פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בגרות בסשימי

      תחילת הקיץ, סוף הלימודים, מבחינות רבות זה הזמן לצנן אבטיח. אייל שני ומירי חנוך מחדדים סכינים

      היא ואני, לפני ואחרי הכל, יכולות להסתדר מצוין על אי בודד, רק אם אפשר, לא בין יוני לאוקטובר. חם לה, חם לי. יש לה בגרויות ואין לה כוח למצוא שוב את הנקודה על הישר AB. לכן, בזמנה החופשי היא צועקת וטורקת דלתות, ואם אני שואלת למה טרקת, היא מפנה אלי צדודית מקסימה ומתולתלת ואומרת בבהירות מקפיאת דם מלה אחת: "מיטרק?"

      אם אני מכינה קינואה או אורז מלא היא אומרת שזה אוכל של תוכים. אם נגמר הגרנולה פירות שהיא אוהבת היא תוקעת בי מבט מאשים, שאומר, לו רק היה לך קצת, טיפ-טיפה, אכפת ממני, אבל לא משנה, למי אכפת.

      מאז דרך הטבח על אלמוג באילת, תפסו חיינו כיוון חדש. הוא כמעט לא יכול ללכת אז הוא צולע להביא לעצמו קצת קורנפלקס למיטה, כשהאייפוד עם בטהובן תלוי על כיס המכנסיים, ועל האוזניים מיטלטלים המשקפיים המגנטיים עם המסגרת הג'ינג'ית, שהיו כבר מזמן מצטרפים לאוסף של אלטון ג'ון אם הוא רק היה מכיר את ההוא מטיומקין, שמוכר אותם.

      המרכזית יושבת כל היום על אתר הומלס, בניסיון לאתר דירה חדשה (רצוי עם פרקט), כי לטענתה, הבניין שלנו עומד להתמוטט. השערתה נתמכת בראיות ובסדקים עמוקים, עדות ניצחת לזה שה"אמרתי לכם" לא סתם בא לעולם. אמרתי לכם, ואתם לא הקשבתם.

      הבכורה ואני יוצאות לסיבוב קניות קצר, שכולל כפכפים (נקרעו לה, ולא היא לא רוצה מכוערים כמו שלי מהשוק) ואמצעי הישרדות לבחינה באנגלית: נקטרינות (שלא תעזי להביא לי אפרסקים עם פרווה), מים, שוקולד (שיהיה לי לאחרי) וחטיף אנרג'י, שאני מחליטה להביא על דעת עצמי. מסטיקים? ברור.

      כשאני חוזרת למכונית מהסופרמרקט "האחים סטל" שליד בית הספר ביפו, אני מניחה על ברכיה את הסחורות, והיא מסתכלת עלי בבוז עמוק, כאילו באמת חבל, חבל, חבל עלייך.

      "מה?" אני שואלת, קצת בתימהון, ומאוד בהזעה, "מה? מה כל כך חבל עלי? מה עשיתי?"

      "הבאת שקיות ניילון, תתביישי. את הורסת את כדור הארץ".

      ואני עוד צירפתי את הנקטרינות, האנרג'י, המסטיקים והשוקולד לשקית אחת, שלא היה לי איך להחזיק אותם יחד אחרת, ואת שני בקבוקי המים בשנייה. ואת שתיהן התכוונתי מכל הלב למחזר.

      בכניסה לבית ספר, אחרי שפיניתי רבע יום עבודה כדי להסיע, לקנות ולהרגיע, היא פותחת את דלת המכונית, מטילה את תיק הצד שלה על הכתף-מותן בתנועת תלתל קלילה, שופכת את תכולת השקית על הכיסא לידי בהפגנתיות, ולוקחת איתה דגימות נבחרות.

      לסיום הטקס היא טורקת את דלת המכונית תוך וידוא סגירה מלאה, מכניסה פנימה, דרך החלון, את הטורסו מלא הנעורים שלה, ואומרת: "אמא'לה, אם בחורה בת 17 יכולה לצאת מהבית עם תיק בד לקניות מקופל בתוך התיק שלה, גם את יכולה". היא מוסיפה תנועת סנטר קלה של מי שבטוח שהוא צודק בוויכוח.

      יומולדת בהזדמנות

      אין סיכוי שאני אריב איתה לפני הבגרות באנגלית, ואסור לי בשום פנים ואופן לומר את המלה שנהוג לומר לפני מבחנים או בחינות (שלא תעזי להגיד לי את יודעת מה), אז אני רק מחייכת ואומרת לה, תשתי מים מתוקה, חם, חם, חם.

      שני צעדים משם היא נעצרת ושולחת נשיקה, "תודה שהבאת אותי אמא'לה". "בכיף", אני עונה.

      - אמא, עכשיו כבר קיץ?

      - כן.

      - מה השעה?

      - שמונה.

      - שמונה זה מאוחר?

      - לא מוקדם, ולא מאוחר.

      - היום שבת?

      - לא.

      - אז בת כמה אני?

      - בת ארבע וחצי.

      - אוף, כמה זמן אני יכולה להיות בת ארבע וחצי?

      - עד היומולדת.

      - איזה יומולדת?

      - יומולדת חמש.

      - ואת לא יכולה לעשות לי יומולדת ארבע וחצי, כמו שעשו להללי.

      - יכולה.

      - מתי?

      - בהזדמנות.

      כעבור כמה ימים, ערב הבגרות במתמטיקה, הערצתי אל הבכורה גואה, אני מביאה לה מתנה קטנה מזארה, לשמח אותה לפני הבחינה במקצוע שאפילו בבואי לאיית את שמו הייתי מתבלבלת בין ט' ל-ת'. כיוון שמספרים תמיד העליבו, הצלחתי ברבות הימים להשתלט לפחות על האיות. מתמטיקה תמיד מתחילה ב-ת' מהסיבה הפשוטה שיחד עם ה-מ' הן יוצרות את המלה "מת", מיד בתחילת המתמטיקה, וזה כבר משהו שקל לי לזכור.

      את הגופייה החדשה היא מודדת מיד תוך כדי שהיא מסננת, "לא יכולת לקנות משהו ביד שנייה... זה שיתוף פעולה מטורף עם הקפיטליזם ועם תרבות הצריכה".

      "כן, ומה זה לקנות ב'אמריקן אפרל'?"

      "אם את לא יודעת אז הם רשת עם אג'נדה, הם לא מעסיקים ילדים, הם לא עושקים את העובדים שלהם, הכל אצלם ממוחזר".

      "ולקנות


      משקה וודקה-אבטיחים. שותים לאט, כמו שקוראים שירה


      באברקומבי באינטרנט", אני מקשה, "זה לא שיתוף פעולה עם הקפיטליזם?" אני מתחממת, והטבח נושך שפתיים, נותן לי ביד כוס מיץ אבטיח עם קצת וודקה ונענע ואומר לי: "תשתי את זה לאט, כמו שקוראים שירה, כדי שאוכל לצלם, זה יהיה לך טוב, זה יצנן אותך". אחר כך הוא מכין לנו משהו קריר לאכול, ואומר: "כדאי שגם את וגם הן תקראו יחד את הערך בויקיפדיה על קפיטליזם. השנאה, כמו שאמר לי פעם שייח אבו-פלסטין, באה מאי-ידע".

      אמנות חיתוך הדגים

      קרפצ'ו, סשימי וטרטר הם כולם שמות של מאכלי דגים חיים שנבדלים זה מזה בשיטת החיתוך שלהם.

      חיתוך קרפצ'ו-
      קרפצ'ו הוא נתחי דג (או בשר), המונחים בצלחת זה ליד זה ומתובלים לרוב בשמן זית. פריסת הקרפצ'ו מדמה בזווית הסכין את זווית המדרון המתון של פילה הדג כלפי זנבו, נעה יחד איתו, מעט מתחתיו ובמקביל אליו, בעומק הבשר, ויוצרת מעין "מטפחת" דקיקה של בשר הדג החי.

      טכניקה זו הנדמית כמורכבת כל כך תיהפך למציאות פשוטה אם יתמלאו התנאים הבאים: פילה הדג שוכב על קרש החיתוך, עורו כלפי מטה. החיתוך מתבצע בעזרת סכין פריסת דגים, או כפי שהיא מכונה לעתים, "סכין סלמון", שלה להב דק וגמיש באורך כ-40 ס"מ וברוחב 2 ס"מ.

      תנועת החיתוך דומה לתנועת הקשת על מיתרי כינור, תנועה ארוכה עם כל אורך הלהב, קדימה ואחורה, כאשר הסכין ננעצת בבשר בזווית של כ-30 מעלות ביחס למישור. העובי האופטימלי של כל פרוסה הוא 15 מ"מ.

      חוזרים על הפעולה עד שלא נותר עוד דג לא פרוס. מניחים פרוסה ליד פרוסה, זורים מעט מלח ים, סוחטים מעט לימון, מזליפים שמן זית, מרגע זה הדג מתחיל להתבשל, ככל שתקדימו לאוכלו כך ייוותר בו טעם הים עמוק יותר ומרקמו יהיה חי, לעיס ועסיסי יותר.

      חיתוך סשימי -
      חיתוך סשימי הוא אנחת רווחה לעומת קרפצ'ו. תנאים הכרחיים: סכין שף חדה, דג קריר מאיכות עליונה. הכלל: ככל שהדג רך יותר כך הפרוסה שתיחתך ממנו תהיה עבה יותר.

      בהכנת סשימי מסירים את העור מפילה הדג, חוצים לשניים ואז פורסים פרוסות שוות בזווית של 45-90 מעלות. בדגים עם בשר רך, יכול עוביה של פרוסה להגיע ל-0.3-0.4 ס"מ.

      חיתוך טרטר-
      לטרטר מגיעים מסשימי: מניחים פרוסת סשימי על משטח עבודה ובעזרת סכין פורסים ל"מקלות" ואת המקלות לקוביות, כמו בחיתוך סשימי גם בחיתוך הטרטר, ככל שבשר הדג רך יותר כך תהיה כל קוביית דג גדולה יותר, ולהפך.

      סלט דגי ים וירקות ביוגורט ועסיס אפרסקים

      ל-6 מנות

      רצוי להשתמש בשלושה סוגים של דגים. אפשר להשתמש רק בסוג אחד. ואפשר גם להכין את הסלט הזה גם בלי אף דג. בתיאבון.

      לדגים:

      200 גרם טונה טרייה
      200 גרם פילה סלמון
      200 גרם פילה לוקוס לבן

      פורסים את הטונה לפרוסות סשימי בעובי של כ-3 מ"מ, מושחים במעט שמן זית, מכסים, מכניסים למקרר כדי שלא יתחממו.

      קוצצים את פילה הסלמון לטרטר, מכסים. למקרר.

      פורסים את פילה הלוקוס לפרוסות דקיקות ככל האפשר (קרפצ'ו), זורים מעט מלח, סוחטים מעט לימון, מזליפים שמן זית, מכסים. למקרר.

      ל"טיפות" אפרסקים:

      2 אפרסקים לבנים קשים
      מיץ מ-1 לימון טרי
      2 כפות סוכר
      1 פלפל שאטה יבש, קצוץ דק

      פורסים את האפרסקים לפלחים, משרים בקערה במיץ הלימון. מוסיפים את שאר המרכיבים ומשפשפים בין כפות הידיים עד שנוצר עסיס מתוק, חמוץ וחריף, בושם אפרסקים בוער.

      לפירות והירקות:

      קליפה מ-1/2 לימון צהוב
      מיץ מ-1 לימון
      3 אפרסקים לבנים מוצקים
      1 בצל סגול
      2 מלפפונים ירוקים קטנים, קלופים
      2 גזרים קטנים, קלופים
      1 פלפל ירוק חריף
      2 צנוניות
      1 זר ארוגולה או רשאד
      10 גרגרי פטל יער שחורים או אוכמניות

      חוצים לאורך את האפרסקים, מסירים את הגלעינים, פורסים לפלחים דקיקים, משרים מיד במיץ הלימון. קולפים את הבצל ופורסים לטבעות דקיקות. פורסים את הצנוניות לפלחים צרים. פורסים את המלפפון, הפלפל והגזר לטבעות שמנמנות. פורסים את קליפת הלימון למקלות דקיקים. בוררים את עלי הארוגולה הצעירים והפריכים ביותר בזר.

      ההרכבה :

      הפירות, הירקות והעלים
      הדגים
      שמן זית
      מלח ים
      קומץ פלפל שחור, גרוס גס

      בקערה גדולה שצוננה במקרר 30 דקות, מערבבים בעדינות את כל החומרים, שלא יימעכו ולא יתחממו. יוצקים מעט שמן זית ומערבבים עוד שנייה. ממליחים, מפלפלים, עוד ערבוב אחד.

      6 קערות רדודות
      2 גביעי יוגורט, רצוי יוגורט כבשים
      "טיפות" האפרסקים

      יוצקים לכל צלחת שלולית יוגורט, חופנים בידיים מהסלט ומניחים במרכז השלולית. בעזרת כף מכתימים בעסיס האפרסקים. מגישים מיד.

      משקה וודקה-אבטיחים

      ל-1 משקה

      רבע אבטיח אדום וקר
      1 כוס זכוכית גבוהה

      מכניסים את הכוס למקפיא. מפרידים את הבשר האדום מן הקליפה, וסוחטים אותו מעל קערה בין כפות הידיים. מכסים ומכניסים למקפיא ל-30 דקות.

      1 שוט וודקה קפואה מאיכות גבוהה
      3 שוטים מיץ אבטיח קר מאוד

      יוצקים את שניהם לכוס הקפואה, מערבבים קלות. זהו. אפשר להוסיף כמה עלי נענע.