בטעימת השבוע שישה יינות חדשים של יקבים ישראליים: שלושה מיקבי ברקן ושלושה מיקבי עמק האלה. השלישייה של ברקן מורכבת מסדרת אסבמלז' החדשה, שמטרתה ייצור בלנדים איכותיים במחירי ביניים, עם דגש על איזוריות. זו הסדרה בה מרשים לעצמה יינני ברקן לבדוק, לחפש, לחדש. וטוב שכך. אחד היינות (צפית 2009) אינו בשל דיו אך חושף פוטנציאל רב. השני (ריחן 2009) סתם טוב והשלישי (איתן 2008) פצצתי. אחת הרכישות המקומיות הכי טובות על המדף כרגע.
עמק האלה משגרים שרדונה חביב אם כי מעט יקר מידי, מרלו מסקרן מ-2004, ואת "פרסונל 2008", בלנד מצוין שהופק במהדורה חד פעמית.
לחיים!
ברקן, אסמבלז', צפית 2009
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד של 53% ענבי מרסלאן (זן חדש שמקורו בהכלאה שנוצרה בצרפת בין קברנה סוביניון לגראנאש), 20% ענבי קלדוק (הכלאה של גראנאש ומלבק), 15% פינוטאז' ו-12% קריניאן. 12 חודשי חבית לכל אחד מהזנים בנפרד. היין נוצר ללא זיכוך ולאחר סינון קל בלבד. צבע סגול. אף מתפרץ, אגרסיבי כמעט, עם המון תבלינים. גוף בינוני.
כמה? 89 שקלים.
הכי מתאים ל: "על האש".
דבר המבקר: בלנד שהוא אולי הכי לא סטנדרטי שנוצר כאן עד היום. הפינוטאז' אולי מספק את מימד הרכות, אבל שני הזנים העיקריים ביין, המרסלאן והקלדוק, עוצמתיים במיוחד. מרגישים את הטאץ' המתובל מאד של דרום צרפת. משלושת יינות הסדרה החדשה, המוצלחת מאד בסך הכל, זה, כצפוי, הפחות מגובש והפחות מוצלח מבחינת תוצאה. עם זאת, מגיע לאנשי ברקן שאפו על היוזמה. הפוטנציאל של אסמבלז' צפית לייסד ממסך מקומי איכותי מחודד, להבדיל ממעוגל, נאה ביותר. מסקרן יהיה להמתין לגלגולים הבאים שלו.
VALUE FOR MONEY: שלוש מתוך חמש.
בשלוש מילים: בוסר שכולו פוטנציאל.
ברקן, אסמבלאז', ריחן 2009
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 70% ענבי קברנה סוביניון, 19% מרלו ו-11% שיראז מהגליל העליון (חלקות בקרבת כרם עלמה וכרם בן זמרה). 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי, 50% מהן חדשות. 14% כוהל בנפח. צבע אדום סגול. באף פרי שחור ושוקולד. גוף בינוני נוטה למלא.
כמה? 89 שקלים.
הכי מתאים ל: סטייקים. צלעות טלה.
דבר המבקר: המחוספס מבין השלושה. לצד מעט מתיקות יש כאן נוכחות מסיבית לפרי בשל. למרות שרובו מורכב מהזנים הקלאסיים להם מורגלת החיך הישראלית, זה לא יין שמנסה להיות אלגנטי בכל מחיר. יין טוב וראוי. מהנה בהחלט לארוחת סטייקים. תמורה טובה בהחלט לכסף.
VALUE FOR MONEY: שלוש וחצי מתוך חמש.
בשלוש מילים: לאוהבי בלנדים שריריים.
ברקן, אסמבלאז' איתן 2008
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד של שיראז (45%), מרלו (40%) וקברנה סוביניון (15%) מכרם בקרית ענבים. כל אחד מהיינות יושן בנפרד 12 חודש בחביות עץ אלון צרפתי ואמריקאי. ללא זיכוך ולאחר סינון קל בלבד. 13.5% כוהל בנפח. צבע אדום ארגמן. אף מתובל מאד. גוף מלא.
כמה? 89 שקלים.
הכי מתאים ל: תבשילי קדרה.
דבר המבקר: התיבול והאופי של השיראז יחד עם הרכות של המרלו בונים כאן יין מקסים, לא פחות. הוא מורכב, אלגנטי, רך ועם זאת מלא נוכחות. אחת הרכישות היותר טובות על המדפים כרגע, בקבוצת המחיר שלו. תמורה פנטסטית ל-89 שקלים.
VALUE FOR MONEY: ארבע וחצי מתוך חמש.
בשבע מילים: אחרי כרמל, הנה מהפיכת האיכות של ברקן!
עמק האלה, שרדונה 2010
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי שרדונה מכרמי אדרת ונס הרים. 70% מהיין תסס בחביות ו-30% במיכלי נירוסטה. 11 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. 13% כוהל בנפח. באף בולטים הדרים. צבע זהוב צלול. גוף בינוני.
כמה? 89 שקלים.
הכי מתאים ל: מנות דג, פסטה ועוף.
דבר המבקר: יין נעים וסימפטי, מורכב ועשיר למדי בהשוואה לשרדונה מקומי טיפוסי. נחמד ללגום ממנו, אם כי תמחורו מעט גבוה יחסית לאיכויותיו.
VALUE FOR MONEY: שלוש מתוך חמש.
בחמש מילים: חביב אבל מעט יקר מדי.
עמק האלה, מרלו 2004
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יין ארכיוני שיוצא כעת במהדורה מוגבלת (פחות מ-600 בקבוקים), שמטרתה המחשת האיכויות המתרחשות הודות להתיישנות היין. 95% מרלו ו-5% קברנה סוביניון. 14 חודש בחביות עץ אלון צרפתי בטרם ביקבוק. 14% כוהל בנפח. צבע אדום כהה. אף פירותי מבטיח. גוף בינוני נוטה למלא.
כמה? 110 שקלים.
הכי מתאים ל: תבשילי עגל, רוסטביף וקורנביף.
דבר המבקר: יין לא רע בכלל, שההתיישנות בו אכן מוחשית. כשמשוויים אותו לכל מרלו עול ימים, גם אם מוצלח, ההבדלים העומק והרכות ברורים. האם בהשוואה (היפותטית בלבד) ליינות מקבילים (פחות או יותר) מאותה שנה מספק היין הזה ערכים מוספים משמעותיים? לא ברור. המחשת הערכים המוספים של יין חביב אך לא גדול כשמתאפקים איתו עוברת כאן היטב. האם ההתיישנות מקפיצה אותו באמת בדרגת איכות שלמה? במקרה הזה לפחות, לא בטוח.
VALUE FOR MONEY: שלוש וחצי מתוך חמש.
ב-16 מילים: כבר לגמנו, אפילו מעמק האלה, יינות מרלו ותיקים אבל קצת פחות, וטובים לא פחות, אולי יותר.
עמק האלה, Vineyard's choice, Personal 2008
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יין חגיגי שעמק האלה ייצרו לרגל פרישתו של יינן היקב דורון רב הון. בלנד של קברנה סוביניון וסירה. 18 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. 14% כוהל בנפח. אף מרוכז במיוחד תבלינים ועץ. צבע אדום כהה ביותר, כמעט שחור. גוף מלא. היין הופץ במהדורה חד פעמית ומוגבלת (2630 בקבוקים).
כמה? 210 שקלים.
הכי מתאים ל: מנות בשר חורפיות עשירות.
דבר המבקר: היינן המוערך דורון רב הון הצעיד את יקבי עמק האלה להישגים נאים ביותר. מגיע לו יין איכותי ומהנה כמו זה. מורכבות, עומק, רכות, אלגנטיות, איזון ונדיבות יש בו. עונג ללגום אותו.
VALUE FOR MONEY: שלוש וחצי מתוך חמש.
בשתי מילים: יין-יין.