כאן ועכשיו

ישנה טענה מוכרת, שאני תמיד שומעת: "בא לי להכין לחם כאן ועכשיו! אבל המתכון שהבאת מצריך המתנה של שעות ואין לי זמן/חשק/סבלנות לזה..."
ובכן, לא אוציא לכם את הרוח מהמפרשים ואומר מיד: אתם צודקים! הלאה התכנון המוקדם! יבוטל ביטול הזמן! עורו הספונטניים!

רובנו מנהלים אורח-חיים טריאתלוני קדחתני, הכולל ריצת מרתון מתמדת בשבילי החיים, טיפוס הרים אלפיניסטי ושחייה נגד הזרם, לפעמים בכמה מסלולים בו-זמנית, כאילו היינו ספורטאי-על המתקיימים באופן קבוע על סמי מרץ. אז זהו, שאנחנו לא. ובשביל לגשר על הפער בין הרצוי למצוי, מחפשים קיצורי דרך ושיטות אינסטנט ומצפים לתוצאות מהירות ולסיפוקים מיידיים.

גם לחם יכול להיות "מזון מהיר" או לפחות חצי-מהיר. באמת, לא מוכרחים להמתין שעות, לא מוכרחים להתעכב על ניואנסים של טעם, לא מוכרחים להשקיע כל כך הרבה בפרוסת הלחם הבאה אל פינו. ממילא ברוב המקרים אנחנו רק רוצים לדחוף משהו קטן לבטן המקרקרת, בדרך אל, או בחזרה מ-, למי יש זמן בכלל להקדיש לשטויות כמו "אוכל", ומה זה חשוב בכלל?

אני זוכרת שבזמנו, כאשר התחלתי לאפות לחם כתחביב, כאשר הייתי רואה מתכון לחם שמבוסס על בצק מקדים (סטרטר) - הייתי גם אני נמלאת קוצר רוח ואפילו שמץ מחאה: "כולו לחם, בחייאת. ואני רוצה אותו כאן ועכשיו! פיניתי לי כמה דקות להכין בצק, הגדלתי וגייסתי אפילו סבלנות להמתין שעה לתפיחתו - ואז מסתבר שהייתי צריכה להתחיל אותו אתמול?! נו באמת, הגזמתם. לא בשבילי."

היום אני יודעת שזמן שווה איכות. לפחות ככה זה בלחם. וכשאני מחפשת את האיכות הזו - אני מוכנה גם להשקיע זמן. בשביל להצדיק את הבזבוז אני אומרת לעצמי שממילא הזמן הזה הוא "זמן משולב", הרי לא עוצרים את המרוץ רק כדי להכין כיכר לחם. ממשיכים בכל השאר ללא הבדל גדול, רק שמפעם לפעם שמים יד וחצי בבצק, ועין תורנית על הכיכר. פשוט מעבירים למוד של מולטי-צ'אנל, זה הכל. אם רגילים לעשות 18 פעולות ביחד בכל רגע נתון, מה כבר ההבדל אם תתווסף הפעולה ה-19?

והרי החדשות ועיקרן בסוף: יש מקום לספונטניות, גם בענייני לחם. לפעמים הראש שלנו ממש לא בעסק, אז מכינים בצק כלשהו ללא מחשבה יתרה או כוונה מיוחדת, אפילו בלי שתצטייר לנו בדמיון תמונה ברורה של המוצר המוגמר שאנחנו מתכוונים לאפות ממנו. בצקים רבים הם מודולריים, ומתאימים לעיצובים שונים. הבצק תפח? יפה. אפשר רק עכשיו, בשלב הזה, להתפנות ולהחליט מה בעצם נעשה בו, ואיזה תוצאה סופית תתקבל ממנו: כיכר לחם? לחמניות קלועות? פיתות? פוקצ'ות? פיצה? אחר-פרט-ונמק?
תנו לאצבעות ללכת במקומכם - ומשהו טוב כבר יצא מזה איכשהו, ככה בין לבין, בדיוק בזמן הנכון, כדי שאפשר יהיה להמשיך לרוץ אל הדבר הטוב הבא.

מרכיבים:
½ 4 כוסות קמח לבן (630 גרם)
2 כפיות מלח
2 כפיות סוכר
1 כף שטוחה שמרים יבשים או 20 גרם שמרים טריים
¾ 1 כוסות מים פושרים (430 מ"ל)
3 כפות שמן זית

אופן הכנה:
1. מנפים את הקמח לקערה. מוסיפים את המלח ומערבבים כך שיתפזר באופן אחיד בקמח. מוסיפים את הסוכר והשמרים היבשים ומערבבים (אם משתמשים בשמרים טריים, ממיסים אותם בקערית נפרדת יחד עם הסוכר בחצי מכמות המים ומשהים כ-10 דקות לתסיסה. לאחר התסיסה מוסיפים לשאר החומרים ויוצרים בצק).

2. מוסיפים את המים והשמן ומערבבים לבצק אחיד.

3. לשים את הבצק כ-10 דקות על משטח מקומח קלות עד שיהפוך גמיש ורך. הבצק די דביק בהתחלה, אך משתדלים להוסיף מעט קמח ככל האפשר. במשך הלישה הבצק ייעשה פחות דביק (אפשר ומומלץ ללוש במיקסר בקרס לישה במשך כ-8 דקות במהירות איטית).

4. מגלגלים את הבצק בקערה משומנת קלות, מכסים במגבת או בניילון נצמד ומשהים לתפיחה עד שהבצק יכפיל את נפחו, כ-40-45 דקות.

5. מוציאים את האוויר מהבצק שתפח בלישה קצרה ומעצבים לצורה המבוקשת:
כיכר לחם - משטחים את הבצק, מגלגלים אותו לגלילה מהודקת, ומניחים בתבנית כיכר באורך 30-35 ס"מ, משומנת, או על נייר אפיה בתבנית שטוחה, מכוסה במגבת או בניילון. לאחר שהבצק תפח והכפיל את נפחו (כ-30-40 דקות), אופים בחום בינוני-גבוה כ-40 דקות עד להשחמה.

לחמניות - מחלקים את הבצק לכ-20 יחידות שוות בגודלן, מעצבים מכל חלק לחמנייה עגולה או קלועה ומניחים לתפיחה על נייר אפייה בתבנית שטוחה, מכוסות במגבת או בניילון. לאחר שהלחמניות תפחו והכפילו את נפחן, מברישים אותן בעדינות בביצה טרופה או בחלב, או זורים מעט קמח ואופים בחום בינוני-גבוה כ- 20-25 דקות, עד להשחמה.

פוקצ'ות, או פיתות שטוחות - מחלקים את הבצק ל-4-5 יחידות שוות בגודלן, מגלגלים מכל חלק כדור ומרדדים אותו לעלה בעובי 1 ס"מ. מניחים לתפיחה כ-20-30 דקות על נייר אפייה בתבנית שטוחה, מכוסה במגבת או בניילון. לאחר שהבצק תפח, מברישים בעדינות בשמן זית, מפזרים תוספות ואופים בחום גבוה כ-15 דקות עד להשחמה.

פיצה - מרדדים את הבצק לעלה עגול בקוטר כ-35 ס"מ (או 4 פיצות אישיות), מניחים אותו בתבנית, מכסים במגבת ומשהים כ-20 דקות, מורחים עליו רוטב, מסדרים את התוספות והגבינה ואופים בחום גבוה מאוד כ-15 דקות עד שקצוות הבצק ישחימו.