פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המטרה: התחדשות

      אורלי פלאי-ברונשטיין יצאה אל מקדש ה-raw food הגלילי, אכלה ברוקולי ישר מהאדמה וספגטי שלא ראו סיר וחזרה עמוסת תובנות, כוונות טובות וצרור מתכונים טעימים להפתיע

      “את תרגישי קלילה, מלאת אנרגיה ומוטיבציה, הגוף יעבוד כמו שעון שוויצרי... והכי חשוב - תגלי מחדש את החך שלך.” התוספת האחרונה היא שגרמה לי להתעניין. בדיוק לפני ארבע שנים, קצת לפני פסח, כשלב??תי הצעירה מלאה שנה והגוף שלי סירב לחזור לעצמו, החלטתי לעזור לו. התורות האלטרנטיביות מהמזרח קרצו לי תמיד וגם הקונספט של הכבד כאיבר החשוב בגוף, מעין ברומטר למצבו, התחבר לי טוב. בדקתי מה צריך לעשות כדי לתת לגוף זריקת מרץ וגיליתי שמדובר בתהליך עלום המכונה “ניקוי”.

      כשרוצים לנקות את הגוף, הדרך הנכונה (גם אם היא קשה למימוש) היא להיות מודעים מאוד לכל מה שמכניסים אליו. המטפלת שליוותה אותי בתהליך בחרה עבורי בתפריט משמים של אורז מלא (ובהמשך תפוחי אדמה מבושלים) עם שעועית מאש. היה קשה, היה משעמם, אבל הסבל החזיר את ההשקעה והרגשתי כל מה שהבטיחו לי.

      השנה החלטתי לעשות ניקוי אבל עם תפריט אחר: עשיר, ססגוני, מלא עסיס וטעם, המבוסס על raw food - אוכל חי, שהופך בשנים האחרונות לאופנתי בעולם. הרעיון הוא שאוכל טרי, שלא עבר חימום, מזין את הגוף באנזימים, ויטמינים, מינרלים ושלל חומרי בנייה שנהרסים בזמן הבישול או האפייה.

      כיריית פתיחה נסעתי למצפה אלומות הצופה לכנרת - מקום שהפך בשנה האחרונה למרכז עלייה לרגל למי שמבקשים לעשות שינוי בתזונה. רציתי ללמוד מעדנה מינץ איך להכין אוכל חי וטעים. עדנה היא השף והבעלים של החווה, בוגרת שיטת אן ויגמור מטעם מכון “היפוקרטס” בפלורידה וחשוב יותר לענייננו: בוגרת בית הספר לבישול גורמה של תנועת "האוכל החי".

      איפה התנור?

      המפגש הראשון שלי עם החווה, הרצאתה של עדנה על עקרונות השיטה, עורר בי התנגדות. קשה לי כאשר לוקחים את מקור האושר והתענוג שלי - המטבח והמזווה - והופכים אותו לארון תרופות. לאחר ההרצאה, מסויגת משהו, נכנסתי למטבח וגיליתי את מה שהייתי כבר אמורה לנחש, אבל בכל זאת התקשיתי לתפוש. אין במטבח הזה שום מקור חום: לא תנור ולא כיריים וודאי שלא עמדת גריל, ובכל זאת מכינים כאן אוכל לכמה עשרות אנשים רעבים מדי יום.

      המשתתפים שפגשתי סיפרו שהם אוכלים, נהנים ושבעים. פירות, ירקות, דגנים וקטניות נקצצים, נסחטים ונדחסים דרך מכונות ריסוק בשלל צורות, המדמות בישול בחום. מתברר כי כאשר לוקחים עגבנייה ומרסקים אותה עם בזיליקום, שום ושמן זית, מתקבל רוטב, שאם תטעמו ממנו תחשבו שהוא מבושל. במיוחד כאשר מגישים אותו חמים לצד “ספגטי” קישואים, שעוד נשוב אליהם בהמשך. כל כך נשביתי בקסמו של המטבח המשונה הזה, עד שכמעט פספסתי את האורחים שהתקבצו בינתיים במרפסת מול הכנרת, התמקמו בכורסאות המחבקות והקשיבו לקולו הרך של אורי לנגליב, שהתחיל במדיטציה ודמיון מודרך. “קל להתמסר לזה,” אומרת לי אחת האורחות בסיום, “במיוחד לפני האוכל. זה מכניס אותי למין רוגע כזה, ואפשר אחר כך ליהנות מכל ביס.” בסופו של התהליך כולם יוצאים החוצה, מחזיקים ידיים ומניחים לרוח ולשמש לשטוף אותם מכף רגל ועד ראש.

      אנחנו נכנסים לחדר האוכל המקושט בסידורי ירקות (אלא מה) ומתיישבים ליד שולחן רחב וארוך. את המנה הראשונה לוקחים משולחן הסלטים העשיר, הכולל גם מגוון נבטים וקטניות מונבטות (אוכל מונבט, העשיר במיוחד באנזימים, הוא אחד הכוכבים של המטבח החי). חלק מן האורחים מקבלים למנה עיקרית טורטיות כתומות, עשויות מירקות טחונים וממולאות בירקות טריים, וגם קרקרים פיקנטיים, קראנצ’יים ומרהיבים למראה. אחרים מקבלים מנה של ספגטי קישואים ברוטב מרינארה - ארומטי ומבושם בשום ובזיליקום. אבל יש שניים שמסתפקים בכוס ענקית של מיץ סלרי וגזר. לכל משתתף בסדנה מותאם תפריט אישי - תלוי בתוכנית, בבעיות ובמטרות. אנשי אלומות מאמינים, שאת כל מה שהגוף איבד במהלך השנים אפשר להשלים בעזרת בחירות מודעות של הנפש. זה נשמע אולי רוחני מדי בהתחלה, אבל מקבל משמעות מוחשית אחרי טיול בגן האורגני, נשנוש של ברוקולי שרק יצא מהאדמה וטיפול שיאצו משובח שהחזיר לי אנרגיות אבודות.

      אוכל זה שמחה

      “אנשים באים לכאן עם כל מיני בעיות, מצוקות גופניות ונפשיות, התמכרויות ועודף משקל,” מספר ג’רי מינץ, בן זוגה של עדנה, המנהל יחד איתה את החווה. “ולא קל להם לעבור את התהליך. תוך 24 שעות הגוף מתגעגע לדברים שהוא רגיל אליהם, גם אם הם לא טובים לו. אבל כולם יודעים, עוד לפני שמתחילים, שאם הם מרימים ידיים ומוותרים אין החזר כספי, ולפעמים זה מה שמשכנע אותם להמשיך למרות הקושי.”

      תם היום שלי באלומות. מעט מדי זמן כדי לעבור תהליך ניקוי או להגיע לתחושת ההתעלות, שמשתתפי הסדנאות מדווחים עליה. אבל כמה שעות במחיצת עדנה, ג’רי ושאר אנשי “אלומות”, ובעיקר טעימה מן האוכל, הספיקו לי כדי לרצות להתחיל בשינוי. האוכל שלהם הוא לא רק “חי” במובן שאינו מבושל, אלא חי במלוא מובן המילה - עז, ארומטי ומלא שמחה. נראה לי שבעתיד הקרוב אני לא הולכת לוותר על לחם שאור טוב, נתח בשר טרי או מרק מהביל בתפריט שלי לחיים בכלל. בשלב זה אני מסתפקת בתגבור רציני של התפריט במזונות חיים. וגם זה לא מעט. מי מביניכם שעושה מעבר רציני ל”אוכל חי” כדאי שיצטייד בכמה מכשירים, שיעזרו לו לטפל בחומרי הגלם ויהפכו אותם לאוכל גם בלי כיריים ותנור. שני העיקריים הם מסחטה ומייבש מזון (dehydrator). אני משתמשת כתחליף במסחטה רגילה, מעבד מזון קונבנציונלי ותנור שמחממים בחום נמוך, 70-50 מעלות, עם דלת פתוחה.

      עוגיות גרנולה מכוסמת

      שימו לב לזמן ההשריה וההנבטה הממושך של הכוסמת - הוא חשוב לריכוך!

      חומרים ל-50 קרקרים:
      5 כוסות כוסמת לא אפויה, שהושרתה לילה במים
      1/2 ק"ג תמרים ללא חרצנים
      1/2 כוס גרעיני חמנייה, שהושרו 4 שעות במים
      1/2 כוס גרעיני דלעת, שהושרו 4 שעות במים
      1/2 כוס זרעי שומשום, שהושרו 4 שעות במים
      1/2 כוס זרעי פשתן, שהושרו 4 שעות במים
      1 כוס שבבי קוקוס (לא חובה)
      2 כפיות קינמון
      100 גרם אוכמניות מיובשות או צימוקים

      הכנה:
      1. מנביטים כוסמת במשך 24 שעות על מצע לח.

      2. מעבדים תמרים עם כוס מים עד לריכוך.

      3. מערבבים את הכוסמת והתמרים עם שאר החומרים בקערה.

      4. משטחים את התערובת בתבנית עם נייר אפייה לשכבה אחידה בעובי 1/2 ס”מ. מסמנים את קווי החיתוך בסכין ומייבשים כ-12 שעות (או אופים בחום מינימלי עם דלת מעט פתוחה), עד שהעוגיות יבשות ופריכות.

      5. מצננים לחלוטין ומעבירים לקופסה. העוגיות נשמרות 3 חודשים בטמפ' החדר ועד חצי שנה במקרר.

      ספגטי קישואים ברוטב מרינארה

      אני לא בטוחה שהייתי קוראת לו ספגטי: זהו סלט טעים של רצועות קישואים נאים ברוטב עגבניות ארומטי במיוחד.

      חומרים ל-4 מנות:
      3-2 קישואים
      לרוטב מרינארה:
      1 פלפל אדום
      3 עגבניות טריות
      4 עגבניות מיובשות, שרויות ב-1/2 כוס מים חמימים כשעה
      2 כפות שמן זית
      1/2 כפית אורגנו יבש
      1/2 כפית בזיליקום קצוץ

      הכנה:
      1. מעבדים את חומרי הרוטב במעבד מזון לקבלת רוטב חלק.

      2. חותכים קישואים לגפרורים דקיקים או לספגטי בעזרת מנדולינה, סלייסר או קולפן ירקות.

      3. מערבבים את הקישואים עם הרוטב, משהים מעט לספיגת טעמים ומגישים.

      פינוקים זריזים

      גלידת פרי - תשכחו משמנת, סוכר וחלמונים. קבלו את הפרי כמו שהוא. דליקטס. בוחרים בפירות עם מרקם מוצלח: בננה, תות, מנגו או פירות יער. מקפיאים ופשוט טוחנים. למרקם אידיאלי משתמשים במכונת מיץ מסוג “צ’מפיון” או “גרין סטאר”, אבל אם אין, גם מעבד מזון רגיל יעשה עבודה טובה.

      לימונדה מתפוחים - נסו את המשקה הבא: מעבירים במסחטת מיצים 4 תפוחים ו- 1/4 לימון עם הקליפה. קשה להאמין כמה זה טעים!

      הטעמים של המטבח החי

      כדי להוסיף טעם חמוץ: משתמשים במיץ לימון, לימונית (לואיזה), עשב לימון (למון גראס), חמוציות ויוגורט (המופק מאגוזים)

      כדי להמתיק: מוסיפים מיץ תפוחים, פירות מיובשים או מיצוי שלהם

      החריפות מושגת על ידי: פלפלת אדומה (קאיין), עשב שום, שום ובצל, ג’ינג’ר, חזרת ווסאבי

      את הטעם המלוח משיגים בעזרת: סלרי, כוסברה, שמיר, אצות ים, מלח ים אטלנטי ורוטב סויה

      מוסיפים טעמים מרירים: עלי סלרי, עלי שן הארי, רוקט, חסה ומרווה

      טיפים לחיים בריאים

      • לועסים כמה שיותר - ככל שתשהו את האוכל בפה, כך הוא יתעכל ביתר קלות בגוף. המהדרין גורסים 60 פעם לכל ביס.

      • לא שותים בזמן האכילה - הנוזלים מדללים את מיצי הקיבה ומפריעים בפעולת העיכול.

      • לא מערבבים חלבונים ופחמימות.

      • לא מערבבים פירות עם ירקות, מלבד לימון ועשבי תיבול, שיכולים להתערבב עם הכל. למה? כי בפירות יש סוכרים, שמתסיסים את הקיבה ויוצרים נפיחות בבטן.

      • קינוח? לא בסוף הארוחה. מתוק אוכלים רק בין הארוחות, כשהקיבה פנויה לכך, או חצי שעה לפני האוכל.

      • נסו לאכול כמה שיותר מזונות המכילים נוגדי חמצון, כגון גזר, עגבניות, תרד ושמן זית.

      • אלכוהול מכביד על הכבד. כשרוצים לנקות את הכבד, יש להימנע לחלוטין מאלכוהול ובכלל לא לצרוך ממנו הרבה.