לפני קרוב לעשרים שנה הפכתי לנהג מונית. כנשוי טרי באותם ימים, הייתי עסוק בעיקר בלהחזיר חובות לכל העולם ואחותו. מרדף אין סופי אחרי כל שקל. כל יום הייתי עסוק בתורת צימצום עלויות, מקציב לעצמי סכום קבוע יומי של הוצאות אוכל וכל פעם גם מנסה להוריד את הסכום אותו אני מוציא. הייתי אוכל מנת חומוס אצל אבו חסן כמעט כל יום או כריכים של חנויות מכולת. כך התחלתי לפתח את הידע הראשוני היכן לאכול בזול, או ממש בזול במקרה של המונה טועם. בימים אלו, אנו מציינים כמעט שלוש שנים לכניסתה של רשת קופיקס לחיינו ששהציבה את רף התמחור החד-ספרתי המבורך בעיניי. איך זה קשור לחומוס?
בתקופה האחרונה נחשפתי להרבה חומוסיות ראויות וטעימות, חלקן נמצאות בהמתנה לכתבה בטור, אבל חומוס חמודות הצליח להפתיע אותי.
חומוס חמודות מסתתר לו ברחוב. השלט של המקום קטנטן ולא בולט. נתקלתי בו במקרה באחת הפעמים שאכלתי שניצל בשונצינו (בכל זאת, אחת העסקיות המשתלמות בסביבה). ניגשתי אל החומוסיה מבלי לדעת מה מסתתר שם, ותוך כדי ההליכה זיהיתי לקוחות רוכנים בערגה מעל הצלחת. בעל המקום, אשר אקרא לו מ', שאל אותי בנימוס לשלומי ומה ארצה לאכול. "חומוס עם פול, בלי טחינה, עם ביצה קשה בבקשה", עניתי בזריזות, אך מ' הפתיע אותי ואמר שלא מוכרים פה ביצים קשות. הוא לקח צלחת פלסטיק, וחבט בתוכה חומוס ועליו שפך תבשיל עשיר של פול. בפנים כבר התחלתי לחייך. מצאתי עוד מקום שלא מגיש פול לבן, אלא פול חום ואמתי על שלל טעמיו העוצמתיים. פול שלא קל לתבלו, אלא בתיבול כבד. הפול מילא את הצלחת בנדיבות, ושקית נייר עם שתי פיתות הוגשה לי ליד הצלחת. שאלתי למחיר, ומ' ענה בקצרה, "10 שקלים".
עוד לפני שהתיישבתי, חילצתי פיתה מהשקית. בצעתי אותה בסגנון חופשים וטבלתי במנה. איך יכול להיות שאחד החומוס הכי טובים בתל אביב עולה רק 10 שקלים? הפול רותח והחומוס אינו עדין ומתנחמד, אלא עם אופי אמיתי, מתובל בצורה מושלמת. הייתי אמנם כבר שבע מהעסקית של שניצל שונצינו, אבל ירדתי על המנה הזאת כמוצא שלל רב. כאותם סועדים אשר ראיתי מהצד השני של הרחוב כשנתקלתי בשלט. חייכתי לעבר מ' שהמשיך בשלו בשקט, מגיש עוד מנה ועוד מנה, וחשבתי לעצמי בלב, "מצאתי את הקופיקס של החומוס בישראל". רק שתדעו, כל השתייה במקרר עולה רק 5 שקלים.
חומוס חמודות, יצחק שדה 28, תל אביב. שעות פעילות: ימים א'-ה' 08:00-16:00. אין טלפון. ללא תעודת כשרות