דג חדש בשכונה

לפני שבועיים צץ בשכונת פלורנטין שבתל אביב, עוף מוזר, או נכון יותר לומר דג מוזר, מהסוג שמתגלגל באורז עם תוספות ומחזיק בקרבה משפחתית ליפן. לסושייה הישראלית הראשונה בפלורנטין קוראים "יוקו", וזה לא על שמה של ההיא שהתגלגלה על סדינים בחדר לבן עם ג'ון.

היוקו הזאת, הסיפור שלה ארוך ואישי, אבל המסר קצר - "חיפשתי וחיפשתי מה אין בפלורנטין מבחינה קולינארית", מספר כפיר נחמד, הבעלים, "הדבר היחיד שלא היה בשכונה המקסימה הזאת, שנדלקתי עליה מיום שהכרתי אותה - וזה לא היה מזמן - הוא המטבח היפני. אחרי כמה חודשי התמחות של גלגול רולים במטבח של 'מיקה', הוא איתר את הכוך ברחוב פלורנטין 5, שם שכן קודם לכן בר-תה-שנטי, השתלט עליו והקפיץ את איכות האוכל בשכונה פלאים.

לכוך הקטן העניק מראה שהולם את שם משפחתו. קירות אפרפרים, שלט גדול בצבעים יפניים של שחור ואדום וקו נקי ששולט במאורה. הוא חושב שזה מספיק, לי נדמה שהיעדרו של עיצוב אמיתי, זועק מכל פינה ריקה ועשוי לעשות את ההבדל בין מקום שמצליח לחצי שנה, למקום שיכול להפוך למוסד מכובד. החסך ניכר בעיקר כי האוכל עצמו מצוין: חומרי הגלם איכותיים, ניכרת יצירתיות במנות והמחירים הם כמעט מציאה. או כפי שנסחה את זה מ' יונתי חדת האבחנה, תושבת השכונה בעצמה לשעבר, "קצת חבל שמקומות בילוי בפלורנטין מתעקשים לשמור על אותה עליבות שמאפיינת את כל השכונה".

אם 12 מקומות ישיבה צפופים מסביב לבר קטן לא גורמים לכם להתקף חרדה, זהו מקום מצוין לא רק להשקיף על עבודת הגלגול של נחמד, אלא גם לקשור קשרים חברתיים עם השכנים להתחככות בסויה. נעים להביט בנחמד מגלגל, נעים יותר לאכול את מה שהוא מוציא תחת ידיו והכי נעים שהוא לא מחזיק בתפריט קומבינציות אלא מעודד את יצירתיות הלקוח עם הרבה סבלנות.

מעבר לרולים הרגילים מהם טעמנו והתפעלנו, הוא מחזיק גם בכמה תוספות אקזוטיות, שמחדירות לרול את אהבתו למטבח האסייתי. בעזרת פרוסות מנגו הוא מגשים לאסיה חלום רב שנים של פלישה ליפן – פוטומאקי סלמון, מנגו ועירית – מוגש עם רוטב טריאקי אותו מכין נחמד לבד. הרוטב מאוזן, לא מתוק ואגרסיבי כפי שפוגשים כה רבים מסוגו במקומות אחרים. יחד עם מתיקות המנגו וטעמו העדין של הסלמון, מדובר ברול בלתי נשכח (27-24 ש"ח).

"פירות נכנסו במטבח המודרני לכל מנה כמעט", מסביר כפיר את ההתפרעות עם המנגו, "אם אגסים הצטרפו לסלטים, למה שלא יצטרף מנגו לסלמון בסושי"? ובאמת למה לא? מהפוטומאקי הזה עולה לא רק צבעוניות עליזה, אלא תחושה פחות יפנית ויותר אסייתית. אותו הדבר ניכר באינסייד-אאוט פורטובלו וטונה אדומה – שילוב עם ניחוח של בישול סיני שמצא את עצמו טובל גם הוא בטריאקי המוצלח.

כמנת ביניים אנו זוכים לטעום ממנה שבקרוב תיכנס למנות הראשונות בתפריט ולכן היא עדיין לא מתומחרת: פלאפל שרימפס עם איולי לימון מעקצץ עשוי טוגרשי (תערובת תבלינים יפנית חרפריפה), למון גראס, קליפת לימון ומיונז משובח. לצד האיולי מוגש "צ'ילי שיכור" עם סאקי. התוצאה מאפילה על פלאפל השרימפס של סושיות אחרות ונחשבות ביותר בעיר.

מכאן, הלך הערב והתדרדר – שפע הקליינטים המורכב מאנשי שכונה התפרע עם המרכיבים – מימין לנו הזמינה מקומית אינסייד-אאוט עם אבוקדו, שרימפס, מלפפון וגבינת שמנת ברוטב טריאקי, הרכב שהיה גורר פקחים מיפן ומעלה את השאלה האם הוא בכלל חוקי? אבל אם מרכיבים כמו חסה, מנגו וגבינת שמנת, מאכלסים את התפריט, לא נעשה בהם שימוש? הקומבינציות המוזרות שנצרכות, והחלופה המהירה במקום, מדברים בעד עצמם.
לסיכום: העיצוב מעציב עד כדי פגיעה בתחושת ההיגיינה, האוכל מפתיע, טעים, יצירתי וזול, ורצון טוב יש בשפע. מקצה שיפורים קל יביא את הרשת.

"יוקו", פלורנטין 5, תל אביב. 077-3322230. מדי יום 2:00-18:00.