צרכני הגבינה השוויצרית תהו במשך שנים מהיכן הגיעו החורים בגבינה ויותר חשוב - לאן הם נעלמו ב-15 השנים האחרונות. כן. מסתבר שבשנים האחרונות הבחינו אוכלי הגבינות כי כמות החורים הולכת ופוחתת. כעת, הודות ל-Agroscope, מכון חקלאי שוויצרי, אנחנו יודעים את הסיבה האמיתית לחורים שנעלמו - והתשובה מסתכמת במילה אחת: דלי.
בדו"ח שפורסם בחמישי ע"י Agroscope והמעבדות הפדרליות למדעי החומרים והטכנולוגיה בשוויץ, חושף כי החורים מגיעים מחלקיקים מיקרוסקופיים של חציר - וכי האשמה בהיעלמותם היא הפסקת השימוש בדלי בתהליך שאיבת החלב מהפרות. בשנים האחרונות, עם התפתחות הטכנולוגיה, חקלאים עברו משימוש בדלי לשאיבה דרך מכונות חליבה אוטומטיות שמעבירות את החלב הישר למסננת וכך שומרות על נקיונו. בעבר, כשהשאיבה הייתה ידנית, חלקיקי חציר התערבבו עם החלב שבדלי וכך גרמו בתהליך ייצור החלב להיווצרות החורים המפורסמים.
דובר Agroscope, רגיס נייפלר, סיפר ל-"Telegraph" שההבדל העיקרי בתהליך ייצור הגבינה הוא "היעלמותו של הדלי המסורתי". החברה הגיעה למסקנה המפתיעה לאחר שביצעו סריקות CT נרחבות על גבינה למשך תקופה של 130 יום. תוצאות המחקר מפריכות תיאוריה אחרת, מ-1917, שטוענת שהחורים בגבינה נוצרים כתוצאה של פליטת פחמן דו חמצני מחיידקים.