הרביעיה הלא נועזת

ארבעה יינות חדשים שחררו לאחרונה יקבי רמת הגולן. אחד מאכזב ושלושה שמספקים את הסחורה. המאכזב הוא גמלא סנג'ובזה 2007. ענב הסנג'ובזה גדל בהצלחה יתרה באיטליה. אצלנו יש לו, לטעמי, קצת פחות עדנה. יש בו, בסנג'ובזה, תמיד מידה של תקיפות. היין הנוכחי, מסדרת הביניים של היקב, אינו מאוזן דיו ואגרסיבי למדי (68 שקלים).

לעומתו, גמלא ריזלינג לבן 2009, הוא חצי יבש נטול יומרות אך חמדמד. הוא צעיר ופרחוני, יש בו מתיקות נעימה, לא בוטה מידי; אין מדובר בטוען לכתר הלבן האנין ביותר בתעשייה המקומית, אבל ללגימה לא מחייבת, הוא מספק תמורה ראויה ביותר ל-42 שקלים.

המרלו מסדרת ירדן של היקב הוא מותג כבר שנים. אולי אין לו המון אופי, אבל הוא עשוי במקצועיות רבה. גופו מלא, הוא עגול ואלגנטי. ארוחות בשרים קלות, ארוחות פסטה וגם סתם ערב מושחת עם צלחת גבינות משובחות ובשלות, יהנו מנוכחותו. לא, הוא לא היין המרתק בשכונה, אבל כמו קודמו, בהתחשב במחירו, מדובר ברכישה בהחלט ראויה.

המהנה מבין הארבעה הוא, בעיני, ירדן פינו נואר 2006. עם גוף בינוני נוטה למלא, עומק ועושר מרשימים למדי, ההנאה שבלגימתו אמיתית. הוא מתומחר ב-95 שקלים והאיכות שהוא מספק, יחסית להשקעה בו, נהדרת. אם לקנות אחד מהארבעה, לכו עליו. אם שניים, הוסיפו את הריזלינג.