לאורך השנים אני משתדל להימנע מלאכול בתחנות דלק, סוג של קיבעון ישן שבחלקו מוצדק. הרי אם אתם חושבים גורמה, מעטים עד כמעט לא קיימים המקומות שיספקו לכם חוויה שלמה, כזאת שעליה תוכלו להכריז בגאווה. ובכלל, מסעדה בתחנת דלק זה כל כך אייטיז, ולא בהכרח אחד הסמלים החיוביים בעשור המוזר הזה.
מאידך גיסא, כשמדובר במזון מהיר, מקום כזה הוא הרי פלטפורמה מושלמת לתדלוק לא רק של הרכב, אלא גם של הקיבה הריקה. בואו נהיה כנים: בבואכם לאכול מנת בשר בפיתה, המילה, "גורמה" היא לא בדיוק מה שעולה לכם לראש וממילא מדובר בתחנת עצירה. אז למה לא, בעצם?
תחנת הדלק מצדה ממוקמת ברחוב פלוטיצקי באזור התעשייה הישן של ראשון לציון. זו תחנה צנועה, אך מרווחת ונקייה. בפינה השמאלית שלה ממוקמת מזללה קטנה בשם "פיתה בשר". רק לאחר שסעדתי שם התברר לי שמדובר ברשת בת שבעה סניפים, ששניים מהם ממוקמים בעיר היין, אבל גם בלי המידע הזה המקום נראה לי מזמין דיו. נכנסתי והוא היה ריק. השעה הייתה 12:30 אחר הצהריים. המחשבה שעברה בראשי היא שכנראה הסטיגמה מוצדקת וכל היקום חושב כמוני - פשוט לא נכנסים למקום שמגיש אוכל בתחנת דלק, מה עוד שהאזור הספציפי הזה של ראשון לציון מפוצץ גם כך במסעדות של פאסט פוד. היה רק עניין פעוט עם התאוריה הזאת: שניות לאחר שהעליתי אותה בראשי, נכנס נחיל אנושי שמילא את המקום ושוב הוכיח שלפעמים דווקא המחשבה החיובית היא הנכונה יותר. פתאום הרגשתי בר מזל. לו הייתי צריך לחכות בתור אחריהם במקום להיות לפניהם, הייתי מוסיף לעצמי עוד כמה דקות טובות של המתנה.
כמיטב המסורת, לקחתי מנה אחת לאשתי ואחת לי, שהרי טובים השניים מן האחד, במיוחד בבואך לכתוב ביקורת. אני בחרתי במיקס של כבד וקבב עם שבבי בצל על האש ולה הזמנתי מיקס פרגית וקבב בפיתה עמוסה בכל טוב. שתי המנות עלו 45 שקלים.
נתחיל ב"מסביב": המקום מאוד נקי, חומרי הגלם מעולים, הפיתה יציבה אבל גם נימוחה, הבצל נהדר ומוסיף לטעם והטחינה מצוינת. אשר לבשר, שנינו היינו תמימי דעים שהקבב משובח, אבל שנינו גם סברנו שהשיפוד השני במיקס בעייתי. לגבי המנה שלי, הכבד פשוט היה גנרי מדי, בלי מליחות ובלי ערך מוסף. זה לא היה רע, זה פשוט שיפוד כבד בתיבול מאוד מינימליסטי. בהקשר של הפרגית של אשתי זה היה יותר בעייתי - היא לא הייתה נקייה, גידים ונימים בצבצו מכל עבר ולמען האמת כבר כשהשיפוד נפרש בפניי יכולתי לזהות את הבעייתיות שבו, אבל חשבתי שאולי עיניי מטעות אותי. היא העידה שהן לא.
בעיה נוספת טמונה בגודל המנה. אני לא משלה את עצמי - היום כל פיתה עולה 45 שקלים או יותר, אבל כשאתה לוקח מנה הקרויה "פיתה מיקס" עם שני שיפודים, שעלותה גבוהה יותר מהמנות הקונבנציונליות במסעדה, אתה מצפה לצאת עם רמת שובע מסוימת. המנה הייתה קטנה בהרבה מהציפיות, ואם חשבתי בהתחלה שאני דופק את המערכת (אחרי הכול, פיתה עם שני שיפודים אמורה לעלות מינימום 55 שקלים), המציאות היא זו שדפקה על דלתי. קיבלתי מנה בגודל סביר מינוס במחיר בסדר. האם זו פיתה ששווה את הכסף? זו לא העסקה שחשבתי שתהיה ובהחלט לא באתי על סיפוקי.
החוויה מ"פיתה בשר" הייתה מעורבת. מדובר במקום נקי, מזמין ובסך הכול מאוד סולידי ביחס למזללה, בוודאי לא כזה שגורם לך להתרחק ממנו "כי הוא נמצא בתחנת דלק", נהפוך הוא. סביר להניח גם שאם תבחרו את הבשר הנכון (למשל, כמו הקבב הנפלא או הפיתה סלייסים אנטריקוט שלהבנתי היא אחת המומלצות) תצאו עם חוויה שלמה יותר. לי הפריעה העובדה שהחצי השני של המיקס לא היה מדהים, אבל עוד יותר מכך - שבסופו של דבר הפיתה הזאת הרגישה לי כמו מנת פתיחה ותו לא. לפיכך, איני יכול להיות חד משמעי עם ההמלצה. האם הייתי עוצר שם שוב? כן, אבל לא בכל מחיר.
פיתה בשר, פלוטיצקי 17 ראשון לציון, 2286*