וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הגם אתה סרגוס?

בנצי ואלי מנצור

9.11.2005 / 9:23

מי יש לו כסאות כמו ב"קופי בר", שולחנות כמו ב"קופי בר", תפריטים מעוצבים וספסלים מאורכים כמו ב"קופי בר"? הביסטרו החדש "סרגוס". המנצורים מדווחים

מה זה ירוק בחוץ, אדום בפנים? כשהיינו קטנים התשובה הייתה ברורה. אבטיח. אחר כך התבגרנו, גם חוש ההומור שלנו השביח והפך מתוחכם. התשובה המעודכנת: פות של תוכייה. במלים אחרות, למדנו ברבות השנים ובמיוחד אחרי שעברנו לעיר הגדולה, שגם אם הדברים נראים כמו משהו מסוים, יכול להיות שיש עוד אופציה.

הנה למשל: מי יש לו כסאות כמו בקופי בר, שולחנות כמו בקופי בר, תפריטים מעוצבים, סידור סכו"ם, ספסלים מאורכים ואפילו בר כמו בקופי בר? התשובה: קופי בר. תשובה אופציונלית: סרגוס.

כן, חברים, קחו את זה מבנצי ואלי. אולי אנחנו תופסים את החיים מהקצה הפשוט, אבל סרגוס נראה כמו סניף של הקופי בר, או לפחות כמו הבן דוד. עכשיו תרשו לנו לתת קצת באקזיסטנציאליזם, להעלות את הרמה הפילוסופית של הטור העממי הזה: האם זה בכלל חשוב? אז ככה: אם אתם מחפשים מקום חדש ומיוחד, עם אמירה קולינרית שתעיף לכם את התחת, זה לא בדיוק המקום. עם זאת יש בכל תחום ביקורת המסעדות את הנושא הפעוט והזניח של האוכל במסעדה, וגם אליו צריך להתייחס. לכן נניח בצד לרגע את הסוגיות ההשוואתיות, ונדבר על האוכל.

רביולי עם אישיות

התחלנו עם קוקטיילים. בנצי הזמין מרטיני ליצ'י (30 ¤). בתחילה נתגלתה בעיה כי הקש כל הזמן נסתם למרות שהבחור יודע לשאוב. אז הסתבר שמה שסותם את הקש הן לא פחות מאשר חתיכות בשרניות של ליצ'י טרי מקרקעית הכוס. מרטיני ענבים של אלי (36 ¤) היה על אותו פרנציפ. הכוס חסרת החן שבה הוא הוגש (סוג של כוס גידי גוב מקוצרת) לא תרמה לחוויה.

מהמנות הראשונות טעמנו ארבע: רביולי תרד וגבינת עזים ברוטב חמאה ועגבניות עם גילוחי פרמזן (36 ¤), מסוג המנות שאי אפשר להגיד עליהן מילה רעה. לכל רביולי הייתה אישיות, רוטב העגבניות היה חלקלק ועשיר, ומי כמונו יודע כמה קל למצוא גם במסעדות טובות רוטב עגבניות סתמי או גרוע.

הטונה הצרובה (47 ¤) הגיעה קרירה, וכאן התעוררה בעיה: אם מדובר בטונה ממש צרובה, כלומר רק נגיעה מבחוץ וכשפורסים אותה היא הופכת למעין נתחי סשימי, סבבה. תגישו קר. אבל אם היא אמורה להיות סטייק שעשוי מדיום, כלומר שהחלק החיצוני עשוי ובאמצע אדום, אין מנוס מלהתייחס לזה כמו מנה שצריכה להיות מוגשת חמה. פושר זה לא לעניין.

במנת סקלופס (46 ¤) על מצע סלט עגבניות דווקא האנדרדוג היה זה שהפתיע. בסלט היו עגבניות, שורש סלרי, כוסברה ומיץ רימונים והוא היה רענן שובב ומגניב. ניגבנו את המיץ עם הלחם.

הייתה גם מנת פטריות וארטישוק ירושלמי ביין לבן וחמאה (38 ¤). הפטריות והרוטב נתנו מאה ועשר אחוז. הארטישוק, לעומת זאת, היה מעדות האל-דנטה, ובפזורה שלנו מאמינים שלארטישוק ירושלמי צריך להוציא את הנשמה, אחר כך לבשל אותו עוד קצת ורק אז להגיש. ואם כבר מתלוננים אז בתפריט היה כתוב לבבות ארטישוק.

לפני המנות העיקריות הזמנו יין. ראינו בתפריט יין בשם "טייק טו" של יקב "סוסון ים". בגלל שאנחנו ילדותיים, הזמנו אותו רק בגלל שהשם נראה לנו אקזוטי, ובאמת לא היה משהו. אם אתם ממש סקרנים תכתבו "סוסון ים" בגוגל ותגלו את כל הפרטים (לנו אין אינטרנט. אנחנו בין ספקים כרגע).

בלי להיות קטנוניים

המנות העיקריות היו עשויות היטב גם אם נטולות השראה. פילה בקר עם בצלצלי שאלוט ובוק צ'וי היה מדויק (98 ¤). לעומת זאת תפוחוני אדמה צלויים בטימין, כמו מנת פחמימות ראויה, עשו לנו חשק לישון. פילה של דג דניס עם אטריות שעועית (72 ¤) היה פשוט וסבבה - טרי וצלוי בדיוק למידה הנכונה.

מהקינוחים הזמנו שניים:
קרמבל תפוחי העץ עם טוויל שקדים וגלידת וניל ברוטב תפוחים וקלבדוס (32 ¤) בהחלט היה פראפראזה מתוחכמת על הגרסה הקלסית. על הקרמבל ישבה מין עוגיה דקה ורחבה שהיתה קראנצ'ית ונחמדה אבל בקטע שבין הפירורים לתפוחים לא קרה הקסם שעושה קרמבל כמו שצריך (אחרי המשפט הזה אנחנו באמת צריכים לחזור לאמא שלנו לשבוע, כדי לקבל שתי סטירות וקצת פרופורציות על החיים).

מוס הפרלין בשכבות שוקולד ונוגטין (36 ¤) היה קצת מעל תעשייתי וקצת מתחת לקינוח שוקולד ברמה שמסעדה כמו סרגוס צריכה לדעת לנפק.

בשורה התחתונה: אם אתם לא מכירים את הקופי בר ולא יודעים על מה אנחנו מבלבלים את המוח, אתם עשויים מאוד ליהנות. אם אתם מהסוג שאכל אנטי-פסטי בתקופה שברחוב יד חרוצים עוד היו ביצות וג'מוסים, אתם עלולים לחוש טעם סינתטי קל.

ובאותו עניין, אם אתם רוצים לבנות מקום עם אווירה חדשה, עם סטייל מיוחד משלו, עם בשורה כלשהי, סליחה על הביטוי, ובמיוחד שהאנשים שהקימו ומנהלים אותו הם יוצאי הקופי בר, למה לשבט את העיצוב של המקום הקודם?

ואם בכל זאת החלטתם לייצר מה שבעולם העסקים קוראים לו me too, תרשו לנו לפחות להרים גבה קולקטיבית כשאתם מספרים לנו שנסעתם עם אדריכל לפריז, ראיתם 40 ביסטרואים וכולם פשוט נראים אותו דבר. שלא תחשבו שאנחנו אנשים קטנוניים, אבל כשמתקטננים איתנו אנחנו יודעים.

"סרגוס", המלאכה 8, תל אביב, טל': 03-5615121, פתוח: א-ש 10:00-01:00, עסקיות: א-ה 10:00-17:00.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully