וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שקר לבן, קפה שחור

תיגל נשיא

20.3.2009 / 6:02

אחרי שהתוודתה על כל השקרים הקטנים גילתה ת"נ שלמרות הרעות הקטנות כבש קפה ארלוזורוב את לבה

אני נוהגת לשקר לעצמי. ככה, בקטנה. לא שקרים משמעותיים, לפחות לכאורה. וכמו כל שקרן מדופלם, לא פעם אני נאבדת בסיפורים של עצמי, נותנת לאמת החמקמקה לברוח ממני ולהשאיר אותי תלויה על חוט דק של ערפול וחוסר ודאות. אני משקרת כמעט על כל דבר: שאני לא באמת מכורה ל"האח הגדול", שאני יכולה להפסיק לעשן מתי שאבחר ושיש אנשים שגם מהם אני יכולה להיגמל - הרי איבדתי לא מעט כאלה עם השנים, ומכיוון שהצלחתי לנשום בלעדיהם, סביר להניח שאצליח לעשות את זה גם הפעם, ובפעם הבאה. זו בסך הכל מתמטיקה פשוטה שקל להאמין בה, למרות שלפעמים יש אנשים שבלעדיהם הנשימה באמת נהיית כבדה. מובן שאני לא היחידה שלוקה בשקרנות כפייתית. כך, למשל, זה שיודע ואני חולקים אמונה באותו שקר לבן הטוען שאנחנו לבד רק משום שאנחנו לא מסוגלים להתפשר. אבל אולי - ואת זה קצת קשה לי להגיד לו פנים אל פנים - אנחנו לבד כי אנחנו מקולקלים.

אני נוהגת לסלף גם דברים שלעין בלתי מזוינת נראים אובייקטיביים. המלצרית בקפה ארלוזורוב, שניגשה אחרי דקות ארוכות של המתנה ואז עוד טרחה לספר לנו שהיא שכחה מקיומינו, הייתה אמורה לקבל את התואר לא מקצועית. אני, למרות זאת, בחרתי לראות בה מתוקה. כי אצלנו, המכופפים את המציאות לפי רצונם, הכל נזיל וניתן לפרשנות. אנחנו יכולים גם להחליט מראש שאנחנו אוהבים בית קפה, כמו, נניח, ארלוזורוב, למרות שבזמן השהות במקום לא הצלחתי להנפיק נימוקים מספקים לכך, למעט אותה בחורה שעבדה שם בחברת בקבוק יין והזכירה לי כל כך את עצמי.

בית הקפה הצליח לאכזב אותו בעזרת שתי נקניקיות עוף ("מיס לוסי", לדבריו) ופירה (42 שקל). אותי הוא איכזב אף יותר ב"שקשוקה איטלקית" (45 שקל), שהייתה מעין מחבת של ירקות טיפה שרופים ועליהם שתי ביצים וגבינת פטה. בכל מקום אחר הייתי מכנה את המנה שלי בלתי אכילה, הפעם העדפתי לשקר לעצמי, ואולי גם קצת לכם, שהיא לא נוראית במיוחד. כי ככה זה אצלנו, השקרנים, אנחנו פתוחים למניפולציות. אנחנו יכולים להחליט שאלו המאלצים אותנו להתעמת עם עצמנו הם האויבים הכי גדולים שלנו, ואילו אלו שעושים לנו רע הם בעצם הדבר הכי טוב שיכולנו לאחל לעצמנו. אנחנו אפילו יכולים סתם כך להחליט שמקום המזלזל בניסיון הקולינרי שלנו, יכול בעצם להיות בית קפה חביב.

לא פעם אני טובעת בשקרים של עצמי כבתוך ביצה. מנפנפת בידי המגושמות בניסיון לשאוף לאמת אבסולוטית כזו, שתגיד לי מה טוב ומה רע. אני משקרת לעצמי שאני מאושרת? אני משקרת לעצמי שאני אומללה רק כי אין לי היכולת להרגיש באמת שלמה? אני משקרת לעצמי שמגיע לי יותר, או שאולי אני מקבלת יותר ממה שאני חושבת שאני ראויה לו? אין לי תשובות לכל אלו, כמו שאין לי תשובות ללמה, בסופו של דבר, קפה ארלוזורוב נעם לי. בעצם, אני יכולה לחשוב על סיבה אחת: יש להם אחלה מקיאטו (8 שקלים). ובעצם, קבלו עוד סיבה: יש שם אחלה אווירה להתמודד עם האמת העגומה.

בקטנה
סקס אפיל: של בחורה ששותה יין לבד
אנשים: לבביים בצורה יוצאת דופן
עיצוב: כמו שעיצוב של שכונתי צריך להיות
שירות: לא מתפנפן
הפוך קטן: 11 שקל
ליד ההפוך: אווירה נדירה לבתי הקפה בימינו
גישה לנכים: כניסה יש שירותים אין
טיפ: לוותר על האוכל
שורה תחתונה: איך אומרים הצעירים - הכל דבש

קפה ארלוזורוב. ארלוזורוב 53. טל' 5235522. פתוח: א'-ה' 7:00-4:00, ו' 7:00-19:00, שבת 9:00-24:00.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully