קול תרועה רמה

לא מזמן כתבתי כאן על ההשפעות שיש למאכלים על הגוף שלנו – על צבע העור וריחו וגם על צביעת השתן וחלל הפה. בתגובות לכתבה ביקשו גולשים רבים מידע על תופעה מטרידה אחרת - מזונות שגורמים לגזים. הנה הפירוט המלא של התופעה והגורמים לה.

מה הסיבה שחלק מהמזונות שאנו אוכלים גורמים לנו לתחושת נפיחות וחוסר נחת באזור הבטן התחתונה? למה נוצרים הגזים ואיך ניתן למנוע אותם? על מנת להבין את הגורמים צריך קודם כל להבין את אופן פעילותה של מערכת העיכול. אבות המזון (חלבונים, פחמימות, שומן וכו') אמורים לעבור פירוק מסיבי בקיבה וספיגה כמעט מלאה במעי הדק. המעי הגס שממוקם לאחר המעי הדק, אמור להוות את הצינור המרכזי של פסולת המזון שלא אמורה להיספג ואחד מתפקידיו החשובים הוא לספוג חזרה לגוף את עודפי הנוזלים מהשאריות. עם זאת, המעי הגס איננו בנוי לספיגה של אבות המזון.

במעי הגס יש רובד קבוע של חיידקים טובים שתפקידם הוא לנטרל את חומרי הפסולת, להגן על המעי ובכלל לסייע בתהליכי העיכול הסופיים של המזון. קיימת "מלחמה מתמדת" בין שתי קבוצות חיידקים:
- החיידקים הטובים המייצרים אנטיביוטיקה טבעית ומגנים על הגוף מפני החיידקים הרעים האמורים להיות מופרשים החוצה עם הצואה. החיידקים הטובים אמורים למנוע את יכולת התרבותם של ה"חיידקים הרעים".

- החיידקים הרעים מייצרים את גז המתאן ן-CO2. במצב תקין חיידקים אלו לא מסוגלים להתרבות בצורה משמעותית ולכן אינם יוצרים גזים במערכת העיכול התחתונה. יש מספר מקרים בהם הם עולים ומתרבים וגורמים לתחושת אי נוחות הכוללת הופעת גזים, בטן נפוחה ואף תופעות גסטרו-אינטסטינליות (של הקיבה והמעי) לא נעימות נוספות.

הגוף מנסה לשמור על איזון תמידי בו יהיו יותר חיידקים טובים מרעים, אך ישנם מספר מצבים המפרים את האיזון הדק וגורמים להיווצרות גזים.

כאמור, כל הפחמימות אמורות להיספג במעי הדק ולא להגיע למעי הגס, אבל אם הן כן מגיעות, הן מהוות מצע גדילה ל"חיידקים הרעים" שמתרבים במהירות ויוצרים כמויות גדולות של גז מתאן ן-CO2.

איך קורה שהפחמימות מגיעות למעי הגס? יש כמה סיבות לך:
* בעיה אנזימטית בפירוק הלקטוז (רגישות לחלב)
אנשים הסובלים מרגישות לחלב סובלים מחוסר באנזים "לקטאז" שאמור לפרק את סוכר החלב, ה"לקטוז", שמתפרק לשני סוכרים פשוטים הנספגים במעי הדק. אם הקשר לא יתפרק, הגוף לא יוכל לספוג את הסוכר ולכן יגיע למעי הגס ויהווה מצע גדילה ל"חיידקים רעים" שייצרו גזים.

דוגמאות: כל מוצרי החלב, גלידות, שמנות.

איך להקל על התופעה?
יש מוצרי חלב שנחשבים לקלים יותר לעיכול (מכילים פחות לקטוז): יוגורט, קוטג', גבינה צהובה חלב נטול לקטוז.

* אוליגוסכרידים
קיימים מספר סוגי מזונות המכילים אוליגוסכרידים - מולקולות גדולות של סוכרים שלא מתפרקות במעי הדק על ידי אנזימי העיכול ומגיעים למעי הגס. גם הפעם, עצם נוכחותם של הסוכרים במעי הגס מהווים מצע ל"חיידקים הרעים".

דוגמאות: שעועית, חומוס, פול, עדשים.

איך להקל על התופעה?
השריית הקטניות במים לפני הבישול מוציאה חלק גדול מהאוליגוסכרידים לתוך מי ההשריה. מומלץ אף להחליף כמה פעמים את מי ההשריה על מנת להרחיק באופן מקסימלי את האוליגוסכרידים. כמובן שבעת בישול הקטניות, מומלץ לשפוך את מי ההשריה ולא להשתמש בהם לצרכי בישול נוספים.

הערה: באנגליה פתחו לאחרונה סוג של שעועית שלא מכילה את האוליגוסכרידים ולכן איננה גורמת לגזים. לארץ היא עדיין לא הגיעה.

* סיבים תזונתיים שהגוף לא מסוגל לפרק
מדובר בסיבים תזונתיים שהם סוג של פחמימות מורכבות, שלא הצליחו לעבור פירוק על ידי אנזימי המעי הדק ולכן מגיעים למעי הגס. חלק מהסיבים התזונתיים מעודדים את התרבותם של ה"חיידקים הרעים" במעי הגס לאחר שעברו תסיסה, וכך נוצרים תוצרים של- C02, גז המתאן וחומצות שומן קצרות שמשמשות מקור אנרגיה לתאי המעי הגס.

מדובר בעיקר בכמה סוגים של ירקות וירקות שורש המכילים מגוון סיבים תזונתיים שגופנו איננו יודע לפרק ולספוג במעי הדק כמו למשל ארטישוק ירושלמי (המכיל איניולן (inulan), כרוב, כרובית, ברוקולי, כרוב ניצנים, צנון, צנונית, בצל.

* סביבה חומצית
יש אנשים הרגישים למזונות חמוצים הגורמים לתחושת תסיסה במעיים ולהיווצרות גזים.
דוגמאות: פירות הדר, כולל מיצי פירות הדר.

* משקאות תוססים המכילים כמות גבוהה של CO2.
דוגמאות: בירות, מיצים תוססים.

* שימוש בממתיקים מלאכותיים
חלק מהממתיקים המלאכותיים מכילים סוכרים עם מבנה אלכוהולי שעלולים לגרום לתחושת נפיחות בבטן ולהיווצרות גזים.

דוגמאות: מזונות דיאטטיים או כאלה ללא סוכר המכילים תחליפים מלאכותיים שסיומת שמם היא "טול" (סורביטול, מלטיטול, איניטול ועוד). למשל מסטיקים, יוגורטים, משקאות דיאט, סוכריות, גלידות ועוד.

* צריכת אנטיביוטיקה
כשנוטלים אנטיביוטיקה יש פגיעה באיזון בין אוכלוסיות החיידקים במעי הגס. הדבר גורם להרס ולפגיעה כמותית באוכלוסיית החיידקים הביוטים (אלו שיוצרים את האנטיביוטיקה הטבעית) ולכם מתרבים החיידקים הרעים.

איך להקל על התופעה?
יש הממליצים לעלות את צריכת החיידקים הפרוביוטיים באמצעות תזונה (יוגורטים, תוספי מזון ועוד). בחלק מבתי המרקחת מוכרים אריזות קטנות של תוספי מזון פרוביוטיים המתאימים ל-10 ימים, שזהו משך הזמן המקובל בדרך כלל לטיפול אנטיביוטי.

אם אתם סובלים מגזים, נסו לבחון אילו מזונות שאתם צורכים מחמירים את התופעה. ניתן להפחית את תופעות הלוואי על ידי שימוש בטכניקות שפורטו לעיל או על ידי הימנעות מוחלטת מהמזונות שזוהו כיוצרי הבעיה. דרך נוספת היא להקפיד על צריכה קבועה של מזונות המעושרים בחיידקים פרוביוטים או בתוספי מזון המספקים כמות גבוהה של חיידקים טובים.

* יעל דרור היא דיאטנית קלינית במרכז הרפואי שניידר ומנחת
סדנאות הרזיה לילדים "קל על המשקל".