

משק לין לעומתם מייצרים סדרת ממרחים המבוססת על דבש, כגון חמאת בוטנים עם דבש או חרובים ואגוזים עם דבש, אותה מייצרת המכוורת מתחילת שנות ה-90. ב-4 השנים האחרונות מייצרים בלין גם סדרת רטבים המבוססת על דבש ומיועדת להכנת בשר. לדברי נטע לין, מנהלת השיווק והפיתוח של משק לין, זהו קו מוצרים ייחודי בעולם.

לא, אין מדובר בסוג חדש של דבש, כי אם בסוג חדש יחסית של אריזות. חלקנו (רק 20%) כבר התרגל לרכוש דבש בבקבוקים לחיצים, בדומה לאלו המכילים קטשופ. הבקבוקים יותר נוחים לשימוש באופן משמעותי, מה שמסביר מדוע הקטגוריה של מוצרי הנוחות בעולם הדבש צמחה בשנה החולפת. עובדה זו כמובן משאירה את ישראל הרחק מאחור ביחס לעולם המערבי. אלעד רביד, מנהל השיווק יד מרדכי, אומר כי קטגוריה זו תופסת 50% בעולם. כלומר, יש לנו עוד הרבה לאן ללחוץ.

קטגוריה זו של מזון מלכות היא הצומת ביותר בתחום הדבש – עם עלייה של 60% (!) בשנה החולפת. לא מפתיע אם לוקחים בחשבון שמחירו של מזון מלכות גבוה פי 1.5 בערך ממחיר דבש.

מהו מזון מלכות? זהו המזון אותו מייצרת מלכת הדבורים, והוא מיועד להאכלת הרימות מהן בוקעות הדבורים לעתיד. מאחר ודבורה אחת בלבד מייצרת אותו הוא מוצר יקר ובנוסף קשה לשמר אותו, לכן מערבבים אותו במרבית המקרים עם דבש או דונג. מזון מלכות, יש להוסיף, נחשב עתיר רכיבים בעלי ערך בריאותי גבוה.

לאורך שנים ארוכות ורבות התרגלנו לצרוך דבש. פשוט דבש. לפעמים התעכבנו על המקור שלו ולפעמים לא, וברוב המקרים למדנו שהוא דבש מפרחי בר, אם בכלל טרחו לציין את מקורו. דבש מפרחי בר הוא דבש שנעשה על ידי דבורים שהכוורות שלהן הונחו בשטחים פתוחים, שמורות טבע לדוגמא. אך בשנים האחרונות הולכת ומתפתחת הקטגוריה של דבש זני, כחלק מההתבגרות הקולינרית שלנו. כלומר, לא סתם דבש, אלא דבש מפרחי אקליפטוס, דבש מפרחי אבוקדו, דבש מפרחי הדרים ועוד.

טובי המכוורות בארץ, החל מיד מרדכי עם נתח השוק העצום של 60% ועד המכוורות הקטנות ביותר כגון מכוורת נגוהות שבהרי חברון, מציעות לצרכנים שלל סוגים של דבש ממקורות שונים. עם זאת, שנת המיתון שחלפה עלינו לא עשתה טובות לקטגוריה. דן (קוצי) וייל, חוקר בנושא דבש ומדען מכוורת יד מרדכי, מבקש להבהיר שאין בעולם תקן לדבש זני. במילים פשוטות, אנחנו לא באמת יודעים מה אנחנו מכניסים לפה.