תמורה נהדרת לכסף

    צילום: , ראובן קסטרו

    280 שקלים קנו לאבי אפרתי ארוחה מספקת לארבעה אנשים בסוליקה, ואפילו נשארו ממנה עודפים ליום שלמחרת. אם אתם מתגעגעים לאוכל של הסתבא המרוקאית שלכם (או אם אין לכם אחת כזאת) זה בדיוק המקום להתארגן על אוכל של בית בימים אלו

    השבוע השלישי להסגר ועימו סגירת שערי המסעדות מעלה בחזקה נוספת את הגעגוע לבילוי המהנה מכל. מי היה מאמין שאחרי בסך הכול שלושה שבועות ללא מסעדות ירגיש החסך מוחשי כל כך. נראה שיותר מעצם היעדר הביקורים במסעדות, מה שהופך את העניין לקשה ומעיק הוא היעדר האפשרות לעשות זאת. שהרי מסעדה זה לא רק עצם אקט האכילה, השתייה והבילוי; כל מרחב הפנטזיה אודות האפשרות לעשות זאת וההתרגשות לקראת הם חלק מהותי ובלתי נפרד מהעניין. מרחב הפנטזיה הזה ניטל מאיתנו גם הוא. נכון, יש דברים קשים יותר בימים הללו. לאבד עבודה למשל. ובכל זאת, מפלס הגעגוע לנורמליות עולה ועולה.

    סוליקה היא המעדנייה של השף אבי ביטון (קפה פופולר), שנפתחה לפני כשנתיים וחצי ברחוב איינשטיין ברמת אביב. בהמשך פתחו ביטון ושותפיו סניף נוסף לסוליקה, במרכז שוסטר (רמת אביב ג'). המרחב אמנם מלא מעדניות אבל מאחורי רובן ככמעט כולן לא תמצאו שף נחשב שעשה קריירה במסעדות בכלל, ובכאלו המתבססות על אוכל מודרני בפרט.

    סוליקה איננה מתהדרת באוכל מודרני מתוחכם. להיפך. האוכל שם ביתי, חלקו אף מסורתי, עם טוויסט מרוקאי קטן. סוליקה, איך לא, הייתה סבתו המרוקאית של ביטון וקלישאות קוסקוס לא הזיקו מעולם לאף שף בישראל. התפריט נרחב וכולל סלטים על המשקל, עיקריות בשר, ספיישלים יומיים וגם קטגוריית 'הדליקטסים של סבתא סוליקה' לאפיון מנות שבהיעדר מכנה משותף אחר נגדירן כמזרחיות מסורתיות. נוכחות למנות מהסוג הזכור מביטון באדורה בעבר או בקפה פופולר לא ניכרת בתפריט המעדניות אבל יש שם די הרבה מנות שעושות חשק.

    בשבוע שעבר

    חוויית ביסטרו מסוגנן גם בקופסאות פלסטיק

    לכתבה המלאה
    קציצות של סוליקה (צילום: דרור עינב)

    הלכנו על ארוחה משפחתית בקונספט של ארוחת פיקניק: ארבעה סלטים, קוסקוס עם מרק ועוף שלם. כבר כשפתחנו את הקופסאות הבנו שטובים סיכויינו לשבוע ולהותיר. האוכל יספיק.

    הסלקים הצלויים בתנור (15 שקלים לקופסה בת 250 גרם) התגלו כעשויים ללא דופי. בשר הסלקים נעשה למידת הריכוך הנכונה, נגיעת סוכר חום נתנה קצת מתוק, פיסטוקים שלמים קלויים עשו קצת פריך ושמן זית איכותי עטף את הכל. לא ניכר כאן ייחוד או טוויסט אבל הביצוע היה ראוי. כזו הייתה גם קופסת מסבחת החצילים השרופים בטחינה (20 שקלים לרבע ק"ג). ניכר שנעשתה ללא קיצור דרך או זיוף. בחצילים ניכר מגע השריפה, הטחינה של 'הר ברכה' הייתה מצוינת כדרכה ושולבה בבשר החצילים ללא גודש יתר ושום טרי נתן עקיצונת. זה הרגיש טרי, מהיום ולא משלשום, וטעים.

    החומוס (30 שקלים לקופסה של חצי ק"ג) היה מהזן המשחתי. אנחנו מעדיפים שבעת מונים את זה הגרגירי, העשוי גס יותר, להבדיל מזה שהגיע כמעט מוקצף. מאידך, זה היה חומוס טעים למדי. הרגישו בו יותר את החומוס מאשר את הטחינה ושמן הזית, שלא כמו שקורה יותר מדי פעמים בחומוס מהזן המשחתי, ההופך בכלל לכמעט סופלה.

    שלושה מארבעת מהסלטים היו הצלחה, אם כן. הרביעי - אטריות שעועית אסיאתיות (20 שקלים לרבע ק"ג) קצת פחות. היו בו אטריות זכוכית בתיבול שהתיימר להיות אסיאתי, ואכן ניכרה בו נגיעת אומאמי מסויימת, אבל איכשהו הוא הרגיש לנו מייצג קצת יותר את גלות אשכנז, כלומר את החיך האשכנזי. לא חדות, לא טעמי אסיה מגובשים ולהבדיל משלושת קודמיו גם לא תחושת רעננות מגניבה.

    את הקוסקוס והמרק הצמחוני (34.5 שקלים לחצי ק"ג קוסקוס ו-29 שקלים לקופסת מרק) חיממנו במיקרו הביתי. הקוסקוס נראה ביתי, להבדיל מתעשייתי, והמרק הרגיש מגובש, עדין, טעים וחף מאבקות. קופסת המרק הייתה גדולה וכללה בפועל ארבע מנות לפחות. בהנחה שחצי ק"ג קוסקוס שווה אף הוא לארבע מנות הרי שזו תמורה מצויינת לכסף.

    עוף רוטיסרי בסוליקה (צילום: באדיבות המקום)

    מנת העוף רוטיסרי (89 שקלים) השזופה מאוד הגיעה מחולקת לרבעים, על תפוחי אדמה צלויים. המחיר הסטנדרטי לעוף צלוי שלם במעדניות אמנם נמוך יותר אבל החבילה הנוכחית כוללת גם שפע תפוחי אדמה צלויים. העוף היה טעים מאד. עסיסו נשמר היטב. אפילו באזור חזה העוף, המועד לפורענות בעוף בגריל, נשמרו חיות ומגע תבלינים ראוי. גם תפוחי האדמה היו טעימים וניתנו בנדיבות. כמו הקוסקוס, גם זו התגלתה כמנת תמורה לכסף מצוינת - עיקרית עם תוספת לארבעה ב-89 שקלים.

    הזמנו גם פלפל ממולא (19 שקלים), קציצת עוף (11 שקלים) וקציצת בקר (12 שקלים), רק כדי לטעום. הפלפל היה טעים, שתי הקציצות, ברוטב עגבניות בסיסי, היו תקינות אך מעט משעממות. אם היינו הולכים עליהן כעיקרית, כנראה שהיינו מתאכזבים. אם מצרפים אליהן את סלט אטריות הזכוכית אפשר להסיק שייתכנו בסוליקה פערי רמה. מצד שני, המאסה העיקרית של האוכל טובה וראויה. הקוסקוס במרק מוצלח, העוף רוטיסרי טעים לאללה ושניהם מספקים תמורה טובה במיוחד לכסף. שלושה מארבעה סלטים התגלו כעשויים ללא רבב, רעננים וכייפיים. 280 שקלים קנו לנו ארוחה מספקת לארבעה, שנשארו ממנה עודפים ליום המחרת.

    משלוח בתל אביב עולה 25 שקלים, לערים הסמוכות 30 שקלים. רק שלהבדיל ממסעדות, שאין ברירה אלא להזמין מהן משלוח, היתרון של מעדניות הוא שנכון לרגע כתיבת שורות אלה עדיין אפשר לאסוף מהן את האוכל (עם כפפות ומסיכה, אלא מה). זה מה שעשינו אנחנו. נהנינו ויש בהחלט מצב שנעשה זאת שוב בשבועות הסגר שעוד נכונו לנו.

    סוליקה - להזמנות

    עיבוד תמונה דרור עינב

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully