מסעדות ראויות בפריפריה הן תמיד סיבה למסיבה, בעיקר כי קשה, שלא לומר בלתי אפשרי, למצוא כאלו. מסעדת ביסטרוק, אותה מוביל שאול קויפמן, נפתחה בשנה שעברה בקיבוץ חצור. פעם פעל בחלל בו ממוקמת המסעדה הסילו הקיבוצי, בהמשך במה למופעי רוק. עכשיו מפעילים קויפמן ושותפיו מסעדה שבחלק מהשבוע יש בה גם מופעים. קויפמן, בן הקיבוץ, עבד שנים ארוכות במסעדות תל אביביות מוערכות. בתפקידו האחרון שימש כשף-סוסייר בסנטה קתרינה של תומר אגאי. בשנה האחרונה הוא מפעיל את הביסטרוק במתכונת מוגבלת: המקום פתוח בסופי שבוע בלבד, בערבי חמישי-שישי, ושבת בצהריים.
הדרך למסעדה עוברת בשבילי העפר הקיבוציים, לא סביבה שבה אנחנו מורגלים למסעדות בדרך כלל. בחוץ גינה מטופחת עם שפע פרחים וגם חסות ומיני עלים בגידול הידרופוני. בפנים מקום שאכן מזכיר יותר מועדון רוק ממסעדה מעוצבת. יש במה, בר ארוך ומטבח חשוף למחצה. משהו מהקיבוציות נוכח בבירור באווירה של ביסטרוק ויש בזה לא מעט חן.
התפריט קצר יחסית, ענייני ולא יומרני. יש בו אכן תחושה של ביסטרו מקומי, עם ראשונות מז'אנר סביצ'ה/קרפצ'יו, מיני סלטים, פיצות, ניוקי/טורטליני ומנות בשר ודג. שום ניסיון להמצאת הגלגל, אפילו תחושת מה של 'כבר ראינו את זה בכל מקום' כשמעיינים בתפריט.
התחלנו עם סביצ'ה טונה אדומה (58 שקלים), קרפצ'יו פילה בקר (55 שקלים) וסלט ירוקים חם (44). הקרפצ'יו וסלט הירוקים היו טובים ממש. בקרפצ'יו היה בשר טוב שלהבדיל מהמקובל בכל מקום בישראל לא נשחט על ידי תועפות בלסמי מיותר. היו בו גם ירוקים, פיסטוק ופרמזן. כולם נכחו כדי לתת לבשר הראוי לדבר. כמה מעט שפים מסוגלים לכך.
בסלט הירוקים החם היו אפונת שלג, כרוב ניצנים, אספרגוס, שעועית, במיה תאילנדית. נגיעה חמאתית עדינה הוסיפה עושר. זו הייתה מנה טעימה מאד שחשפה יכולת טיפול נאה ביותר בירקות. כל אחד מהם היה בנקודה היותר מדוייקת בה עליו להיות והרוטב היטיב להוסיף.
פחות התפעלנו מהסביצ'ה. המון מאמץ הושקע שם, עם יוגורט, סומאק, מלפפון, מיני עלים ותותי עץ, אבל העסק לא התחבר. יותר מידי חמוץ, פחות מידי פרי מאזן, יוגורט שבמקום להעשיר הוריד, ועוד. זו הייתה המנה הפחות טובה בארוחה.
המשכנו עם פילה מוסר (90 שקלים), סלט נתח קצבים (92 שקלים) והמבורגר (65 שקלים). פילה המוסר, עם שפע ירקות צרובים ורוטב ויניגרט אורגנו היה טעים מאד. הדג היה טרי וצריבתו מדוייקת. הירקות טובים, רעננים ושמחים ורוטב הויניגרט-אורגנו מצוין ממש. כזה היה גם סלט נתח הקצבים. הוא נח על המון ירוקים, שקיבלו מכת צריבה נכונה וטחינה טובה, הגיע מידיום רייר וחשף איכויות גלם ללא פשרה.
אלו היו שתי עיקריות שהמחישו בבירור שעל ההגה מופקד איש מקצוע שיודע היטב את מלאכתו. אי אפשר היה לטעות בהשפעה הדומיננטית: קויפמן מביא בבירור לביסטרוק את רוח סנטה קתרינה, עם תנור עצים שעובד שעות נוספות, הרבה עבודה עם ירקות, נגיעות ים תיכוניות ברורות, חומרי גלם טובים, חופש לשחק ושליטה בטכניקות גבוהות. את כל זה נראה שהוא מיישם בביסטרוק בצניעות ויעילות.
העיקרית השלישית הייתה המבורגר (65 שקלים). הביסטרוק, כמסעדה שמבינה את המציאות בה היא חיה, מגישה מספיק מנות לכו-לם. כך למשל, כמעט בכל השולחנות בהם הצלחתי לצפות אכלו לפחות מנה אחת או יותר של המבורגר ופיצה. ככה זה כשהסרוויסים היחידים בפועל הם בזמני הבילוי של משפחות. רציתי לדגום, לפיכך, גם את הבורגר. זו הייתה יופי של קציצה, מבשר שניכר שלא התפשרו בו. ההום פרייז לצידו היו מעולים.
שני קינוחים בלבד היו באותו ערב בביסטרוק - מוס שוקולד וקרם ברולה (30 שקלים כל אחד). בחרנו בראשון, שהתגלה כקינוח כוס מוכן מראש מוצלח. מוס דחוס מאד, עם שוקולד איכותי וקצפת טובה.
סגרנו עניין מרוצים ולמרות שחצור איננה בדיוק אופציית הקל"ב המובנת מאליה שלנו, נשמח לחזור. קאופמן עושה בביסטרוק אוכל אמיתי וראוי, שמתומחר שפוי ומוגש באווירה שכולה נעימות, בלי לשקוע לקלישאת הסילו בקיבוץ. נחזיק אצבעות להמשך הצלחתו של המקום הסופר סימפטי הזה.
ביסטרוק, קיבוץ חצור, 058-675-7087
