הנוסעים באזור תל אביב רבתי נוטים להתבלבל במעבר בין הערים השונות ולא רק הם. גם לאוכלוסיות השונות באזור, המעברים מעיר לעיר לא תמיד מובנים. עכשיו תצרפו לאי ההבנות הפוטנציאליות גם מערכות כשרות שונות מאד. לפני יותר מעשור נפתח על רחוב ירושלים בצדו הבני ברקי הפלאפל של דרור, שעוד בימי פתיחתו נודע בטעם תפל ולא באשמת הבעלים, אלא בגלל חוקי הכשרות המחמירים של העדה החרדית. ועדיין, עד היום המקום מציע את הפלאפל הידוע כמקור של שובע בסיסי למיטב בחורי הישיבה אשר יושבים ולומדים בפאתי העיר פוקדים את המקום יחד עם כל עם ישראל.
אחרי כמה שנים קשות החליט דרור למכור, פה נכנסו לסיפור מיכאל ואביו שקנו את המקום. את השם של המקום הם קנו מהבעלים הקודם, כי לא מחליפים סוס עם שם מנצח. אחרי כמה שנים הרחיב מיכאל את העסק לתחום הלא צמחוני, ביודעו שתושבי האזור לא אוהבים אוכל מסובך מידי גם ככה. הוא רכש את החנות ממול לפלאפל, על הצד הרמת גני של הכרך הגדול. שני המקומות הם בעלי תעודת כשרות מחמירה בכל סדר גודל, מיטב ממשגיחי הכשרות מסתובבים ובוחנים כל גרגר ולוקחים דגימות מזון שונות וזה עולה לא מעט כסף להיבדק על ידם. מיכאל עצמו חובש כיפה מינקות, ועדיין, מבחינת המדרג הכשרותי של האזור המעניין הזה, השיפודיה בצד הרמת גני אוחזת בשתי תעודות כשרות. היא זוכה רק לציון כשר רגיל בלבד מבני ברק, וציון כשר למהדרין מרמת גן.
מה שאותי משעשע זו העובדה שלקוחות הפלאפליה יראי השמיים לא מקשיבים לשלטונות ההכשר וחוצים את הגבול ממול, לא באשמת מיכאל, הם פשוט סומכים על המקום והבעלים. במקרה הזה הטעם והתמורה כן מנצחים, מה גם שמיכאל שומר על רמת מחירים נמוכה.
החלטתי ללכת בשיפודי דרור על השורה הראשונה בתפריט על הקיר, עוף מוקפץ בבאגט, מנה לא מפתיעה במחיר מפתיע, 17 שקלים בלבד. 10 שקלים הפרש מהפלאפל שממול ואני אוכל מנה ענקית של חזה עוף עם בצל. המנה עצמה גדולה מאוד, עם יותר עוף מבצל והוא לא מתובל מידי. יש אפשרות להוסיף רטבים שונים, אל תוותרו על שכבת חריף לפני הכל ומעל לעוף מניחים צ'יפס דשן ישר מהשמן. אני מציע לחתוך לשתיים ולנסות לראות אם תשבעו אחרי חצי, אני אישית שבעתי אבל לא התאפקתי ואכלתי את החצי השני.
שיפודי דרור של מיכאל. רחוב ירושלים 71, בני ברק. 03-5702293. כשר למהדרין של רבנות רמת גן, כשר רבנות בני ברק. שעות פתיחה: א'-ה' 10:00-21:30