קפה? באמצע הלילה?

לפני כמה לילות החלטתי כי זו יכולה להיות סוג של חוויה מעניינת לפרוש לישון "מוקדם" ולנסות ולראות איך יראה היום הבא שלי כשאני צלולה לגמריי ולא סוחבת איתי שיירי עייפות מימים קודמים.
בעוד אני משבחת את עצמי על ההחלטה האמיצה ועושה את צעדיי האחרונים לפני השינה הטלפון מצפצף, התקבלה הודעה, אני מסתכלת בשעון, קצת אחרי חצות, זה בטח לא מיגל שמתקשר מחו"ל, אוקיי זה הבחור שיצאתי איתו לקפה לפני חודש, עבר קצת זמן, יצאנו פעמיים, זה לא התפתח לכלום והתפוגג,
שולח הודעת SMS "מה מצבך?", אני חושבת לעצמי, מה כבר יכול להיות מצבי בשעה שכזו? או שאני עם מיגל, או שאני עם משה, או שאני הולכת לישון לבד כי זה השיר של מישהי אחרת ולי כרגע אין לא מיגל ולא משה וזה גם בסדר, רציתי לענות לו שמצבי טוב, כמו "משומש במצב טוב" אבל זה הרגיש לי מתחכם מידיי ויותר עניין אותי מה מביא אותו ליצור קשר עם בחורה באישון לילה, אז עניתי שאני במצב מאוזן, סוג של במילים אחרות "אני בדרך לישון, איך אפשר לעזור לך..", הוא כותב בחזרה "את רוצה להיפגש לקפה?" , אוקיי, חשבתי לרגע תוך הצצה שניה בשעון, אני רגילה בדרך כלל לשתות את הקפה שלי בבוקר, לפעמים אני שותה עוד כוס או שתיים במהלך היום ובמקרים ממש חריגים יוצא שבא לי קפה בערב, אבל מכאן ועד לשתות קפה באמצע הלילה יש קצת הבדל.

פרט שולי נוסף הוא שזה יכול להשמע קצת מוזר אבל אני רגילה שקובעים איתי לקפה זמן מה לפני המפגש, מודיעים לי מראש ליתר דיוק, נאמר כמה שעות קודם, למשל אם גברבר חפץ בכוס קפה באמצע הלילה, הגיוני לעדכן את השותפה למעשה בשעת ערב מוקדמת על מנת לתת זמן התארגנות מינימלי.

עכשיו אנחנו מגיעים השאלה שבאמת מעניינת, אתה רוצה לשתות איתי קפה? עכשיו? רגע שאני אבין, היום קוראים לזה קפה? ב-SMS? מזמינים בחורה לכוס קפה באמצע הלילה?
חשבתי לעצמי, הבחור מצטייר כבחור רציני בעל כוונות טובות טהורות ורציניות, הוא מאד עסוק בחיי היום יום שלו ומוצא עצמו פנוי לבנות מערכות יחסים בשעות מאד מאוחרות, רק באישון הלילה הוא מתפנה למטרה הנעלה- בניית מערכת זוגית בריאה, ומי אני שאשלול ממנו את הזכות לקיום המצווה?

ניסיתי להיות כמה שפחות שיפוטית ולנסות להבין את אשר חפצה נפשו, אני תמיד משתדלת לנסות לראות את הדברים מעייני הצד השני, חשבתי על הסיבה לכך כי הוא שולח הודעה לי בשעה זו והנחתי כי בטח היו לו תוכניות קודמות שהשתבשו ולכן הוא העלה בדעתו כי אולי אני אסכים לשתף פעולה ו"לזרום" איתו, סוג של "שלח לחמך".

השבתי לו "אני תוכנית ב' שלך?" והוא ישר הגיב "לחלוטין לא", בשלב הזה לא מצאתי סיבה להמשיך בהתכתבות ושקלתי להניח לטלפון ולנסות להצמד לתוכנית הראשונה , ללכת לישון מוקדם. ואז הטלפון צלצל, עניתי בעייפות ועל הצד השני של הקו נשמע בחור דיי עירני כמו באמצע בילוי, "נו אז מה את אומרת? את באה לשתות קפה? אני נורא רוצה לראות אותך כבר הרבה זמן", אני חייבת להודות שאמנם אין לי אף רגש אל הבחור המדובר ובכל זאת הרגשתי קצת כאילו העליבו אותי, אז השבתי לו בדרך של הטפה, "למה אתה עושה את זה? זה נראה לך מנומס ,תגיד לי? זה יפה להזמין בחורה לקפה בשעה כזו?"

הוא היה קצת מופתע מהתגובה שלי, הוא שתק לרגע כדי לחשוב איך מתמודדים עם שאלות כאלו, "לא מנומס? לא מכובד? למה? " אמר, "כן, אם כל כך רצית לראות אותי או לשתות איתי קפה, למה לא שאלת אותי נאמר אחה"צ או בערב לפחות? למה אתה מתקשר באמצע הלילה? מה אתה מצפה שאני אסיק מזה?", "אוקיי, אני מבין מה את אומרת אבל אני לא יודע למה זה משנה ולמה זה לא מנומס, אבל אם את לא רוצה אני מכבד את רצונך" השיב.

הוא המשיך לקשקש ולנסות לשכנע אותי להיות ספונטנית וזורמת וקלילה וכל שאר המילים המעצבנות שגורמות לי בד"כ להרגיש כאילו חזרתי לגיל 15 ואני נורא רוצה למצוא חן בעיני החתיך של השכבה, הפעם זה רק עצבן אותי יותר וגרם לי לרצות לאחל לו כל טוב בהמשך דרכו ולשלוח אותו מעליי.
איחלתי לו את כל הטוב במילים מעודנות והסברתי לו כי כל הרצינות שהוא מדבר עליה לא כל כך מתחברת עם העובדה כי השעה מאוחרת וכי לזרום זה כבר לא כל כך מגניב בימינו.

בזה נגמר הסיפור, קצת כמו שיר ישן שאני ממש אוהבת , בתרגום חופשי לעיברית "אתה רוצה לפגוש אותי בשעת לילה מאוחרת, כי זהו הזמן היחיד שאני בראשך, כי זה הזמן היחיד שאני טובה בשבילך בו".