חינוך מחדש

מי אמר "בריאות" ולא קיבל? מי ביקש קמח מלא - וקיבל קמח לבן? מי חיפש שמן קנולה - ומצא מרגרינה, רחמנא ליצלן?

טוב-טוב, הבנתי. אפשר להוריד ידיים. כולם!
כולנו מודעים לתזונתנו, כולנו נמנעים מג'אנק פוד, כולנו חיים על פי ההנחיות ומכניסים לפינו מאכלים מזינים ו"בריאים" בלבד. בערך, נו. בשאיפה לפחות.
גם לי יש התקפי "בריאות" כאלה, אחת לכמה חודשים. אני אוכלת אוכל "בריא", נשבעת לכם. אמנם לא "רק בריא", אבל "גם בריא". זאת אומרת, לפעמים ככה, כשנחה עלי הרוח. ובעיקר - כשזה טעים לי.

אישית אין לי שום בעיה עם אוכל "מזין ובריא", נהפוכו. למשל, לחמים המבוססים על קמח מלא אני אוהבת במיוחד, כך גם ממתיקים "בריאותיים" שופעי ויטמינים ומינרלים, כמו מולסה לדוגמה. כל זה כמובן לא עומד בסתירה הכרחית לחיבה שאני רוחשת לקרואסון טרי וחמאתי, המוגש עם ריבה טובה מעשה בית, עתירת סוכרים פשוטים וקלוריות ריקות. בקיצור, "הטפות מוסר בריאותיות" לא תשמעו ממני בענין זה.

נראה לי שהמשוואה "בריא = לא טעים" היא יותר פרדיגמה מאשר אקסיומה. אולי באמת שווה פעם לרכז מאמצים, לשלב מוטיבציות ולנסות להפריך את האמירה הכה שגורה הזו.
תזונה נכונה היא בעיקר עניין של מודעות והרגל. המודעות לתזונתנו מתעוררת פעמים רבות בעקבות אירוע "בריאותי" שמחייב אותנו בהמשך לשים לב מה אנחנו מכניסים לפה. ברור שעדיף כמובן אם זה יקרה לפני אותו אירוע בלתי רצוי, כך שהרגלי התזונה הטובים יבואו מתוך הרצון והנכונות להיטיב עם גופנו מראש, בטרם פורענות.

יש כאלה שבאופן טבעי "אוכלים נכון". זה עניין של חינוך מילדות ובעיקר של טעם והעדפות. אחרים צריכים קצת יותר להשתדל. אחרי שברור מה "טוב", ועוד יותר ברור מה "לא טוב" – אפשר לעבור לשלב היישום והקניית ההרגלים. זה לא קורה ביום, וזה אולי אף פעם לא יהיה מושלם. אחרי הכל, "החיים" אינם נוסחה מספר, אבל אני חושבת שבכל מקרה יש סיכוי לרכישת הרגלי אכילה "בריאים" רק כל עוד מה שנאכל יהיה לנו טעים. "לאכול ולסבול", זה פתח לצרות ולאי התמדה, כמעט כמו "לאכול ולהרגיש אשם". יוצא מזה שאולי לא כל מה שטעים לנו הוא בהכרח בריא - אבל מה שבריא חייב להיות לנו טעים, אחרת לא עשינו כלום.

כשמדברים על הרכיב התזונתי שנקרא "קמח" - זה מתקשר בדרך כלל לאפייה. אבל היום לא נכין דווקא לחם מקמח מלא, כאלה יש לנו כבר מתכונים רבים, חלקם גם בטור זה. תרומתי הצנועה הנוכחית למאמץ ה"בריאותי" של כווווו-לם, הם קרקרים קלים להכנה, שבוגרי הפסקה הקודמת יכולים לאמץ כנשנוש של בין לבין, כאשר מתחשק "משהו קטן", במקום הבייגלה-ביסלי-במבה-קרקר התעשייתיים שהוחרמו במסגרת תכנית ה"חינוך מחדש".

קרקרים מעשה-בית אלה הם מהזן הקשה והפריך, מבוססים על קמח מלא, מועשרים בנבט חיטה (להשיג בחנויות טבע), מנוקדים בשומשום (אותו יכולים המהדרין להמיר בשומשום מלא), והם מתאימים למשל לניגוב של קוטג' (½%...) ישר מהקופסה, מול ערוץ "החיים הטובים". אם כבר קלוריות - שלפחות יהיו מזינות, כאשר האחריות על כמויות הצריכה - נשארת עליכם.

חומרים לכ-72 קרקרים:

3 כוסות קמח מלא (400 גרם)
1 כפית שטוחה אבקת אפייה
1/3 כוס נבט חיטה
1/3 כוס שומשום או שומשום מלא
1 כפית שטוחה מלח
300 מ"ל יוגורט
2 כפיות דבש
1/3 כוס שמן קנולה (80 מ"ל)
1-3 כפות מים (לפי הצורך)

אופן הכנה:
1. מערבבים בקערה קמח, אבקת אפייה, נבט, שומשום ומלח.

2. מוסיפים את היוגורט, הדבש והשמן, ומערבבים בכף או ביד עד שנוצר בצק רך. אם הבצק יבש והחומרים לא מתאחדים בקלות - מוסיפים מעט מים לפי הצורך.

3. מכסים את הקערה ומשהים 20 דקות.

4. פורסים על משטח עבודה נייר אפייה בגודל תבנית שטוחה (אפשר לנגב את המשטח במטלית לחה, כדי שהנייר ייצמד אליו).

5. מרדדים את הבצק על הנייר לעלה דק בממדים של תבנית אפייה גדולה ובעובי של כ-4 מ"מ.

6. בגלגלת משוננת חותכים ומיישרים את שולי הבצק, וחותכים את העלה למלבנים מאורכים (לקבלת קווים ישרים מומלץ להיעזר בסרגל מתכת). משאירים את מלבני הבצק על נייר האפייה.

7. מניחים תבנית אפייה שטוחה הפוכה מול קצה נייר האפייה שעליו המלבנים החתוכים, ובעדינות מושכים את הנייר עליה, על תכולתו (התבנית הפוכה כדי שהנייר עם הבצק שעליו יחליק עליה בקלות, והקרקרים לא יתקפלו בקצוות כשהם מתמקמים בתבנית).

8. אופים בחום בינוני 180° כ-25-30 דקות, עד שהקרקרים ישחימו מעט. נזהרים לא לשרוף.

9. מוציאים את הקרקרים מהתבנית לרשת ומצננים עד שיתקשו ויהפכו פריכים.

10. שומרים בצנצנת אטומה לאחר צינון מלא.

- אם משתמשים בשומשום מלא כדאי לגרוס אותו קלות, אפשר במטחנת תבלינים.

- לקבלת קרקרים פיקנטיים, אפשר להוסיף לבצק טעמים כמו תערובת זעתר, עשבי תיבול יבשים, זרעי כמון, קימל וכדומה, בכמות של כפית עד כף, לפי הטעם.

- חשוב לאפות זמן מדויק שבו הקרקרים אפויים מספיק עד שהם הופכים פריכים (לאחר צינונם), אבל עדיין לא שרופים. משך האפייה כחצי שעה, בחום בינוני.