נושאים חמים

שיפודודו: אחד הקבבים הטובים בארץ מסתתר בטבריה

המונה מרחיק עד טבריה בשביל לאכול קבב עסיסי ומושלם עם סוד כמוס ונקניקיות מרגז חריפות שאין בהרבה מקומות. שימו שיפודודו בווייז ותתחילו לנסוע

שיפודודו (קובי רובין)
עונג צרוף (צילום: קובי רובין)

אתחיל בגילוי נאות, כבר לפני שנה הייתי בשיפודודו, אכלתי, צילמתי, אבל התמונות לא יצאו טובות, ולכן חיכיתי להזדמנות הראשונה לחזור אל המקום לביקור חוזר. ההזדמנות חיכתה לה יותר מדי זמן, אבל הגיעה בדיוק בזמן הנכון.

לפני שנה עשיתי קמפינג עם חברים טובים, הצטרף אלינו קרוב משפחה של חברי הקרוב, טברייני אמתי, אחד אשר נולד גדל ומחנך את ילדיו בעיר, אחד האנשים הכי מקסימים שהכרתי בחיי. סיפרתי לו על שיפודודו, אותו מקום במעלה העיר, אי שם למעלה, מעל לגובה הים. הטברייני סיפר לי שמעולם לא הלך למקום, הוא שמע עליו, אבל הוא אוכל רק אצל אלפסי למטה. אין שום דבר רע באלפסי, זה המקום הכי עממי בטבריה, אבל מבחינתי כל מקום ראוי שפותח את שעריו זכאי לפחות לביקור ראשוני, אבל הטברייני התעקש להסביר לי שהוא אוכל רק במקום אחד. אחרי זה הוא הסביר לי בלי בושה שטבריינים אוהבים להישאר נאמנים למקומם, סוג של קונפורמיזם מקומי, לא משנים כיוון סתם.

השקשוקה הסודית של הוד השרון
קבב כבש בבית אל
לכל הטורים של המונה טועם

שיפודודו (קובי רובין)
שווה נסיעה לטבריה (צילום: קובי רובין)

דודו החליט לפתוח שיפודיה במיקום הכי לא הגיוני בעיר, לירז אשתו, לא הייתה כל כך בעד, השמרנות הטבריינית הפחידה אותה.

טבריה עילית בנויה כך: אחרי הכניסה לעיר יש מרכז קטן, יותר נכון להגיד, שורה של חנויות ישנות; עסק של חומרי ניקוי, תופרת, מכבסה, חנויות פונקציונליות. בהמשך על הפינה יושב המקום של שיפודודו, אחריו מכולת כמו של פעם וחנות ירקות ללא שלט. אם תיסעו על הכביש הראשי ולא תסתכלו סביב, תפספסו את שיפודודו, וזה יהיה מאוד חבל. מכאן אבקש לפנות לעיריית טבריה, מה הקטע עם המספרים ברחובות? יש הערכה מתי תסיימו את שילוט העיר? זה מבלבל ומעייף גם יחד.

דודו לא ויתר, דווקא פה למעלה מעל כולם הוא החליט לפתוח. "מי בדיוק יגיע עד לכאן לאכול?" זו הייתה השאלה של לירז אשתו, אבל הם מגיעים ועוד איך, כמו סוד כמוס שעבר מפה לאוזן ועכשיו גם אתם יודעים עליו.

שיפודודו (קובי רובין)
סלטיים טריים (צילום: קובי רובין)

הגעתי שנית אל המסעדה וביקשתי המלצה מה לאכול. לירז פתחה את המקרר והודיעה לי שיש נקניקיות מרגז וקבב, אז הזמנתי גם וגם, פעמיים כי טוב (29 שקלים למנה בפיתה). הסתכלתי בעונג בעוד דודו משחק אתו על האש, מסובב לכיוון הנכון. בינתיים ניגשתי אל בר הסלטים והוספתי לי לקערה עוד ועוד מהטעמים השונים של הסלטים הנבחרים, דודו היה יכול לוותר לעצמו מעט ולהביא למקום סלטים מוכנים מראש, אבל את הכל הוא מכין על המקום וכמה שיותר טרי.

אוכל רחוב אמיתי מבוסס על אנשים אמיתיים שקמים כל בוקר ועושים את אותה מנה פשוטה למראה, בדייקנות שראויה לכל ההכרה והפרגון. דודו מכין קבב כל יום, לא סתם קבב, מדובר על אחד הקבבים הכי מפתיעים לטובה. הסוד לקבב של דודו הוא כרפס, את הבשר הוא טוחן ומערבב יחד עם כרפס. מה שגורם לכך שהקבב, הלא קטן, לא מתייבש במהלך הצלייה על הגחלים, ונשאר רך לנגיסה ומלא טעם. התבלינים לא נעלמים במהלך הצלייה, אלא מתחזקים ומורגשים בכל ביס, הכרפס עושה את שלו ברקע בלי להפריע לטעם של הבשר. ברגע שטעמתי אמרתי לדודו בקול רם, לא להקשיב ללירז אף פעם וכולנו צחקנו.

שיפודודו (קובי רובין)
הטבריינים כבר גילו את הסוד (צילום: קובי רובין)

נקניקיות המרגז של דודו טעימות באותה מידה ולא מאכזבות, הן חריפות אבל לא יותר מידי, הן לא נכנעות לגחלים ולא מתפוצצות על האש, שומרות בתוכן את כל התיבול המוגזם המתבקש ממרגז מעולה. אם אתם בדרך ליד טבריה, לפני שאתם נאלצים להיכנס אל תוך העיר למטה, תעצרו למעלה ותאכלו הכי טוב שאפשר.

שיפודודו, האבות 12 טבריה, 050-8177845, שעות פעילות: ראשון - חמישי: 11:00-23:00, שבת: שעה אחרי צאת השבת עד חצות. כשר