נומי: טעים כאן, אבל יקר לאללה
התמונות שהועלו לרשתות נראו מבטיחות, רזומה השפים מדבר בעד עצמו, והסלט הירוק אותת שדברים טובים בדרך, אבל אז הגיעה מנת הלוקוס
אבי אפרתי
מבקר מסעדות ומבקר יין
מבקר המסעדות של וואלה! אוכל משנת 2009. שומר על האנונימיות לשם האובייקטיביות. בנוסף, הוא כותב את מדור היין של האתר שמסקר יינות חדשים בארץ ובעולם.
כל הכתבות של אבי אפרתי
שאראק: מסעדה עם מצפן קולינרי שמכוון נכון
המסבחה הייתה בסדר מינוס, בפסטה דג היו חסרים עושר ומורכבות, ואת הסיגר דג, העדפנו לו היו שוכחים. אז איך זה שיצאנו מפה כל כך מבסוטים?
יקב כישור: יינות עם אופי
עידון ואיפוק בפרי, נוכחות תיבול משמעותית והימנעות ממוחצנות; אבי אפרתי מבסוט מיינות יקב כישור
סאן יאנג: כן, אולי ייתכן שאפשר לקרוא לזה פיוז'ן. לא, הוא לא מוצלח
לא מעט ביקורות על מסעדות חדשות נכתבו כאן בחודשים האחרונים, היו ארוחות טובות ממש והיו גרועות ממש, אבל לארוחה שאכלנו בסאן יאנג יש ז'אנר משלה
מיכאל ביסטרו: הכי טובה באיזור, בפער
ביסטרו מיכאל הפכה בשנים האחרונות לתחנת חובה קולינרית למטיילים חובבי אוכל בגליל המערבי, באיזור בו היא נמצאת אין לה כל תחרות. אבל האם היא גם שווה שתסעו אליה במיוחד?
יקב זנאטו: קידוש המסורת לצד עולם חדש
אבי אפרתי סוקר מנעד רחב של יינות מיקב זנאטו שבצפון מזרח איטליה; החל מיינות בארדולינו עממיים, לבן גבוה, אדום מתוק ועד גראפה מצויינת, כולם מספקים תמורה ראויה למחיר. שווה להכיר
משייה: עוד קצת, והיא תהיה אחת המסעדות הכי טובות בישראל
גיא אריש הוא הבטחת ענק עם פוטנציאל בשמיים. האם הוא כבר בשל להוביל את המסעדה?
ראש, לא זנב
האוכל הערבי הטוב ביותר, הלוקיישן שעצר לנו את האוויר, זאת שיש לה פוטנציאל וגם ראש ממשלה עם תשוקת הישרדות מחליאה
ראש השנה 2021: 19 יינות מומלצים לחג, כולל להיטי תמורה לכסף ענקיים
זאת הייתה שנה קשה מאוד, ארוכה מאוד ומאתגרת מאוד. בואו נפתח את הבאה בתור כמו שצריך
שיינע: שיפוד על גחלים, יד טובה ורוטב שתענוג לטבול בו את הלחם
אם תעצמו עיניים ותתעלמו מהעברית, אולי תצאו לטיול ערב פריזאי
אלטער: עבור העיר הזאת מדובר בשינוי של כללי המשחק. לכם כדאי לנסוע במיוחד
בחוץ יש שווארמה ושניצל. בפנים מתרחש קסם נדיר של אוכל
שימו בשר על האש, כל יין אחר ברמה הזאת יעלה לפחות 20 שקלים יותר
אין כאן מוחצנות, חנפנות או שופוני. יש יינות ישראלים מצוינים שנותנים תמורה טובה מאוד לכסף
מסעדת דוק של אסף דוקטור: המינימום שלה הוא טוב. הרבה פעמים הוא מזנק למעלה
המטבח גדל, הדיבורים לא קשורים למיתוג והמאמץ ניכר בתפריט. עכשיו רק שמישהו יסדר לאבי אפרתי את המיזוג
תמנע: פיגוע קולינרי קשה ורב-משתתפים
אנחנו לא זוכרים מתי ביקורת של אבי אפרתי הסתיימה ככה, אבל זו בטח הפעם הראשונה בעשור האחרון
היישר מהמדבר הישראלי הלוהט, בלי התערבות (אבל אתם יכולים להכניס אותם למקרר)
הם לא זולים, אבל גם לא יקרים, ובמונחי תמורה לכסף יש כאן כמה מציאות ראויות בהחלט
דוניס: באנו רעבים, סיימנו מפוצצים (רק בואו לא נדבר על העראייס)
המנות כאן בגודל שמספיק לכל מסעדות תל אביב ביחד ורוב התפריט סביר. עכשיו נשאר רק לתקן כמה דברים קטנים
ג'ורג' וג'ון: עוד קצת תעופה, וזאת תהיה מסעדה נהדרת
הר הציפיות שיושב על הכתפיים של תומר טל מוצדק. עכשיו רק צריך לעמוד בהן
יש לנו ווינר: הכוכב שכבש אותנו ועוד החזיר עודף ממאה
יש פורטוגלים שצריכים סביבם את כל הפוקוס שלעולם יש להציע, יש כאלה שמסתפקים בקצת אדמה
בושוויק: עוד קצת מגבונים, ואפשר יהיה להתחזר פה באמת
טעים פה, שמח פה, שותים פה, ויש פה גם את עוגת הגבינה המושלמת. צריך עוד?
המואזין התחיל, הרמנו לחיים: ביקור קסום באחת המסעדות הכי טובות בישראל
קצת פחדנו להיכנס לאוטו ולנסוע לפה, אבל החיים כאן חייבים להיות יותר מכמה ימים של מהומות ושנאה
הממזר, התותח וזה ששווה 600 שקל: יינות רוזה, אבל טובים
אבי אפרתי משתדל ללכת בדרך כלל על יינות זולים ומתוני תמחור, המספקים תמורה ראויה לכסף. השבוע הוא חרג ממנהגו, וזה השתלם מאוד
מסעדת פרא: אולי המסעדה החדשה הטובה בתל אביב
איך שנכנסנו התחלנו לחשוש. עד שהגיע החשבון הדברים השתנו כמעט לחלוטין
מסעדת מאריס בתל אביב: קבב קרוב לשלמות ושירות רחוק מהקבב
זה לא בדיוק אוכל טורקי, אבל הלב והכוונות במקום הנכון, וחלק מהמנות עושות הרבה יותר מזה. עכשיו רק נשאר לטפל בשירות
לפעמים הריזורט מחכה במקרר: יין יווני במחיר שעשה לנו יאסו
יש כאן להיטים איכותיים ובקבוקים ששווה להילחם עבורם, אבל כוכב אחד ספציפי גרם לגבות שלנו לעוף
זאת לא רק המלצה, זאת אזהרה: במקום הזה לכו *רק* על הפיצה
הנדיבות פה נדירה, השירות רחוק מאוד מתל אביב והתפריט עושה חשק להכול. עכשיו בואו נדבר על האוכל
אריק קייזר עוד לא נחת כאן. אחרי הארוחה הזאת לא בטוח שכדאי לו
זה התחיל עם תחושה צרפתית רומנטית, נמשך עם שולחן שלא עמד בעומס, והסתיים עם מאפים מאכזבים
במונחי תמורה לכסף מדובר בכוכב: הארגנטינאי שעושה בית ספר לצרפת
היינות שמגיעים מארגנטינה הם תמיד זולים משמעותית מרוב המקבילים האירופיים, אבל כאן מדובר בחבילה מוצלחת במיוחד
בביקור הראשון היו כאן אזעקות, טילים ובלגן. זה היה עדיף מהפעם השנייה
המסעדה הזאת מבטיחה הרבה, דורשת הרבה ומדברת הרבה. זה נגמר בפטריות של אולם אירועים וב-118 שקלים על פיהוק
שווה את הפקקים: אחד הסטייקים הכי טובים בישראל
הדרך עמוסת עצבים, הרחוב מוזנח והתפריט מעט מהוסס, אבל הכול מתפוגג כשהבשר מגיע לשולחן
קנו עכשיו, ונסו להתאפק עד שנה הבאה: יין ישראלי מצוין *למבינים בלבד*
אבי אפרתי בחן לעומק את אחד המותגים המוצלחים שיש כאן, וחזר עם כמה תובנות, והמלצה אחת למי שמסוגל לדחות סיפוקים