נושאים חמים

האדומים של מדבר ומיה לוצ'ה

אבי אפרתי טועם את האדומים החדשים של יקב מדבר ומיה לוצ'ה. איזה מהם מספק תמורה לא רעה לכסף ומי יהיה מהיינות הטובים בשטח עוד כמה שנים? כל הפרטים בביקורת

1. מדבר, סירה 800 2015

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% סירה ממצפה רמון נחל צין. חלק מהיין התיישן 8 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום-סגול. באף פרי שחור ותבלינים. גוף קל-בינוני. 14.4% כוהל בנפח.

כמה? 90 שקלים.

הכי מתאים ל: קרפצ'יו בקר, כריך קורנביף, פסטות ברוטבי/מליות בשר.

דבר המבקר: צעיר וקל עם חומציות טובה וניקיון, התיבול שם אבל נוכחותו לא עזה כמו בסירה ים תיכוני מהסוג הקלאסי. יין נעים להפליא וגסטרונומי מאד, שילווה בהצלחה מנות בשר קלות ויעבוד היטב אפילו בצהרי יום קיץ חם.

תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).

בחמש מילים: סירה מדברי, להבדיל מים תיכוני.

2. מדבר, פינו נואר סינגל ויניארד 2015

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% פינו נואר מכרם יחידני במצפה רמון, נחל צין. 8 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתיות ואמריקאיות ישנות. צבע אדום רובי. באף פרי אדום, ותבלינים. גוף קל. 15.5% כוהל בנפח.

כמה? 95 שקלים.

הכי מתאים ל: מנות על בסיס עגל ועוף.

דבר המבקר: פינו נואר ישראלי, שהתפתח באקלים חם, לעולם יהיה טייק אוף על זה הבורגוני, של ארצות הקור. פינו נואר ישראלי מדברי הוא טייק אוף על זה הישראלי. היין הנוכחי לא סטנדרטי וחביב בעליל. קל במיוחד, פירותי במיוחד עם שימוש עדין ומאופק בעץ; נקי ונעים ללגימה.

תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).

בשמונה מילים: הכי רחוק מפינו נואר של בורגון וחמוד כשלעצמו.

3. מדבר, אדום 55 2013

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 50% קברנה סוביניון ו-50% סירה ממצפה רמון נחל צין. 18 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. באף פרי אדום, שחור ותבלינים. גוף בינוני-מלא. 14.5% כוהל בנפח.

כמה? 120 שקלים.

הכי מתאים ל: קדירות בשר, סטייקים.

דבר המבקר: האדום הגבוה של מדבר. פרי מצוין שמאוזן היטב בחומציות טובה. מורכבות נאה, איפוק מבורך ומקדם אופי משמעותי. יין שמתחיל לקבל נפח ראוי ובוודאי ילך ויתפתח. פוטנציאל התיישנות בן חמש שנים לפחות.

תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).

בשש מילים: קברנה-מרלו מקומי לא טיפוסי כלל.

4. מיה לוצ'ה C.S.M 2015

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: קריניאן, סירה ומרסלאן מהגליל העליון ושפלת יהודה. חלק מהענבים תססו עם השזרות. 10 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון מבורגון לכל אחד מהזנים בנפרד וחודשיים נוספים כבלנד. סה"כ שנת התיישנות. צבע אדום עמוק. באף פרי שחור, שפע תיבול, זית שחור, אדמתיות. 13.5% כוהל בנפח. ביקבוק ללא סינון.

כמה? 149 שקלים

הכי מתאים ל: מנות על בסיס בשר טלה – צלעות טלה, שיפודי טלה במרינדת יוגורט עזים וסומאק על גריל פחמים, קדירות טלה.

דבר המבקר: בלנד ים תיכוני מוצלח במיוחד, על בסיס הזנים הקלאסיים של דרום צרפת, שכל אחד מהם תורם את חלקו בשלם. תסיסת הענבים עם השזרות ממצה את ביטוי הפרי עוד יותר אף אם אין כאן עומס יתר כלל. כצפוי, ארביב עשה שימוש מאוזן ומתון בעץ כך שהפרי, מגע התיבול והאדמתיות מקבלים את עיקר הבמה. זה יין חם, רך ומאוזן, מהנה מאד ללגימה. מטובי הבלנדים הים תיכוניים בשטח.

תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית. לא זול אבל שווה).

בשמונה מילים: ה"רוסו" הכי בשל של מיה לוצ'ה עד היום.

5. מיה לוצ'ה, סירה שזרות 2015

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% סירה מהגליל העליון. 2/3 מהענבים תססו עם השזרות. 12 חודשי התיישנות על המשקעים בחביות עץ אלון מבורגון. צבע אדום עמוק. באף פרי שחור ותבלינים. גוף בינוני- מלא. 13% כוהל בנפח.

כמה? 159 שקלים.

הכי מתאים ל: סטייקים.

דבר המבקר: ביין הקודם הייתה מורכבות של בלנד, בנוכחי ניכרת הזניות. קשיחות מה, אדמתיות, ירקרקות ושפע תיבול. להבדיל מהבלנד, הוא מעט סגור עדיין ועתידו עוד לפניו אבל איכויותיו ברורות. הוא צפוי להתרכך ומקדם האלגנטיות העתיד לבוא ברור. לכשיבשיל יהיה בוודאי מטובי יינות הסירה בישראל.

תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית. לא זול אבל שווה).

בעשר מילים: לקנות ולשמור. בעוד שנתיים זה יהיה מהיינות היותר טובים בשטח.