מארבו נפתחה לפני קצת למעלה משנתיים עם יומרה עצומה. השף יואב בר, בקדנציה הראשונה שלו במסעדה רצינית במקומותינו, החליט לקטוף את השמיים. ממון רב הושקע בחלל הגדול, בקומת קרקע של בית משרדים במתחם הבורסה ברמת גן, סמוך לקלואליס. התפריט היה יומרני ויקר מאד והתמורה לאגרה בעייתית. האוכל היה רחוק מלספק והרגיש כמו קפיצה גדולה מדי, טרם זמנה, מעל ומעבר לפופיק.
בזמן שעבר מאז הפתיחה למדו קברניטי מארבו דבר או שניים על חוקי הג'ונגל של הענף. התפריט הלך ונעשה פשוט יותר ויקר פחות. היומרה העילית הלכה ופינתה את מקומה למה שמזכיר יותר מטבח ביסטרו מודרני עם נגיעות ים תיכוניות.
שלוש פעמים אכלתי במארבו בעבר, בגלגולים שונים של התפריט. אף פעם לא סבלתי, אבל גם לא באמת נהניתי. הארוחה שאכלנו שם השבוע חשפה את התפריט הצנוע מכולם עד היום. על אף אכזבות העבר, קדמו לארוחה ציפיות מסוימות. קיוויתי שהמעבר אל הפשוט יותר יחלץ איכויות שקודם היו שם פחות. זו לא הייתה ציפייה בעלמא.
השף בר אולי לא הפליא בעבר, אבל הפגין שליטה בהחלט נאה במגוון טכניקות וניכר כי השקעתו מוקפדת. קיוויתי שאולי במגרש יצירתי פחות ייטיב בכל זאת לספק את הסחורה. ארוחה בינונית ומטה, חלק מהזמן גם פחות מזה, הוכיחה שלא דובים ולא זבובים. אם בעבר זה היה יומרני אך סתמי, עכשיו זה צנוע ועדיין סתמי. גם הפעם, כבעבר, הרגישו המנות כמו אוסף טכניקות שמחפשות, לשווא, מחבר.
הגענו בצהרי שבת ומארבו מציעה דיל שבת שבו מצטרפת הראשונה למחיר העיקרית. הזמנו "פרוסות סינטה צרובה רייר על איולי חרדל עם סלט קטן וצ'יפס קסביה" ו"סלט רחוב". מנת הסינטה הייתה תכלית הבנאליות. נתח הסינטה אכן נצרב לרמת רייר בדיוק - טכניקה, כבר אמרנו, אף פעם לא הייתה הבעיה כאן - אבל הבשר עצמו היה לאקוני להחריד. סינטה אדמדמה, אם היא טובה, אמורה להיות תאווה לחיך. כשהיא מצוינת יש בה אפילו מן מתקתקות עדינה נהדרת. שום דבר מאלו לא נכח בבשר שקיבלנו, שגם היה זערורי למדי. איולי החרדל נעשה לפי כל החוקים, אבל לא נתן לבשר את הז?ץ הנכון, הסלט הקטן היה קטנטן והצי'פס צ'יפס.
סלט הרחוב היה המנה היותר סבירה בארוחה כולה. תפוח אדמה מבושל, בצל סגול, גבינה כחולה, עגבניות שרי וזיתים לצד מיני חסות. זו הייתה מנה פשוטה שמיטב החומרים חוברו זה לזה בפשטות ראויה, עם רוטב מדויק וטוב שהדביק אותם. ככה נראה מטבח פשוט במיטבו. חבל שזו הייתה הבלחה ותו לא.
פילה בס עם ניוקי ברוטב עגבניות, עם חצילים שרופים, לימון כבוש ומרווה (98) ורצועות פילה בקר, עם פטריות, אספרגוס ופירה (108 שקלים) היו העיקריות. פעמיים סתם. מנת הדג הייתה לא פחות מקטסטרופה, חריגה אפילו במונחי הארוחה הבעייתית המתוארת כאן. הרוטב היה כה בלתי מאוזן, עם הטיה מבהילה לחמוץ ואפס איכות, שהזכיר רטבים חובבניים ופרימיטיביים.
מרקם הניוקי רכיכתי מדי. הדג עצמו לא עבר התעללות. צריך היה לנקות אותו כליל מנוכחות הרוטב כדי לאכול.
רצועות פילה הבקר לא היו איומות אמנם, אבל גם לא היה בהם שום דבר טוב באמת. הן היו קצת עשויות מדי, הרוטב הרגיש בסיסי, מיושן וחסר עידון ואפילו הפירה התקשה. זו הייתה מנה בינונית ומטה בכל קנה מידה.
תותים מסוכרים עם זביון וקציפת גבינת צאן (42) ועוגת גבינת עזים בציפוי טוויל פריך וסורבה פירות העונה (32) היו הקינוחים, שלא שינו דבר. במנת התותים המסוכרים היו מעט מאד תותים. הזביון והקציפה לא הצליחו לייצר את משחק הטעמים והמרקמים המתבקש ביניהם והסה"כ הרגיש כמו עוד חתיכת סתם. עוגת הגבינה הייתה עוגת גבינה. קשה היה לחוש בה באמת את סיבוב הטעם שגבינת העזים אמורה הייתה להחדיר.
מנת פרוסות הסינטה הוסיפה עשרים שקלים למחיר, הסלט עשרה, כך שהמונה נעצר ב-310 שקלים על המנות שתוארו כאן. לא מדובר בתמחור חריג, אבל איכות האוכל, שבסיכום הכללי לא מצליחה לגרד את רף הבינוניות, איננה מצדיקה גם אותו. האף שהיומרות למטבח העילי נזנחו במארבו כבר מזמן, מדובר, עדיין, במסעדת שף. רמת האוכל בה, נכון לכרגע, אינה מתעלה אל מעבר לזו המקובלת בקייטרינג מהזן היומיומי והשגרתי.
מארבו, אבא הלל 14, רמת גן. 0737142828.