וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הוטל מונטיפיורי: עיר המקלט המושלמת

30.8.2018 / 7:00

הוטל מונטיפיורי אולי לא עוסקת בהמצאת הגלגל, אבל היא תספק את הבריחה המושלמת לכל מי שנעשה קצת יותר עצוב בקיץ הזה

הוטל מונטיפיורי. מירב בן לולו,
אטריות סובה בהוטל מונטיפיורי/מירב בן לולו

שנים ארוכות חלפו מאז נפתחה מסעדת הוטל מונטיפיורי ומקומה כמעוז ייחודי של איכות וסטייל עודנו בתוקף. בסצנת מסעדות שחוסר היציבות הוא הפקטור הבולט בה, זו מסעדה שנתפסת כבר מזמן כחלק מחבורת הנדירים. הוטל מונטיפיורי היא היהלום של קבוצת המסעדות R2M, בהובלת רותי ומתי ברודו, והיא ממוקמת בקומת הקרקע של מלון בוטיק יוקרתי הנושא את אותו השם. בעצם, מדובר בבר-מסעדה או שמא מדויק יותר לומר מסעדה-בר, של המלון.

קבוצת R2M מהווה לאורך שנים אות ומופת למסעדני ישראל בכל המדובר באריזת המוצר. כל המסעדות שלהם, בלי קשר לסוג האוכל המוגש בהן, ארוזות להפליא. כולן ידעו לספק תמיד ומספקות גם היום חוויית סועד שלמה הנסובה סביב העיצוב, האווירה והשירות. האוכל יכול להיות כזה או אחר, טוב פחות לעיתים בחלק מהמקומות, אבל תמיד כייף לשבת שם. הוטל מונטיפיורי יועדה מראש לספק מימדים נוספים של סטייל בהשוואה למקומות האחרים של הקבוצה - קופי בר, הבראסרי, דליקטסן ובחודשים האחרונים גם דיסקו טוקיו והרצל 16. גם האוכל שם תמיד התהדר במוקפדות רבה ובמקדם פינפון לא מבוטל.

יצאנו להוטל מונטיפיורי לבדוק שכל המתארים הנאים משתי הפסקאות ממעל נכונים גם לקיץ 2018. הגענו בשישי בשעות בין ערביים, מהמשבצות היותר מתוקות בעיני לשבת בהן במסעדה. סועדי הצהריים כבר סיימו, גדודי המשפחות, המשתלטים בהמוניהם על מסעדות בערבי שישי בין 19:00 ל-19:30 והופכים את המשבצת הזו לקשה ביותר עבור אנשי השירות, עדיין אינם. כבר לא שבוע העבודה, עוד לא שבת; זמן נינוח, שקט ועצל שכזה, מרווח הזמן בו נוהגים האיטלקים לשבת על אפריטיבו.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
הוטל מונטיפיורי, מזכיר סרטים תקופתיים קולוניאליסטיים/מערכת וואלה!, צילום מסך

הוטל מונטיפיורי תמיד מזכיר לי סרטים תקופתיים קולוניאליסטיים, "קזבלנקה" סטייל. העיצוב, האווירה הקצת דקדנטית, וגם האוכל, שמחבר צרפת ואסיה, עם קריצה לא מבוטלת לוייטנאם; כל אלו יחד כמו מפקיעים כמעט לגמרי את המקום מהמרחב הגיאוגרפי והתרבותי בו הוא שוכן. החוויה בו היא תמיד של בועה שלא שייכת לזמן ולמקום. כך גם הרגשנו באותה שעת בין הערביים של שישי, כשחסרות מילים בשפה העברית לתאר את עוצמת החום והלחות בחוץ.

בחום המטורף התחשק לנו אוכל קל יחסית, קריר וגם לא ממש רציני, מורכב או חשוב. התפריט כאן בנוי בהחלט לספק את כל אלו. במקום ארוחת ראשונות - עיקריות, בנינו לנו מעין ארוחת טעימות/חלוקה, ממנות שרובן ראשונות או מנות ביניים.

התחלנו עם טרטר טונה אדומה (62 שקלים), מדג נא טרי וטוב, שסחב לכיוון האסיאתי, עם מלפפון, שומשום וגומא - הטחינה היפנית הסמיכה, והיה מרענן, קל וטעים. מנת גיוזה סרטנים (68), עם בצק מדויק וראוי, מלית טעימה, קציפת טום יאם עדינה וקלילה וחציל במיסו עם מעט חריפות, סיפקה לא מעט סטייל וגם שיקפה רמת מוקפדות רבה במטבח. זו מנת יפן - צרפת אמיתית וראויה.

המשכנו לסלט אנדיב (58 שקלים), שכלל גם גבינת סטילטון, תאנים ואגוז לוז מסוכר. להלכה, סלט מעלים עם גבינה, פרי ואגוז כזה או אחר, זו מנת בייסיק מובהקת. למעשה, מדובר באחת מאבני הבוחן היותר מובהקות לאיכותו של מטבח ומיומנות העובדים בו. אם תראו לי חמש מסעדות בתל אביב שיודעות לעשות סלט כזה כמו שצריך, אהיה מופתע. סלט האנדיב של הוטל מונטיפיורי עשה את זה באמת. עלי האנדיב המרירים היו טריים ממש; הסטילטון, הגבינה הכחולה המהוללת של אנגליה, נתנה עומק, התאנים - פרי, הרוטב היה מדויק מאד בטעמיו - לא יותר מידי ולא פחות מידי; והאגוזים המסוכרים נתנו את הקצה המתוק במתינות רבה, רק כדי להוסיף מימד. כמה מנות כאלו טעמתם שהיו מתוקות מידי, חמוצות מידי, מלוחות מידי, חריפות מידי או עם הרבה מידי גבינה? שלמות במנה כזו איננה דבר מובן מאליו כלל. גם פשוט יכול להיות מושלם.

עוד באותו נושא

בנג'ולינה: ביסטרו אירופאי בשדות המנגל הנצחיים

לכתבה המלאה
הוטל מונטיפיורי. אנטולי מיכאלו,
סלט אנדיב, גם פשוט יכול להיות מושלם/אנטולי מיכאלו

המשכנו עם מנת אטריות סובה (78 שקלים). היו בה אטריות סובה קרות ועליהן פטריות שיטאקי, ולצידן, בגבעות גבעות, תלתלי בצל ירוק, מקלות צנון דקים, גזר ומלפפון. את כל אלו מערבבים כשציר פטריות, עם נוכחות ג'ינג'ר מוחשית, עוטף את הכל. זו לא הייתה מנה מאד ייחודית או כזו שמותירה תחושת חותם של מצוינות, כמו סלט האנדיב או הגיוזה, אבל כל הרכיבים היו טריים מאד והציר היה טעים וטוב.

חצי קריספי צ'יקן (82 שקלים) הייתה המנה הבאה. זו מנה בה מכניסים נתחי עוף צרובים לתוך עלי חסה, עם בזיליקום תאילנדי ונענע לכדי מעין לאפה קטנה, טובלים ברוטב חרפרף וסוחטים מעט לימון. בין לבין נוגסים בקוביות של סטיקי רייס. להבדיל מכל המנות עד כאן, זו הייתה רק בסדר, לא יותר. שום דבר לא היה 'לא בסדר' אבל חסרה בה מידת האיזון הדק והמדויק שאפיינה את כל המנות עד עכשיו.

חלקנו רייס פודינג מיסו (42 שקלים) על בסיס אורז וחלב קוקוס, עם סורבה דובדבנים ודובדבנים טריים, שוקולד לבן וטוויל קקאו. זה היה קינוח טוב מאד, שהצליח להתרחק מבנאליה ולהישמר ממתיקות יתר, כל אחד מרכיביו היה עשוי ללא דופי והחיבור ביניהם שמר על איזון. אהבנו.

הוטל מונטיפיורי. מירב בן לולו,
חצי קריספי צ'יקן, רק בסדר/מירב בן לולו

אין ספק, החיבור בין טכניקות מערביות לחומרי גלם וטכניקות מן המזרח, עשוי בהוטל מונטיפיורי טוב ונכון. זה אולי לא מקום שעוסקים בו בהמצאת הגלגל, אבל אם רוצים ליהנות מז'אנר צרפת בואך אסיה, זו בוודאות הכתובת מספר אחת בישראל. האווירה בהוטל מונטיפיורי היא בעיני פקטור בפני עצמו. לא רק מזג האוויר בחוץ, גם מזג האומה, הולך ונעשה מצער יותר. אם גם אתם, כמו כותב שורות אלו, נעשיתם בקיץ הזה קצת יותר עצובים ממה שקורה כאן, הוטל מונטיפיורי היא עיר המקלט המושלמת. אפשר, לשעתיים, לצוף שם קצת לאשליה שכל זה לא קורה. ובלי קשר לכל זה, טעים ומגניב שם.

הוטל מונטיפיורי, מונטיפיורי 36 תל אביב, 03-5646100. לא כשר

חשבון:

חשבון אבי אפרתי הוטל מונטיפיורי. מערכת וואלה! NEWS
חשבון אבי אפרתי הוטל מונטיפיורי/מערכת וואלה! NEWS

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully