השבוע בטעימה ארבעת היינות החדשים של יקב יתיר, החוגג בימים אלו עשור להקמתו, ולבן אחד של יקב עמק האלה. יתיר שחררו לרגל חגיגות העשור בלנד בסיס ("יתיר, הר עמשא 2011"), שני יינות זניים ("יתיר, קברנה סוביניון 2011" ו"יתיר, פטי ורדו 2011") ואת יין הדגל "יתיר, יער יתיר 2011".
כל יינות יתיר אקספרסיביים ומוחצנים. הפרי בכולם נהדר ולצידו נוכח מאד, העץ, שנותן בראש. אלו יינות חזקים מאד. בלנד הפתיחה ("הר עמשא") נינוח יותר אבל היינות האחרים, בוודאי "יער יתיר" הגבוה, לא לוקחים שבויים. עם זאת, כשטועמים את ארבעת היינות בזה אחר זה, הדיפרנציאציה ביניהם מוחשית וברורה. כל זן מדבר בשפתו, חושף את אופיו.
"שרדונה 2012" של עמק האלה הוא יין 'עולם חדש' טיפוסי - מוחצן ותקשורתי, שלא לומר חנפני.
1. יתיר, הר עמשא 2011
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 37% קברה סוביניון, 30% מרלו, 25% שיראז, 5% פטי ורדו ו-3% מלבק מחלקות כרם שונות ביער יתיר. היינות מהחלקות השונות התבגרו בנפרד כשנה עד יצירת הבלנד ושנה נוספת בבקבוק. צבע אדום ארגמני. באף פרי שחור ותבלינים. גוף בינוני. 14% כוהל בנפח.
כמה? 100 שקל
הכי מתאים ל: בולונז ושאר פסטות ברוטבי בשר. עוף ביין (קוק או ואן). בף ברוגיניון.
דבר המבקר: הפתיחה של יתיר מאוזן מחבר לתשתית הבלנד הבורדולזי 25% שיראז שמוסיפים מגע תיבול מוחשי. יין לא מורכב אבל מלא בפרי טוב וחומציות ראויה. מאוזן, מוחצן אבל לא באופן מוגזם. מהנה ללגימה.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
בחמש מילים: בלנד סימפטי וראוי.
2. יתיר, פטי ורדו 2011
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% פטי ורדו מחלקות יער שונות ביער יתיר. יינות הכרמים השונים התבגרו בנפרד שנה וחצי בחביות עץ אלון צרפתיות ושנה וחצי נוספות בבקבוק. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום ושחור. גוף בינוני-מלא. 14.5% כוהל בנפח.
כמה? 139 שקל
הכי מתאים ל: סטייקים.
דבר המבקר: יין גדוש בפרי טוב, עמוס ומוחצן למדי, מלא עץ.יכול בהחלט להתחרות בבשר שלצידו על משבצת נותן הטון בארוחה. עם זאת, ניכר כי השימוש בעץ מושכל ומצליח להרגיש חצי טון פחות בעוצמותיו בהשפעה ליינות כבדים אחרים כדוגמתו.
תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).
ב-11 מילים: פטי ורדו באמצע (או שמא שני שליש) הדרך אל 'העולם החדש'.
3. יתיר, קברנה סוביניון 2011
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 85% קברנה סוביניון ו-15% פטי ורדו. שנת התבגרות בנפרד ליינות החלקות השונות ושנה וחצי נוספות בבקבוק לאחר יצירת הבלנד. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום ושחור, תבלינים ועשבים, וניל. גוף בינוני-מלא. 14.5% כוהל בנפח.
כמה? 129 שקל
הכי מתאים ל: סטייקים.
דבר המבקר: קברנה סוביניון שרירי ומתובל, עם גוף שבנוי היטב ומורכבות שמצליחה, איכשהו, לבצבץ מתוך המוחצנות. יין עשוי היטב מסוגו ולא נטול אופי שאוהבי הז'אנר העוצמתי ימותו עליו.
תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה)
בשלוש מילים: לאוהבי יינות חזקים.
4. יתיר, יער יתיר 2011
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד הדגל הממותג של יתיר מושתת על 65% קברנה סוביניון ו-35% פטי ורדו. כל אחד מהיינות מבוססי הזנים השונים התבגר בנפרד 14 חודש בחביות עץ אלון צרפתיות (שליש מהן חדשות). הבלנד הוסיף להתבגר שנה וחצי בבקבוק. צבע אדום עמוק ועז. אף עוצמתי ובו פרי אדום ושחור, עשבים, תבלינים, טבק ועור. 14.5% כוהל בנפח.
כמה? 240 שקל
הכי מתאים ל: קדירות, מנות בשר עשירות.
דבר המבקר: קראתם את 3 פסקאות 'דבר המבקר' שהתייחסו ליינות הקודמים? קחו את שנכתב שם והעלו בחזקת עוצמה וגודש נוספת. יין שכולו שריר, סגור כאגרוף עדיין וזקוק לשנתיים לפחות כדי להתחיל לתקשר. כשזה יקרה ייחשף אדום שייטיב לענג את אוהבי הז'אנר.
בשבע מילים: מוחצן, עוצמתי ומרשים (ללגימה בעוד שלוש שנים לפחות).
5. עמק האלה, שרדונה 2012
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן יבש על בסיס 100% ענבי שרדונה. 12 חודשי התיישנות (מחצית היין בחביות אץ אלון ומחציתו במיכלי נירוסטה). צבע זהוב. אף שופע פרי לבן בשל. גוף בינוני. 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 85 שקל
הכי מתאים ל: דגים, עוף.
דבר המבקר: ערימות פרי שמפציץ את האף, ארומטיות עוצמתית, חמיצות גבוהה ולצידה מתיקות בחיך. יין נטול סטייל ואנינות שמשקף את הקו הנוכחי, המאכזב משהו, של יקב עמק האלה.
תמורה לכסף: 2/5 (לא משהו).
בשלוש מילים: אפשר יותר טוב.
לכל ביקורות היין של אבי אפרתי