פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עם הפנים לביזנטיון

      נדמה ששוק עכו העתיקה יצא מסיפורי “אלף לילה ולילה”. עקבנו אחר אורי ירמיאס מ”אורי בורי” בנפתולי הסמטאות הצבעוניות של השוק הכי אקזוטי בארץ

      אל תתנו למיקום הגיאוגרפי שלה להטעות אתכם - עכו העתיקה נמצאת במדינה אחרת לגמרי, כנראה סניף של איסטנבול (או של ימי הביניים). היא עיר דייגים בכל אבן מבנייניה, אולי היחידה שנותרה בארץ, ולכן לשוק שלה מגיעים בשביל הדגים.

      במשך ימים אחרי הטיול עוד המשכתי לדבר על לוקוס סלעים ענק, אולי 15 קילו משקלו, שניצב באחד הדוכנים, חום ומפחיד ויפהפה, עם מלתעות ענק שהזכירו טורף אימתני. אבל השוק של עכו אינו רק דגים. הוא גם פירות בלאדי מהגליל ודבש חרובים והחומוסייה של סעיד וכנאפה מצוינת ותבניות מעוטרות למעמולים. השוק של עכו הוא קרקס ענק של מציאות, בזאר ערבי במלוא תפארתו, שפשוט מתחנן שתלכו בו לאיבוד.

      התלוויתי לאורי ירמיאס, האיש והזק?ן, שמכיר אישית כל מוכר ודג בשוק, טועם חופשי מהדוכנים ומתעניין אצל בעלי המסעדות איך הולך העונה. בסיום הסיור אורי לקח אותי לארמון שהוא משפץ, שנשרף ב-1291, נבנה שוב על ידי המוסלמים ואז אכלס את פילגשו של הפחה התורכי. אורי משקיע את כל המרץ וההתלהבות בארמון הזה, שואל בעלי מלונות על מדרגות עתיקות למכירה, ממציא סוגי טיח ולומד ציורי קיר. כאשר השחזור יהיה מוכן, בעוד כמה חודשים, מדובר יהיה בפנינה אמיתית.

      ביולוגיה ימית

      את הסיור מתחילים בכיכר הדייגים (כיכר ונציה), שנפתחת לנמל הדייגים. בפינת הכיכר נמצאת חנות “דגי השלום”. בימים קרים הדגים ניצבים בארגזים בחוץ בתצוגת תכלית זואולוגית, ואילו בימות הקיץ אוספים אותם פנימה, כדי שיישארו טריים. עלי, דייג מבוגר ושחום עור, עומד ומבתר פלמידות. “הוא גם שחקן תיאטרון,” מספר אורי, ועלי מחייך במבוכה. אורי נכנס למקרר ומוציא משם יצור שנראה כמו הכלאה בין שרימפס למיקי מאוס. “אתה יודע מה זה? זה שרימפס סיני. אתה רואה את העיניים הגדולות שלו?” הוא מצביע על זוג כתמים שחורים שמשווים לדג מראה חמוד וכלבלבי. “זה בכלל לא עיניים. זה נועד להטעות אותך וגם את הטורפים, שחושבים שזה הראש, ואז נוגסים לו בזנב המשוריין. הראש בכלל בצד השני.”

      דגי השלום. כיכר הדייגים, טל’ 04-9916546

      תבלינים באווירה צלבנית

      מכיכר הדייגים נכנסים אל השוק. אחרי כמה עשרות מטרים תבחינו משמאלכם בחנות מאובקת, מלאה עורות של חיות ודגים מיובשים, עם מראה כללי של בית מרקחת צלבני. זו חנות התבלינים של הכורדי. אל תטרחו לחפש שלט. אורי מתעקש שאת התבלינים שלו הוא קונה רק כאן, כי הם טריים ועם ניחוח עשיר יותר. בלטו במיוחד ההל, שריחו השתלט על כל החנות כשפתחנו את הצנצנת, ותערובת מיוחדת של עגבניות ופלפלים מיובשים, שאין כמותה למאכלי גריל או תבשילים.

      חנות התבלינים של הכורדי. רח’ בנימין מטודלה

      חומוס מותג

      כן, החומוס מתכלה בצהריים, וכן, המקום הומה סועדים עם מבט רעב, וכן, מגישים כאן שלוש מנות, שמהוות את כל הקומבינציות האפשריות בין חומוס, טחינה ופול. "סעיד" הוא חומוס טעים, שגלי ההערצה כלפיו קצת יצאו מפרופורציה. המשאוושה, אגב, מצוינת - חמה וטעימה.

      סעיד. רח’ בנימין מטודלה, טל’ 04-9913945

      העיסה של עיסא

      הנה החומוסייה שאורי אוכל בה. היא נוסדה בשנת 1950 ומגישה חומוס חמצמץ, שמאפיין את אזור חיפה ועכו. מבחינת סגנון החומוס, מדובר בקצה המנוגד לסעיד.

      חומוס פול עיסא. כיכר חיים פרחי.

      מילה של אורי בורי: איפה קונים דגים?

      “אני לא ממליץ על אף חנות ספציפית. בכל חנות יש דגים טובים ודגים לא טובים. הכל תלוי ביום. צריך להסתובב בין החנויות ולהחליט מה טרי ומה נראה טוב.
      ” את הדגים הטובים ביותר מזהים לפי הסימנים הרגילים: עור מבהיק, עיניים צלולות, ריח נעים ומראה טרי כללי - בדיוק כמו שבוחרים מלפפון. כאשר דג טרי באמת, לא יהיה לכם ספק: הוא יהיה יפהפה. בטיול שלנו נתקלנו בפרידות ענק מדהימות דווקא בדוכן קטנטן ברחוב יוליוס קיסר, שמקשר בין כיכר הדייגים לשוק.
      ומתי לחפש דגים? אורי אומר שדווקא כאשר הכי בא לנו על דגים, בקיץ, המבחר מצומצם. החורף, על הסערות שבו, מספק את התנובה הטובה ביותר.