מכתבים ליואל

סתם עוד יום, שיתחלף באחר סתמי לא פחות. לאחרונה הם באים וחולפים במעין ערפול מעומם כזה, מבלי להותיר איזה חותם לאמור "הייתי כאן". אתם מבינים - עבור אנשים מסוימים האמרה "את חיה בסרט" היא סוג של קללה, אבל לי מעולם לא הייתה בעיה איתה. כילדה נהגתי לדמיין שבאיזה מרחב מקביל יש אולם קולנוע ובו אנשים הצופים בסרט של חיי. התפקיד שלי מאז ומתמיד היה אך ורק לעניין אותם. לכן, אפילו דיכאון יכול לעתים להיות מבורך יותר מהסתמיות הריקנית הזו. אבל כמו תמיד - הבחירה בידינו, ולכן אני בוחרת להשתדל להמשיך לחיות בסרט.

הגיבורה שלנו היום כבר לא ילדה, אך יחד עם זאת יש בה התלהבות ילדותית מטופשת כזו. אפשר להתווכח אם היא יפה או לא, אבל מאחר שכולנו יודעים שליפות קצת יותר קל בחיים, נסתפק בלקרוא לה ממוצעת. בעצם, מחקו את כל זה - יש לנו גיבורה, והיא עוצרת נשימה שכזאת, והיא גבוהה, או שאולי דווקא קטנה וקומפקטית, אבל מה שבטוח - יש לה רגליים ארוכות וחטובות. ושיער ארוך וגולש. וחלק. חס וחלילה מתולתל שלעולם לא מסתדר. והיא מסתובבת בעולם הודות למחזרים מיליונרים, כמו אלו שאגם רודברג תמיד מוצאת. אבל היום היא פה, בתל אביב. מעין נטע זר כזה, אבל היא לא לבד, או שאולי היא כן לבד, אבל זה לבד שהוא הרואי ומלא בעוצמה.

לא סתם היא בחרה לשבת ביואל, המעדנייה/בית קפה שנפתח בכיכר המלך אלברט, אבל הסיבה עדיין לא ברורה לנו. אולי יש לה פגישה עם סוכן סמוי, אולי עם אהוב נעורים שנעלם, או שאפשר פשוט להניח שגם היא הבינה שזו אחת הפינות היפות בעיר. נכון, היא הייתה יכולה ללכת כמה מטרים משם, ולשבת בבית הקפה לו העמוס השייך לאותם הבעלים, אבל הגיבורה שלנו לא מפחדת מהשקט.

אחרי סיור כולל בחלל הפנימי ובדיקה מקיפה של היצע הגבינות, הממרחים והמאפים, היא התיישבה על אחד מחמשת השולחנות שבחוץ ובהתה בבניין הפגודה נשטף בצבעי השקיעה. בהתאם למוצאה הלא ברור, היא בחרה להזמין ארוחת בוקר נורבגית (54 שקל, עם מיץ טבעי וקפה), הכוללת רצועה נדיבה ובשרנית של סלמון מעושן, פרוסות קממבר, גבינת שמנת, ביצה קשה, סלט חסות עם אגוזים ורוטב שמנוני ודומיננטי מדי, וסלסילת לחמים שבתוכה כמה פרוסות לחם דגנים טרי וטוב וקרואסונים קטנטנים עם קינמון או חמאה. הארוחה הזו יכולה להיחשב כיקרה, אבל לגיבורה הזו כסף מעולם לא היווה עניין.

הורים צעירים ששיחקו עם ילדיהם וזוגות מבוגרים שלגמו יין ברומנטיות לא הצליחו לערער את שלוותה או להפריע לה להתענג על לגימות איטיות מהפוך טוב, כי הגיבורה מבינה שאם עושים את הבחירה הנכונה - והכל רק עניין של נקודת מבט - אפילו עוד יום בעיר מוכרת כמו תל אביב יכול להפוך לפילם נואר. אז עם חיוך מסתורי על הפנים היא בחרה לה שבע חתיכות שוקולד משובח של Valrhona (38 שקל), מתוך המבחר המגוון שמייבא המקום מצרפת. אולי היא תביא אותם למאהב המבוגר שלה, אולי דווקא לזה הצעיר, ואולי היא סתם תאכל אותם לבדה, מול סרט צרפתי או קומדיה טיפשית.

הניחוחות הזרים שביואל טובים לגיבורה שלנו. הם עוזרים לה לחיות בסרט, והרי ככה הסתמיות הופכת לנסבלת. ואם אפשר, אז שהסרט יהיה קומדיה רומנטית עם סוף שהוא טוב. טוב. סוף.

סקס אפיל: בזכות הפינה והאווירה האירופית
אנשים: מתמזגים בנינוחות
עיצוב: הרבה עץ רומנטי, אורות עדינים וסרוויסים שאפשר למות מהם
שירות: ענייני
הפוך קטן: 10 שקלים
ליד ההפוך: אקלרים קטנטנים ונימוחים
גישה לנכים: כניסה אין שירותים אין
טיפ: לא חסר מה לקחת הביתה - עוגות בחושות מעולות, פאי פירות, לחמים, גבינות ודגים מעושנים
שורה תחתונה: סרט טוב
יואל. מלצ'ט 1. טל' 6204545. פתוח: א'-ה' 22:00-7:00, ו' 16:00-7:00.