אי אפשר שלא להתפעל מתהליכי שינויי האיכות התמידיים ביקב כרמל. הטעימה הנוכחית ממוקדת ביינות בסיסיים מאד של היקב שלושה מהסדרה האזורית, הנמכרת בסופרמרקטים, ושניים מסדרת ,Vats המיועדת לחנויות יין (להבדיל ממרכולים) ומספקת איכויות במחירים שווים לכל נפש.
יינות הסדרה האזורית מתומחרים ב-50 עד 55 שקלים ובמבצעים גם בפחות מזה. לא רק שהתמורה שהם מספקים לכסף מצוינת ואף נדירה, יש בהם אג'נדה ברורה, מבורכת: במקום להתאים את העשייה למכנה המשותף ברחב ביותר, כי מדובר ביינות שנמכרים בסופר, לצד פסטה, מיונז וקפואים; מותאם המחיר ללגימה יומיומית, כך שייצור אטרקטיביות, בעוד הסגנון והרמה מוקפדים. זה אומר שהרוזה בסדרה נשמר ממתיקות ושומר על קו ים תיכוני, והאדומים אמנם מתכתבים עם החיך המקומי, אבל באיפוק ומתינות רבים.
סדרת ,Vats ממנה שוחררו השנה לפסח רוזה ובלנד לבן מיועדת לחנויות ונשמרת מכל משמר מלמתג את עצמה 'כרמל'. אלו הם הצל וחטוטרת העבר עימם נאלץ היקב הגדול להתמודד. פעם הרי עשו שם יינות איומים והדימוי המחופף והאנכרוניסטי נדבק. שני היינות מצוינים מסוגם. הבלנד הלבן חושף חשיבה מחוץ לקופסה. שניהם זולים ומספקים תמורה נהדרת.
יותר קל לעשות יינות טובים יקרים. הרבה יותר קשה ליצור יינות בסיס מוצלחים. כרמל של השנים האחרונות מפליאים למלא את ייעודם כיקב גדול. כל היינות בלגימה הזו יספקו בגדול את הסחורה ללגימת יומיום. כולם רלוונטיים למזג האוויר ואפילו האדומים לגמרי ברי לגימה בקיץ. שאפו. ולחיים!
1. כרמל, הסדרה האזורית, רוזה 2016
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: רוזה יבש על בסיס ענבי גרנאש וטמפרניו. 3 חודשי התבגרות במיכלי נירוסטה. צבע ורוד בהיר. באף פרי אדום ותבלינים. גוף בינוני. 12 כוהל בנפח.
כמה? 50-55 שקלים.
הכי מתאים ל: ארוחות צהריים בימי חום. פיקניק. כריכים.
דבר המבקר: רוזה מוצלח במיוחד שיש בו פרי מקסים, חמיצות טובה מאד, יובש נאה ביותר ואפס מתיקות. רוזה ים תיכוני אמיתי, שמתרחק מכל הרעות החולות של יינות הרוזה בתעשייה המקומית. אין מקביל איכות מקומי שמתומחר כך. הרוזה המצטיין הקרוב לו ביותר במחיר (של פסגות) עולה 65 שקלים. האחרים 70 ומעלה.
תמורה לכסף: 5/5 (נדירה).
בשלוש מילים: קנו בארגזים לקיץ.
2. כרמל, הסדרה האזורית, מרלו 2013
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% מרלו מהגליל העליון. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתיות. צבע אדום מעט סגלגל. באף פרי אדום ותבלינים. גוף בינוני-מלא. 14.5% כוהל בנפח.
כמה? 50-55 שקלים
הכי מתאים ל: פיצה, פסטה, כריכי בשר, בולונז, מנות על בסיס בשר עגל.
דבר המבקר: פירותי, מעט מתקתק אבל לא עמוס מידי ולא מוחצן מידי וגם, להבדיל מיינות מרלו ישראליים טיפוסיים, לא עגלגל וחנף. יופי של מרלו ללגימה יומיומית, שייטיב ללוות הכל - מפיצה שהגיע עם השליח, דרך קצת בשר קר שיידחס ללחם טוב עם ירקות ודיז'ון, ועד תבשיל בקר ביתי מושקע קצת יותר, של שישי בערב.
תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת)
בשלוש מילים: מרלו יומיומי מצטיין.
3. כרמל, הסדרה האזורית, קברנה סוביניון 2013
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% קברנה סוביניון מהגליל העליון. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתיות. צבע אדום ארגמני. באף פרי אדום. גוף בינוני מלא. 14% כוהל בנפח.
כמה? 50-55 שקלים.
הכי מתאים ל: סטייקים. קדרות.
דבר המבקר: אי אפשר שלא להתרשם מהמאמץ שמושקע ביקבי כרמל לספק יינות סופרמרקט ראויים. היין הזה הוא כל מה שישראלים אוהבים בקברנה סוביניון בלי לרדת נמוך ולהגזים בעוצמות המוחצנות/סחרור נוכחות העץ בחיך. התוצאה היא יין שכולם יאהבו ועדיין יש בו פחות אקספרסיביות ומתיקות מהמקובל. מדובר, בעצם, בחלק מתהליך חינוך מחדש של החיך המקומי, נדבך במהפיכה החיובית המתרחשת כאן בשנים האחרונות. רמת הגולן לא נראים כמי שמתכוונים לזוז בכיוון. ברקן היו רדומים שנים. את פירות השינוי שם נתחיל לראות רק בעוד כשלוש שנים. מבין יקבי הענק, כרמל הוא כעת סוכן השינוי המשמעותי ביותר.
תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת. יינות מקומיים באיכות זו עולים 15-20 שקלים יותר)
בחמש מילים: קברנה סוביניון סופרמרקט מהדור החדש.
4. כרמל, 2Vats, רוזה 2016
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: רוזה יבש על בסיס גרנאש מהגליל העליון, קריניאן מגפנים בוגרות בדרום הכרמל ומורבדר ממרום הגליל. צבע ורוד מעודן מעט חיוור, באף תות והדרים, גוף קל-בינוני. 11.5% כוהל בנפח.
כמה? 55 שקלים.
הכי מתאים ל: כריכים, פיקניק, עוף, קלמרי.
דבר המבקר: כמו קודמו שנסקר ממעל, מהסדרה האזורית, גם היין הזה עשוי מצוין מסוגו. גם הוא מיטיב להעביר איכויות ים תיכוניות, מספק פרי-חמיצות-רעננות, שומר על יובש ונמנע ממתיקות. אם מתעקשים לתת סימנים מבחינים בין השניים, נדמה לי שהיין הנוכחי מעט כפרי ואדמתי יותר. תמורה יוצאת דופן לכסף.
תמורה לכסף: 5/5
בשבע מילים: עוד רוזה ים תיכוני מצוין של כרמל.
5. כרמל, 2Vats, לבן 2016
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן חצי יבש על בסיס מוסקט אלכסדנרוני, גוורצטרמינר, קולומבארד וריזלינג. צבע זהוב. אף שופע ארומות. גוף בינוני. 11% כוהל בנפח.
כמה? 55 שקלים.
הכי מתאים ל: דגים ופירות ים. אוכל אסיאתי.
דבר המבקר: מפגש זנים שמחבר זנים מקומיים מאד (מוסקט אלכסנדר הוא הזן הוותיק ביותר שגדל בארץ ישראל) עם תוספות ממקומות אחרים לגמרי. השילוב בונה בלנד שיש בו רכות, ארומטיות, עשבוניות, חמיצות ויופי של רעננות. למרות שמדובר ביין חצי יבש, אין הוא סובל ממתיקות יתרה. יין לא פחות ממקסים.
תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).
בשמונה מילים: בלנד לבן ישראלי מיקב גדול, לא מה שחשבתם!