נושאים חמים

ביקורת יין: יקב ספרה

אבי אפרתי לוגם את היינות החדשים של יקב ספרה - ייתכן שמדובר בבציר המאוזן והשלם ביותר של היקב עד היום

כוס יין לבן (ShutterStock)
יין לבן (ספק : ShutterStock)

יקב הבוטיק הצעיר ספרה (Sphera) קנה לו מאז שחרר את הבציר הראשון שלו, לפני כשלוש שנים, מעמד בסצינת היין המקומית, כמו גם אהדה רבה בקרב מביני יין. היינן דורון רב הון סיים קדנציה ארוכה ומוערכת ביקב עמק האלה ופתח את ספרה במושב מגוריו – גבעת ישעיה שבעמק האלה. ספרה, המייצר 20,000 בקבוקים בשנה, רחוק מלהיות עוד יקב בוטיק. השוק המקומי מושתת רובו ככולו על יינות אדומים. בספרה מייצר לבנים בלבד, שרבים מהם מגיעים למסעדות. זהו, מן הסתם, מהלך מבורך מקצועית אבל מלא תעוזה וסיכון. אנשים לא רגילים שצריכים לשלם על יינות לבנים, האף שעלות ייצורם אינה נופלת ואף עולה על זו של אדומים. עניין של דימוי ומיתוג בישראל.

ספרה הוא יקב לא פחות מצוין. כקלסיקן מושבע, רב הון מחפש את האמירה הנקיה. היינות שלו לעולם יהיו מחוייבים קודם כל לביטוייו המובהקים של הזן כפי שהם באים לידי ביטוי בקרקע בה הוא צומח, להבדיל מבטכניקה, שלא לדבר על מניפולציות יינניות. זה אומר שביינות שלו יש שימוש בעיקר במיכלי נירוסטה. השימוש המועט בעץ מושכל מאד, מאופק. אלו יינות שיש בהם שקט ועידון, אלגנטיות וצחות. להבדיל מלתת בראש הם מזמינים ללגימה נינוחה ומושכלת, שחושפת ניואנסים. בכל יינות הבציר הנוכחי (2015) נוכחת גם חומציות חד משמעית, שמוסיפה מימד עומק ניכר. ייתכן שמדובר בבציר המאוזן והשלם ביותר של ספרה עד היום.

בימים אלו השיק יקב ספרה ביחד עם שלושה יקבים שכנים מוערכים – צרעה, פלם וקסטל, את Judean hills quartet. זהו מיזם שעיקרו שיווק בינלאומי משותף ששם את האזוריות - הרי ירושלים, בהם פועלים הארבעה, בפרונט. מדובר בארבעה יקבים איכותיים, שבכל אחד מהם דגש אחר, ביחד הם מאפיינים הטרואר בתוכו הם פועלים – בעצם ברוח דומה לאזוריות המקובלת בעולם היין הישן, בארצות כמו צרפת או איטליה. האם מעבר לצרכים השיווק המתבקשים לשוק הבינלאומי, תפתח היוזמה הזו גם אופק חדש לתפיסת אזוריות בעולם היין הישראלי? מעניין יהיה לעקוב. לחיים!

1. ספרה, White concepts, סוביניון בלאן 2015

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% סוביניון בלאן מכפר שמאי. תסיסה ארוכה והתיישנות על המשקעים 7 חודשים במיכלי נירוסטה. צבע זהוב. אף מינראלי עם נגיעות של פרי טרופי ועשבוניות. גוף בינוני. 13% כוהל בנפח.

כמה? 99 שקלים.

הכי מתאים ל: דגים, פירות ים, צדפות, עוף ואפילו בשר עגל.

דבר המבקר: קצת קשה לתפוס כמה מינראלי יכול להיות יין ישראלי אבל הנה העדות. סוביניון בלאן לא פחות ממקסים שיש בו ניקיון רב, חומציות רבת נוכחות ואמירה חד משמעית. לאוהבי יינות לבנים מחוצנים אין מה לחפש ביין הזה. כאן מדברים השקט, הניקיון, הדיוק והצחות.

תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד)

בשלוש מילים: ניקיון, דיוק, צחות.

2. ספרה, White concepts, ריזלינג 2015

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ריזלינג מכרם יחידני בגבעת ישעיהו. 7 חודשי התיישנות במיכלי נירוסטה. צבע זהוב. באף פרי טרופי,. גוף בינוני. 12.5% כוהל בנפח.

כמה? 99 שקלים.

הכי מתאים ל: דגים, פירות ים, בשרים לבנים.

דבר המבקר: ריזלינג בנוי היטב, מעט עשבוני. הנירוסטה הפכה כנראה את היין הזה לכזה שמאד מחויב לטעמיו הקלאסיים של הזן. קצת off dry בקצה אך ברמיזה עדינה, מינורית. יופי של יין.

תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה)

בשלוש מילים: ריזלינג ששותים ושותים..

3. ספרה, White concepts, שרדונה 2015

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% שרדונה מגבעת ישעיהו. 7 חודשי התיישנות - 60% מהיין במיכלי נירוסטה ו-40% בחביות עץ אלון צרפתי. צבע זהוב מעט ענברי. אף ארומאטי ובו גם פרי לבן והדרים. גוף. בינוני. 13% כוהל בנפח.

כמה? 99 שקלים.

הכי מתאים ל: דגים, פירות ים, עוף, חזיר, עגל.

דבר המבקר: שרדונה שופע, ארומאטי מאד, עם חומצה טובה מאד, מאוזן, נקי, מדויק וטוב. כמעט 180 מעלות מיינות השרדונה המתקתקים והחמאתיים של התעשייה המקומית.

תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד)

בשלוש מילים: שרדונה ישראלי, לא מה שחשבתם.

4. ספרה, White concepts, First page 2015

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד על בסיס פינו גרי מלטרון, ריזלינג וסמיון מגבעת ישעיהו. 50% מהיין התיישן במיכלי נירוסטה ו-50% בחביות עץ אלון צרפתי. צבע זהוב. באף הדרים ופרי טרופי מעודן. גוף בינוני. 12.5% כוהל בנפח.

כמה? 99 שקלים.

הכי מתאים ל: דגים, פירות ים, עוף, בשר חזיר.

דבר המבקר: הילכו שלושה יחדיו בלתי אם נועדו? בצרפת, ריזלינג ופינו גרי הם זנים אלזסיים. ריזלינג הוא המלך החד משמעי, פינו גרי מביא מגע של פרי. סמיון מגיע בכלל מבורדו. אלו עולמות תוכן וסגנון שונים לגמרי. רב הון הוא קלסיקן – כזה שמקפיד על מאפייני הזן והאדמה. כאן הוא הלך על ערבוב שאינו טיפוסי לו. אי אפשר לטעות בנוכחות כל אחד מהזנים. הדיוק הקריסטלי כמעט של הריזלינג, הפרי הטיפוסי של הפינו גרי, ההדרים והדבש של הסמיון. האיזון מוצלח מאד והחיבור לאוכל עובד היטב.

תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

בחמש מילים: בלנד שהמקדם הגסטרונומי שלו גבוה.

5. ספרה, White signature 2014

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% שרדונה מגבעת ישעיהו. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע זהוב עמוק. באף פרי לבן, הדרים. גוף בינוני-מלא. 13% כוהל בנפח

כמה? 140 שקלים

הכי מתאים ל: בשרים לבנים, עגל, צדפות.

דבר המבקר: היין הגבוה של ספרה הוא היחידי שמתיישן כולו בעץ. אי אפשר לטעות בנוכחותו כבר באף ומן הסתם בחיך. חשוב ללגום אותו כשאינו קר מידי ולתת לו זמן – 20 דקות ואפילו חצי שעה, בטרם מגלגלים בחיך. רק כך – בטמפרטורה הנכונה ולאחר שנשם, ניתן ליהנות מאיכויותיו. זה יין שנועד להתיישנות ולכן לא כל צפונותיו גלויות עדיין אבל כבר עתה קשה לטעות בעושר ובמורכבות במורכבות רבת הניואנסים. יין גסטרונומי מאד, שיחזיק כל בשר לבן ואפילו בשר עגל. זקוק לשתי שנות התיישנות לפחות ואז יגיע לפרקו באמת.

תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד. לא זול אבל מצוין).

בשלוש מילים: כדאי להתאפק שנתיים.