זר לו הזדמן לרחובות אתונה בפסח האחרון היה מתפתה להאמין שהשפה השלטת בבירת יוון היא בכלל עברית. ה-מ-ו-ן ישראלים היו שם, בכל מקום. אין ספק, אתונה היא מהיעדים הסימפטיים ביותר עבורנו, הישראלים. היא קרובה, נעימה, ידידותית, קומפקטית וגם זולה מאד. מכאיב היה להיווכח בפערי המחירים הקיצוניים ומדהים היה לאכול טוב בכל כך זול. טוב, התמונה קצת יותר מורכבת. מרוויחים שם הרבה פחות ומה שזול לנו, יקר מאד למקומיים. ובכל זאת, כיעד נופש קל, חביב, בלתי מאתגר וטעים, אתונה היא אחלה. לא פריס ולא לונדון; האוכל המודרני בה נוטה להיות קלאסי ולא יצירתי; אבל יש בה המון אפשרויות לאכול טוב ולא פחות חשוב - לשתות מצוין.
ברשימה הבאה ריכזתי שפע המלצות אוכל ושתייה באתונה המבוססות של שני ביקורים גרגרניים במיוחד בבירת יוון. היא מחולקת לקטגוריות. בקטגוריה העממית תמצאו המלצות לארוחות בסיסיות ופשוטות אך טובות לשניים, עם שתי מנות בשר גדולות כמה ראשונות, מים ובירה בפחות מארבעים אירו (כ-140 שקל). בקטגוריית האוכל העכשווי כמה וכמה מסעדות שונות לגמרי - חלקן קלאסיות, חלקן יצירתיות וגם בר יין מופלא ממש אחד.
אוהבי אלכוהול יעופו על אתונה. הבירה, האוזו והציפורו המקומיים - בפרוטות. מי שייכנס לנבכי היין היווני יגלה תעשייה מתעוררת, מרתקת, עם יקבים נהדרים רבים שמתומחרים כמו ביוון ולא כמו בצרפת. אתונה מלאה בברי קוקטיילים מצוינים והרשימה הזו מביאה את הטובים שבהם: משולש הזהב של הקוקטיילים באתונה כולל שלושה ברים מרשימת "מאה הברים הטובים בעולם" שכל אחד מהם מצוין בדרכו.
כל הטוב הזה מתרחש על מרחב גאוגרפי קטן מאד. השטח הרלוונטי באמת לתייר באתונה הוא בערך רבע משטחה של תל אביב. את הכל אפשר לעשות בלא יותר מ-15-20 דקות הליכה לכל צד. למעט מקומות צריכים באמת לנסוע במונית. כמי שמעכלים את רף המחירים הבלתי נסבל במסעדות בישראל, תשפשפו את העיניים בכל פעם שתפתחו תפריט או תקבלו את החשבון. תמיד היה זול יותר ביוון אבל נכון לכרגע מדובר בפערים לא נתפסים, מכאיבים למדי.
מסלולי טיול קצרים באתונה
להלן המקומות המומלצים:
עממי
Klimataria: טברנה מסורתית
טברנה מסורתית, לא רחוק מכיכר אומוניה שבסופי שבוע מתקיימים בה גם מופעי מוסיקה יוונית מסורתית. האוכל פשוט ובסיסי, לא רע בכלל, מתומחר בגיחוך והאלכוהול זול מאד. בערבים בהם מתקיימת הופעה צריכים להזמין בסכום מינימלי פעוט במונחי ישראל. כשישבנו שם לא חזינו במקומיים שוברים צלחות אבל הם בהחלט שתו ורקדו. הרכב הבית מנגן יווני מסורתי מעודן, עם אוריינטציה מעט ג'זית. חובה להזמין טלפונית.
לאתר המסעדה
Bairaktaris: טברנה עממית
טברנה עממית, קרוב לכיכר מונסטירקי. הרפטואר היווני העממי המוכר, במינונים נדיבים. אכלנו שם המון, עם עודף מארבעים אירו והיה אחלה. הצצנו גם למסעדות שכנות ודי השתכנענו שגם שם זה טוב לא פחות ומתומחר בדיוק אותו דבר. אין צורך בהזמנה מראש.
לאתר המסעדה
Athinaikon: מסעדה עממית בעיצוב עכשווי
מסעדה עממית בעיצוב עכשווי, בצנטרום של הפיילה המקומית. ההתמחות כאן היא של דגים. את זה הם עושים מצוין. אכלנו שם פעמיים. בשנייה התפתינו לבשר, שהיה מוצלח פחות. אם במסעדה מסורתית קלאסית תקבלו עודף מארבעים אירו לזוג, כאן זה יתומחר ב-50/55 אירו, כולל הכל.
לאתר המסעדה
The Traditional: מסעדת בשרים עממית
מסעדת בשרים עממית ברחוב Kolokotornil המגניב. למרות הקרבה למדרחוב ארמו ההומה, כאן לא תמצאו תיירים. גריל הבשרים פועל מהצהריים עד השעות הקטנות ויש גם רוטיסרי מקומי, מבוסס פחמים, ממנו הזמנו שתי מנות ענק - אחת על בסיס טלה ושנייה מעוף. הבשרים הגיעו עם מגע עישון נהדר, לצד תוספות עצומות. כולל סלט יווני, מנת פאבה ענקית ומים מינרלים, השארנו 27 אירו, וגם לא מעט אוכל על הצלחת.
לפייסבוק המסעדה
Epirus: טברנה בשוק הבשר
שוק האוכל העירוני של אתונה איננו עניין לעדינים, בטח לא לצמחונים וטבעונים. הדגש החזק בו הוא על נתחי בשר במיני מצבי תצורות. הניקיון מבהיק ומעורר קנאה. גם המחירים. טברנה אפירוס הותיקה יושבת בלב השוק ואפשר לאכול בה מיני תבשילים, רובם טעימים מאד. שמה יצא בשל המרק מבוסס בשר העזים. לצמחונים וטבעונים יש כאן פחות אופציות אבל להם, כאמור, מומלץ בחום שלא להיכנס לשוק כלל.
Filopimenos 4 - שוק הבשר, לפייסבוק המסעדה
עכשווי
Nolan: בר אוכל קטן ומצוין
בר אוכל קטן ומצוין, עם שולחנות בפנים ובחוץ. מטבח מודרני עם דגש על יצירתית, עם המון וריאציות עכשוויות על אוכל יווני מסורתי בשילוב טכניקות מתוחכמות. מעורר אסוציאציות לדוק המקומית. רוב המנות בגדלי ביניים והאוכל מצוין ממש. ארוחה על בסיס 5-6 מנות וקינוח לא תעבור בהרבה את רף ה-60/65 אירו. תפריט יין מוצלח מאד שמתומחר גם הוא במתינות. גם אם תשתו לא מעט תקבלו לא מעט עודף ממאה אירו. כדאי להזמין מקום.
לאתר המסעדה
Aleria: מסעדת יוקרה מודרנית
מסעדת יוקרה מודרנית, עם תפריט טעימות. הארוחה שאכלנו שיקפה אדפטציה למטבח הצרפתי קלאסי של מנות מסורתיות יווניות. היא הייתה טובה ונדיבה במיוחד. ארוחה בת 5 מנות נדיבות עלתה 55 אירו לאדם. התאמת יינות, עם קצת יותר מחצי כוס יין לכל אחת מהמנות, תומחרה ב-30 אירו לאדם. זה לא המקום למי שמחפש מטבח עכשווי ואווירה תוססת. אוהבי הקלאסיקה יהנו כאן מאד.
לאתר המסעדה
Vintage Wine Bar: בר יין מעולה
אין ספק שגולת הכותרת של ביקורנו באתונה היה וינטג', בר היין של פאנוס קיריאזיס. התפאורה איננה יוונית קלאסית ועל פי עיצובו יכול היה וינטג' להיות ממוקם בכל עיר גדולה בעולם. תפריט היינות מעלה דמעות בקרב מביני יין והאוכל שם כדי לשרת את היין. ביקרנו בוינטג' פעמיים ובשתיהן זכינו לטור דה פורס של פאר תעשיית היין היוונית, עם דגש על יקבי בוטיק קטנים שמייצרים יינות לא פחות ממדהימים, יינות אורגניים וטבעיים. אנשי המקום, שמבינים יין באמת לעומק. הם מתפעלים את הקוראוין - מכשיר שיכול לשאוב יין מבקבוק מבלי לפגוע בפקק שלו, ולפיכך בעצם מבלי שייפתח. זו הדרך ללגום מיינות יקרים מבלי ולהשאיר אותם להמשיך להתיישן, סגורים. טעימות היין בוינטג' מתוך הקוראוין בוינטג' מתבססות על חצאי כוסות ומאפשרות היכרות רחבה יחסית עם יינות נהדרים. האוכל מבוסס על יצרנים ומגדלים מקומיים קטנים, אוחז במידה לא מבוטלת של יצירתיות ומצליח להיות לא שגרתי, טעים להפליא ולהשאיר את מרכז הבמה ליין. מקום שהייתם מאושרים למצוא בפריס, לונדון או ניו יורק. רק בואו לא נתחיל אפילו לחשוב פי כמה זה היה עולה לכם שם, או כאן בארץ.
לאתר המקום
Varoulko Seaside: מסעדת דגים ופירות ים יוקרתית
מסעדת דגים ופירות ים יוקרתית, השוכנת על החוף במרינה של פיראוס ואוחזת בכוכב מישלן. מטבח ים קלאסי גבוה ויקר, באולם הסעדה שנמצא על קו המים ממש. למי שמחפש קצת פיין דיינינג בלב מאפליית הסובלקי והגירוס.
לאתר המסעדה
Ergon House: מסעדה, קפה ומעדנייה
מסעדה-בר-קפה-מעדניה-מכולת, בקומת הכניסה של מלון הבוטיק החדש ארגון, בלב הפלאקה. באגף המעדנייה אפשר לרכוש אוכל מוכן כמו גם דגים, נקניקים, שימורים, פירות, ירקות, יינות ואלכוהול. באגף המסעדה אפשר לעצור לקפה ומאפה של בוקר ומהצהריים ואילך לדרינק ואוכל. המטבח משלב מקלאסיקה יוונית מסורתית במטבח בינלאומי הכולל בין היתר נתחי בשר ודג על הגריל ופסטות. האוכל גנרי אבל חביב ועשוי ללא פגם. איכות הבשר והדגים נאה, התימחור הגון והאווירה מגניבה למדי.
לאתר המסעדה
Barbounaki: מטבח דגים ופירות ים מודרני
מסעדות ברבונקי (ברבוניה ביוונית) מפוזרות בין אתונה לאיים. בכולן מוגש מטבח דגים ופירות ים מודרני בעיקרו, עם כמה מנות יווניות מסורתיות מתבקשות. באתונה שני סניפים - אחד ברחוב מיטרופוליאוס המרכזי ושני בשכונת קולונקי הבורגנית, לאלו המגיעים לגבעת לייקבטוס המשקיפה אל העיר או למוזיאון בנאקי. דגים ופירות ים טריים ואיכותיים, עשויים היטב, בתמחור המכוון לבורגנות במונחי מקומיים אך מגוחך עבורנו (70-75 אירו לארוחה מלאה, כולל שתי כוסות יין).
לאתר המסעדות
אלכוהול - משולש הזהב של הקוקטיילים
אתונה היא עיר ששותים בה. הבירה, האוזו והצילילי המקומיים עולים פרוטות ממש, משתדכים נהדר לאוכל הים תיכוני וכייף ללגום אותם בכל מקום, עם או בלי אוכל. כיאה לעיר עם תרבות שתייה התפתחה באתונה גם סצינת ברים מפותחת במיוחד. משימתנו בנסיעה האחרונה הייתה לדגום את שלושת ברי הקוקטיילים המקומיים שנכנסו לרשימת 100 הברים הטובים בעולם. עמדנו בה בהנאה גדולה. המלצתנו החמה: נסו להגיע לשם אחה"צ-לפנות ערב. אז אפשר תמיד למצוא מקום, המוסיקה בווליום הגיוני והעסק כולו נינוח. אין כמו לצעוד לאט לארוחת הערב אחרי קוקטייל או שניים, בטח כשהם כה איכותיים. לפני שדוהרים לשם חשוב להבין: אלו מקומות המיועדים למיטיבי לגום ויודעי ח"ן. הם יתרשמו מהיצירתיות ויהיו מוכנים לשלם הרבה במונחים מקומיים (ומעט מאד במונחי ישראל) על האיכויות הקיימות שם.
The Clumsies
The Clumsies, המיוחס מכולם, ממוקם במקום הרביעי ברשימה. אמנם רשימות מהסוג הזה נוטות תמיד להיות סוג של גבינה מחוררת וגם מעוותת, אבל מקום רביעי בה זה בהחלט כבוד. אף אחד ב'דה קלמזיס' לא עושה עניין גדול מהעניין ו/או מתייחס לעצמו בכל כובד הראש המאפיין ברי קוקטיילים נחשבים. זה מקום היפסטרי לחלוטין, מלא ציורי קיר וגרפיטי, עם מעין אגף פטיו פתוח, ומטבח שמכין מעט אוכל כדי לספוג את השתיה. המיקסולוגים של המקום אמנם יוצרים עבודות מתוחכמות במיוחד, שמביני עניין יתפעלו מהן מאד, אבל תפריט השתייה נגיש, נהיר ומזמין. הדגש נסוב סביב מיני טייק אוף על קלאסיקות. הביצוע מושלם ובתמחור אין ממש עדות לכבוד העולמי לו זוכה המקום הזה. הקוקטיילים מתומחרים ב-10 אירו האחד. זה אולי מעט יקר במונחים מקומיים אבל אלו מבינינו שמכירים ברי קוקטיילים בארץ מבינים עד כמה זה מגוחך במונחינו.
לאתר
Baba au Rum
בר נודע, הממוקם 14 ברשימה העולמית ואוחז במבחר מיני רום מהגדולים בעולם. כל המשקאות מבוססים על רום בלבד ועשויים נהדר. אפשר ללגום בפנים או בסמטה ברחוב. בסופי שבוע יש די ג'יי עדכני והמחירים נעים בין 9 ל-12 אירו.
לאתר
Barro Negro
Barro Negro ממוקם "רק" במקום ה-74 ברשימה העולמית אבל מבחינתנו זה הוא הקודקוד האמיתי של המשולש. מקום קטן עם בר פתוח לרחוב ועד מספר שולחנות בחוץ, שמתמחה בקוקטיילים ברוח מקסיקנית, על בסיס טקילה ומזקל. שתינו שם קוקטיילים נהדרים ממש ומבריקים ממש, הצטערנו שחסרה לנו משבצת זמן לקפוץ לשם שוב, אנחנו כבר מחכים לביקור הבא באתונה כדי לקפוץ לשם. 10-11 אירו לקוקטייל.
לאתר
Rooftop
אתונה נבנתה היסטורית כך שמכל מקום בה ניתן יהיה לצפות בהתפעלות באקרופוליס ובפרתנון השוכן בו - ערש הציוויליזציה, הדמוקרטיה, התרבות והאמנות. כשמעפילים לאקרופוליס, משבצת שכל תייר באתונה חייב לעצמו, המראות הנשקפים דווקא מרשימים פחות. עושים את זה פחות בשביל הנוף ויותר בשביל חוויית המפגש עם ההיסטוריה בתפארתה. אתונה מלאה בגגות - של מלונות וברים מהם ניתן להשקיף לאקרופוליס בכל שעה משעות היום. זה באמת מהמם, מהפנט ומשרה שלווה עמוקה ואווירת הוד קדומים גאיונה. סצינת ה-Roof Tops של אתונה מבעבעת. אי אפשר להספיק את כולה, גם לא את חלקה הקטן.
אנחנו נהנינו מאד ברופטופ של מלון A for Athens, בכיכר מונסטירקי, הקרובה יחסית לאקרופוליס. יש גם אוכל, קפה ושפע אלכוהול, כולל קוקטיילים ותפריט יין לא רע בכלל. הרופטופ של מלון Electra Metropolis (Metropolis Roof ( (Garden מצוין לא פחות ואולי יותר. הוא ממוקם בקומה העשירית של המלון ויש בו איזורי ישיבה פנימיים וחיצוניים. מכולם רואים מצוין את האקרופוליס ואפשר ללגום בו אלכוהול או קפה, לנשנש קצת, וגם לאכול. את השאר יעשו המראות.