פסטיבל ישראל

אחרי אין סוף פרומואים והכנות ישטף החל מהערב ובימים הקרובים פארק הירקון במאות אלפי כוסות יין, כלים חד פעמיים, שיפודי עוף ובעיקר אנשים. אחד האירועים הקולינריים הגדולים בעולם, "טעם העיר" יוצא לדרך ומה מתאים יותר לארוע מראיון חגיגי עם הגברת הראשונה של הפסטיבל.

המסעדנית עופרה גנור, מבעלי מסעדת מנטה ריי, שיזמה את הקמת הפסטיבל לפני 12 שנה, מספרת על התחלה ברגל ימין, כבר בפסטיבל הראשון: "עוד לפני שהוא נולד, 'טעם העיר' היה לסיפור הצלחה. ביום הראשון של טעם העיר 1 היו 40,000 איש. זה היה לא-יאומן, וזה עדיין לא ייאמן. חושבים שאחרי 12 שנה זה הדבר הכי קל לבצע, אבל ממש לא מדובר ברוטינה. כל פעם מתחילים מחדש. ממש מפעל חיים."

איך התחלתם בעצם לגלגל את הרעיון?

"את טעם העיר הראשון לקח שנתיים לעשות. החברות שפנינו אליהן לגיוס חסות לא כל כך הבינו מה אנחנו רוצים מהם. אני מניחה שגם המצגות לא כל כך סייעו. מי שכן ראו קדימה והחליטו לרוץ עם הרעיון הם חיים אינזלברג (מנכ"ל קבוצת "הארץ" –ר.י) ועופר לוי, שהיה מנהל עיתון "העיר". הם גרמו לדברים לקרות והיו הראשונים שהחליטו לממש את הפוטנציאל של הרעיון."

בפסטיבל הראשון, שהתקיים בקצה רחוב הארבעה, לקחו חלק 14 מסעדות, ביניהן מול-ים, קרן של חיים כהן, תפוח זהב של ישראל אהרוני ומסעדת הטאבון של גנור. משנה לשנה, הפך טעם העיר לאירוע ענקי ממש, שלא לומר מפלצתי בגודלו (בשנה האחרונה גדשו את פארק הירקון 400,000 סועדים בארבעת הימים בהם התקיים הפסטיבל), הכולל ערב רב של מסעדות, דוכנים ומתחמי חסות, תחנת חובה לכל נער ונערה מתבגרים.

במבט לאחור - האם זה הילד שייחלת לו לפני 12 שנה?

"אני מאד גאה בהתפתחות של טעם העיר. יש אנשים שאומרים לי שהוא גדול מדי. בעיני הוא בדיוק בגודל ואני רק רוצה שיתפתח ויגדל לגודל של היריד בשיקגו. מי שלא רוצה לפגוש את כל עם ישראל, שישאר בבית לראות בטלוויזיה את "רואים עולם". בכלל, אני חושבת ש'טעם העיר הוא כמו הסדרות שכיבכול אף אחד לא רואה בטלוויזיה, ושלמרות זאת הרייטינג שלהם מרקיע שחקים. אם יש משהו שאני שמחה בו, זה על מאות אלפי האנשים, שטורחים ומגיעים לטעם העיר. אני שמחה להיות שייכת והוגה של אירוע שהוא פשוט שמח במדינת ישראל, בלי תענית לפני כן, שמשקף את כוחות הנפש של עם ישראל, כמו גם את הסקרנות הקולינרית שלו. זה לא ברור מאליו לעם שכל הזמן רואה שחור בטלוויזיה."

גנור היא ללא ספק אחת מהנשים המוערכות בתחום המסעדנות הישראלי. מלבד מאנטה ריי, היא משמשת כיו"ר משותף של של איגוד המסעדות הברים ובתי הקפה בישראל. כאחת הגברות היחידות בעולם הנחשב גברי באופן אבסולוטי כמעט, גנור, ברוח גאוות המגזר, דואגת גם להרים את שאר הבנות בסביבה. זה בא לידי ביטוי גם בטעם העיר שמארח השנה לראשונה את "ננוצ'קה" של ננה שרייר ו-"ליברה" של המסעדנית מיקה שרון.

"אני שמחה שאנשים צעירים נפגשים במסגרת הפסטיבל לראשונה עם טעמים חדשים ונחשפים למאכלים חדשים," מצהירה גנור ומתפייטת: "אני רואה את ההמונים שבאים לאכול שרימפס ופסטה ברוטב בטטה ולבי מתרחב, בצניעות הנדרשת כמובן- שרימפס זה שרימפס ואינשטיין זה אינשטיין.

"אף אחד גם לא לא בא לחנך אף אחד בטעם העיר. בכל הארץ אנשים יודעים כבר מה טוב להם ויותר מזה - אני חושבת שלו הנושא הקולינרי היה נחלתם של תל אביבים בין שינקין לרמת אביב בלבד, הוא היה נתקע מזמן. היום התחום מפותח והפך לנחלתם של כולם. די להתסכל בהתפתחות שחלה במסעדות שבפריפריה כדי להיווכח בזה"

נדמה לפעמים שהפסטיבל שפנה בעבר לקהל מגוון יותר, מכוון את עצמו יותר יותר רק לקהל, איך נאמר, רך בגילו.

"טעם העיר הוא אירוע שבהחלט מיועד לאנשים עם רוח ספורטיבית, בעיקר בגלל ההליכה ברגל מהחנייה והישיבה על הדשא. זה לא השתנה וגם כנראה שלא ישתנ?ה. זה לא להקת רוק שצריכה להתבגר עם המעריצים שלה . היופי הוא שאתה יודע מה בדיוק תקבל. פקק בכניסה, הרבה ללכת, אבל גם אוכל ב-20 שקלים, שתייה ב- 10 שקלים, ותראה את כל האנשים שלא ראית כבר כמה שנים, תשב על הדשא, אם יש לך עוד כוח במותניים תתנענע קצת לצלילי המוזיקה ובעיקר תהיה שמח כי האלטרנטיבה היא להיות מודאג מהמחר. "

לא היתה בעיניך נוכחות דומיננטית מדי של המפרסמים בפסטיבלים האחרונים?

"דבר איתי אחרי טעם העיר של השנה. ירדנו מכמה אלמנטים ומיתנו את הנוכחות של הגורמים המסחריים. בטעם העיר לפני שנתיים, שהיה בן 5 ימים, היו אלמנטים בעייתים. בפסטיבל בשנה שעבר כבר הוסקו המסקנות שצריך היה להסיק."