לא על אוכל מקופסאות פלסטיק הייתי אמור לכתוב השבוע, אלא על מסעדה, מהמוערכות בישראל. הביקורת הייתה כבר כתובה. אלא שכמו לדרבי, גם לנגיף חוקים משלו. והחיים דינמיים. כל כך דינמיים שרובנו ככמעט כולנו עברנו לפני יומיים למצב כמעט סטטי. מילא לא לצאת לעבודה; לא לצאת לברים ולמסעדות זו כבר גזירה. יותר מאי היכולת לצאת בפועל למסעדה, היעדר האפשרות הוא האלמנט הקשה כאן.
אי אפשר להמשיך בלי להתייחס למצב בענף המסעדות, שנע בימים אלו לעברי פי תהום. ככל שאיסור פתיחת המסעדות יתמשך, כך נגלה, כשהוא יוסר, שעוד ועוד מסעדות נסגרו. אינני מדבר עכשיו על המקומות הגדולים והחזקים או הסתם מבוססים, שיחטפו אבל ישרדו. כל כך הרבה מסעדות כאן מתקיימות על הקשקש ופועלות כדי לשרוד, להבדיל מלהרוויח. כמה מהן מצוינות בעליל אבל אינן יכולות להכיל כלכלית חודש (במקרה הטוב) ללא הכנסות.
חבל ההצלה היחידי הנתון לענף כרגע הוא המשלוחים הביתה. הקורונה, האח הידד, לא עוברת דרך אוכל ומותר להזמין. לא רק שמותר, צריך. קודם כל כי זו דרך מלבבת מאין כמותה להעביר את ימי הבית המשותפים הארוכים. אבל מעבר לכך, כל אוהבי האוכל שמסעדות הן חלק מובנה ואהוב בחייהם, ושיכולים להרשות לעצמם בימי הידוק חגורה אלו, חייבים להבין: להזמין אוכל הביתה זה המעט שאנו יכולים לסייע בו לענף האהוב, שנקלע לצרות. זה חלק משותפות ואחווה, שהרי קריסה של ענף המסעדנות, מעבר להפסדי העתק למסעדנים, תהיה האובדן של כולנו.
מדור ביקורת המסעדות הקבוע הוסב לפיכך, עד יעבור זעם, לביקורת על משלוחים ממסעדות. אנסה לספק לכם בהדרגה בשבועות הקרובים מורה נבוכים מצטבר למשלוחים היותר והפחות טובים. כלל היסוד הבלתי משתמע יהיה נאמנות מוחלטת לביקורת נטולת כל פניות. אוכל בינוני יוצג בדיוק כפי שהוא ואוכל רע או שירות גרוע יחטפו בדיוק כפי שהם חוטפים בזמנים רגילים. אפילו משבר הקורונה איננו מצדיק זיוף במטבח. כולי תקווה שהביקורות החיוביות יסייעו.
התלבטנו עם אלו מסעדות להתחיל, שהרי רבים מהמקומות שלא עבדו עד היום עם משלוחים נמצאים בימים אלו בהתארגנות מהירה. לא יהיה זה הוגן לשפוט בחומרה מסעדה שרק החלה באופרציה כזו. לכן, הראשונה להיסקר במדור זמני זה היא כזו שכבר מיומנת במשלוחים - זוזוברה, אסיאתית פופולארית במיוחד, מוותיקות ענף המשלוחים.
הלכנו על ארוחת צהריים משפחתית בארבעה. לרשת יש סניפים גם בתל אביב ובכפר סבא אבל זה ההרצליאני הוא הגדול, הוותיק והממותג מביניהם וממנו הזמנו. עסקית הצהריים של זוזוברה כוללת גם ראשונה ושתייה במחיר העיקרית.
רכיב האופרציה התגלה כמוצלח. הזמנו טלפונית והמענה היה מיידי. הטלפנית התחייבה לדיוק במרווח זמן בן רבע שעה (בין 13:45 ל-14:00) והשליח הגיע בדיוק במועד (13:56). האוכל נארז בשתי שקיות - גדולה לעיקריות וקטנה לראשונות. לרגל המצב, זוזוברה לא מחייבים בדמי משלוח. יפה מצידם.
ארבע מנות הפתיחה שלנו היו סלט אצות, סלט אטריות שעועית, סלט בורמזי וגיוזה (בתוספת 17 שקלים). איכותן התגלתה כלא אחידה. סלט אטריות השעועית, בוויניגרט לימון וצ'ילי, היה טעים. הייתי שמח אם היו לי בו כמה שרימפסים לנגוס בהם, אבל האטריות היו כייפיות והרוטב עשה את העבודה.
כיסני הגיוזה, שלושה במספר, במלית עוף ועגל עם כרוב וג'ינג'ר, היו סבירים. לא משהו לכתוב עליו הביתה או לוואלה! אמנם, אפילו לא בימי קורונה, אבל תקינות העשייה ניכרה בהם והם נטרפו בשמחה.
שני הסלטים האחרונים עבדו פחות טוב. בסלט האצות קצת קשה היה להרגיש את האצות, כי היה מעט מהן. היו בו גם מלפפונים וכרוב בתחמיץ ושמן שומשום. משהו שם עבר חלוש וקלוש. ללא טריות ירקות מגניבה או יד טובה ברוטב. כך הרגיש גם הסלט הבורמזי, עם נבטים וירקות ממינים שונים, שהיה קצת עייף ודהוי. המשקאות שקיבלנו כחלק מהעסקית - תה קר, לימונדת אשכוליות ולימונדת פירות יער, היו מתוקים הרבה יותר מדי. אפילו הטף התקשה להתפעל.
העיקריות התבססו על הפופולאריות במנות הז'אנר: ראמן עוף טריאקי (69 שקלים), פאד תאי על בסיס טופו (71 שקלים), בודהה נודלס עוף (66 שקלים) והקה צ'זה על בסיס בקר וחצילים (73 שקלים).
הראמן הגיע בשני כלים נפרדים - ציר ותוכן. על הציר כתוב היה שמומלץ לחממו שוב. בתוכן היו די הרבה אטריות ראמן, נתח לא גדול של חזה עוף בגריל חתוך, ביצה קשה, בצל ירוק ותרד. ציר העוף היה בסדר. לא אליפות אבל גם לא חנפנות והשטחת טעמים יוצאת דופן. ניכר בו גיבוש, עומק טעמים מסוים והימנעות ממתוק. חזה העוף לא הרגיש מכובס ורק האטריות היו מעט נוקשות ודביקות אלו לאלו. סך הכול מנה בסדר.
פחות אהבנו את מנת הנודלס. הרוטב שאמור היה לחבר את נתחוני העוף, הירקות הירוקים ואטריות האורז - סויית שאו שינג קלה, התגלה כגס במיוחד. זוזוברה היא לא טאיזו, אני יודע, אבל גם בסטנדרטים של מזללת נודלס לכל המשפחה, אפשר וצריך קצת מעודן יותר.
לא היו לנו טענות לפאד תאי. הוא טופל כהלכה, עם כל החשודים המיידיים, הפעם ללא גסות תיבול וגם, כמה נחמד, ללא שומניות מהסוג הממאיר, שניכר הרבה מידי פעמים במנה שהיא ללא ספק מלכת השושנים של התחום.
הטובה מבין העיקריות הייתה מנת ה-הקה צ'זה. נתחי בקר דקים שהצליחו לעשות את כל הדרך במשלוח, לעבור סיבוב מיקרו נוסף בבית ולא להיות סמרטוטיות. אפילו אפשר היה לחוש בטעמו של הבשר, שניכר כי איכויות הבסיס שלו אינן רעות כלל. רוטב הסויה-שום-ג'ינג'ר היה עז אבל לא תוקפני מידי ונחמד היה לטבול בו את החצילים והבשר. מנה שהייתי מזמין בשמחה שוב.
שורה תחתונה: בזוזוברה, מוסד ותיק ומיומן, יודעים את העבודה. האוכל איננו כליל השלמות ויכול ליפול לגסות מוגזמת (נודלס העוף) מחד או לטעמי חלושעס (שניים מהסלטים) מאידך. עם זאת, מניין המנות הנוטות אל רף החיובי גדול משמעותית מאלו הבעייתיות. ייחוד לא מחפשים כשמזמינים מזוזוברה, אבל אוכל פן אסיאתי שכולם-כולל-כולם יאכלו ומקדם החנפנות שלו (כלומר מינוני הסויה-סוכר) לא יהיה מהסוג המצער - כן ובהחלט.
תמורה לכסף: 296 השקלים ששילמנו על צהריים לארבעה מייצגים אחלה תמורה לכסף, של אוכל לא רע בתחומו בסך הכול. מאידך, אם מדובר בערב וצריך היה לשלם בנפרד על הראשונות, מקדם התמורה היה ללא ספק צונח.
בתשע מילים: אופציית צהריים לא מחייבת יעילה וטובה. בערב, כנראה שפחות.
זוזוברה משלוחים, 09-957-7077, או באתר
