לטרוף את הפיד: המחמיצה הסדרתית

נועה ברמן-הרצברג היא המחמיצה הסדרתית. האינסטגרם שלה עמוס בתמונות טופ-שוט של צנצנות פתוחות ובהן ירקות ופירות מן השורה לצד כאלו אקזוטיים ומוזרים שעוברים במטבח שלה מטמורפוזה. מירקות טריים ומבריקים הם משנים מרקם, טעם וצבע. היא לא מפסיקה לחקור ולגלות ארצות חדשות בעולם החמוצים ולהעלות תמונות של כל הפלא הזה לחשבון האינסטגרם שלה.

איך תסריטאית ועורכת מוצאת את עצמה באמצע החיים מחמיצה פטריות וקקטוס? כמה זמן צריך להתאפק עד שפותחים את הצנצנת? מה אי אפשר להחמיץ? וכמה מתוקה יכולה להיות מישהי שקוראים לה המחמיצה?

מחפשים מקומות מגניבים לאכול בהם?
ארבעה בתי קפה מיוחדים בתל אביב
שש מסעדות בחיפה שנפתחו בשנה האחרונה

יוזר ניים: serialpickler

מספר עוקבים: 1940

מה התמונה הראשונה באינסטגרם שלך?

טופ-שוט של 12 צנצנות עם מלפפונים בדרך להחמצה קוריאנית (מבוססת על חומץ אורז, סוכר, בצל ירוק וצ'ילי חריף). כתבתי: "ופאף! יש אינסטגרם רשמי למחמיצה הסדרתית וגם מלפפונים חמודים שיוצאים לצלילה עמוקה בהחמצה קוריאנית חרפרפה. קראנץ'!

איך התחלת להחמיץ?

חטפתי "מאניית החמצות" לפני שנתיים וחצי במהלך ביקור בניו יורק שבו נחשפתי לגל החמוצים, הכבושים והמותססים שהיה אז בשיאו באמריקה. טעמתי כל מה שיכולתי, קניתי ספרים, פטפטתי עם אנשים וחזרתי מורעלת. מאותו רגע התחלתי להחמיץ בלי הכרה וזה רק מתגבר ומתפצל לכל מיני כיוונים נוספים וחדשים.

באיזה מסגרת את מחמיצה ואיזה אירועים את מקיימת?

אני מחמיצה במטבח הביתי שלי, שהפך למעבדה די מטורללת לחמוצים וכבושים, מנסה להחמיץ בצנצנות במקום בחיים, אבל זה לא תמיד הולך. אני עושה "ערבי החמצות" שזה בעצם קונספט שהמצאתי - אני פותחת שולחן עם ההחמצות שלי ומזמינה אנשים (בסביבות 12 סביב השולחן) לבוא ולספר על ההחמצות מהחיים שלהם. סביב השולחן מתרחש קסם שקשה לדמיין. זה התחיל מערב חברים חד פעמי והפך לאירוע מבוקש שיש לו רשימות המתנה. אני מוזמנת לעשות אותו בכל מיני מקומות, כולל איסטנבול בדצמבר. בקרוב אני עושה את ערב ההחמצות ה-22. חוץ מזה, בעקבות הביקוש, התחלתי לעשות גם סדנאות החמצה מעשיות שבהן אני מלמדת שיטות החמצה וכבישה בהן מכינים ביחד צנצנות לקחת הביתה. עשיתי כבר 4 מפגשים כאלה וכנראה שאמשיך.

מה העיסוק שלך חוץ מהחמצות?

אני תסריטאית, עורכת תסריט, מרצה לתסריטאות בבצלאל ובמקומות נוספים ואמא לשני טינאייג'רים רעבים.

מה עשית לפני?

הייתי קוראת לזה "השתלטות". עד שזה קרה הייתי תסריטאית ומרצה עם נטייה טיפה מוגזמת לאירוח והפכתי למחמיצה סדרתית שלא מסוגלת להפסיק להזמין אנשים מוכרים וזרים לביתה לכרסם חמוצים ולספר סיפורים. יש הטוענים שזאת הסבה מקצועית, אני חוששת שזאת פשוט אובססיה חשוכת מרפא.

איזה דברים את אוהבת להחמיץ?

אני אוהבת להחמיץ ולכבוש ירקות ופירות קראנצ'ים; כאלה ששומרים על פריכות וקריספיות גם לאחר תהליך ההחמצה. מאוד אוהבת להתנסות, אחת החוויות האהובות עלי היא לפתוח צנצנת כבושה של ירק או פרי שמעולם לא החמצתי קודם או בטכניקה שניסיתי לראשונה ולטעום. אף פעם אי אפשר לדעת למה לצפות. זה מסעיר. חוץ מזה נראה לי שמכל החמוצים שלי אני הכי אוהבת במיה כבושה, אננס בהחמצה טרופית, נקטרינות בכבישה מתוקה מתובלת וכרוב בכבישה רוסית.

מה ניסית להחמיץ ולא הצלחת?

אין לי הצלחות אדירות עם עגבניות ואבטיח. ניסיתי כל מיני סוגי עגבניות, ירוקות, שרי לסוגיהן וכו', בכל מיני שיטות ואיכשהו הן אף פעם לא יוצאות מספיק טוב. ואבטיח - ניסיתי את השיטה הרומנית והרוסית וכמה משל עצמי, אבל במקרה הכי מוצלח הטעם יוצא דומה מאוד למלפפון, אז אני תוהה מה בעצם הטעם. ניסיתי גם לכבוש עלי קקטוס, אבל זה יצא מוזר מדי לאכילה.

מה ההחמצה הכי ארוכה שלך והאם זה יצא מוצלח?

אני לא מצטיינת בדחיית סיפוקים. משאירה את זה לתחום של הכתיבה, ובכל זאת ההחמצה הכי ארוכה שלי היתה של שום, 13 חודשים, כלומר, השיניים האחרונות בצנצנת היו שם 13 חודשים, כי כמובן שלא התאפקתי וטעמתי לאורך הדרך. זה יצא נפלא, ברור שלסבלנות יש יתרונות אדירים בכבישה. כרגע יש לי כמה צנצנות של סלק, בצל, שום, שורש חזרת ואפרסמונים שמוסתרות ממני במדף תחתון, מקווה להצליח לא לפתוח אותן בערך שנה. נראה.

יש לך טיפים למחמיץ המתחיל?

* קודם כל להשתמש בירקות ופירות טריים ולפני הבשלה, לא ממש בוסר, אבל לא רכים ובטח לא בכאלה שעמדו כמה ימים במקרר.

* להתחיל להחמיץ בצנצנות קטנות כדי לצמצם את עוגמת הנפש ולהשתדל לעשות שתי צנצנות במקביל, כך שאם אחת מתפקששת- יש סיכוי להצליח עם השנייה.

* לכתוב תמיד על הצנצנת את התאריך ורצוי גם את התכולה, כך שאם זה מצליח אפשר לשחזר ואם זה נכשל אפשר להימנע מלחזור על הטעויות בעתיד.

* להעיז! הדבר הכי גרוע שיכול לקרות זה שתצא צנצנת חמוצים לא מוצלחת. לעומת זאת אם הצלחתם להמציא משהו - זה עונג אדיר.

תיכף תתחיל שוב העונה של האננסים הטובים, אז הנה מתכון לאננס בהחמצה טרופית:

מצרכים ל-4 צנצנות בנפח 320 מ"ל:

2 אננסים (לא בשלים ממש) גדולים או 3-4 קטנים חתוכים לקוביות
2 מקולות קינמון
4 יח' צ'ילי יבש
1 פלפל צ'ילי טרי פרוס
קורט צ'ילי יבש גרוס
2 וחצי כוסות חומץ אורז
1 כוס מים
1 וחצי כוסות סוכר
3 כפיות מלח גס

אופן ההכנה:
1. מרתיחים את החומץ, המלח והסוכר בסיר בינוני עד לקבלת נוזל אחיד.

2. מצננים לטמפרטורת החדר.

3. מניחים 3 פרוסות צ'ילי טרי בתחתית כל צנצנת. מסדרים את קוביות האננס כך שיהיו דחוסות ככל האפשר בלי למעוך אותן.

4. משחילים בצד הצנצנת מקל קינמון וצ'ילי יבש.

5. מפזרים מעל את הצ'ילי הגרוס ושופכים את החומץ הפושר עד לכיסוי מושלם. סוגרים היטב.

6. אחרי 24 שעות על השיש מכניסים למקרר לשלושה ימים נוספים וזה מוכן.

המשך אחסון:
האננס נשמר במקרר כשלושה שבועות.
.