הנוף - בלוף, האוכל - קטסטרוף
מהרגע שבו התיישבנו ב-mena ועד לרגע עזיבתנו את המקום עברו שעה ועשר דקות, ולא כי מישהו הגביל אותנו, פשוט רצינו שזה ייגמר
מדור ביקורת המסעדות של וואלה! אוכל מבקר מדי שבוע באחת מהמסעדות ברחבי הארץ.
מבקר המסעדות שלנו, אבי אפרתי יזמין את מיטב המנות, יבדוק את השירות, הגשת האוכל, גודל המנות וטעמן כמובן כמו כן יטעם את המשקאות וסוגי היין המוגשים במקום.
הביקורות עולות תמיד עם הסבר מלא ותמונות של המנות שהוזמנו, המסעדה ומחירים מלאים.
וכמובן ומה חשב המבקר שלנו על כל החוויה במסעדה.
לעיתים נחזור שוב לאותה מסעדה כדי לראות מה השתנה, האם עדיין מומלץ לבקר בה ובכלל לראות את החידושים שיש לשף להציע לכם.
מוזמנים לבקר יחד איתנו במה שיש למסעדות הארץ להציע, שיהיה בתאבון!
מהרגע שבו התיישבנו ב-mena ועד לרגע עזיבתנו את המקום עברו שעה ועשר דקות, ולא כי מישהו הגביל אותנו, פשוט רצינו שזה ייגמר
ערב כיפי למדי העברנו בפיגם, שירות נעים, מוסיקה טובה, תפאורה נהדרת ומלא כוונות טובות, אז איפה הבעיה?
בהדסון לילינבלום (כן, האחות הקטנה של), תמצאו בשר ברמות הכי גבוהות, שאף מקום אחר בישראל לא מסוגל להגיש, במחירים שהם לא לעשירים בלבד
אתם אולי לא צריכים להגיע אל מישלה במיוחד, אבל הלוואי שבכל אחת מערי הפרבר של תל אביב הייתה אחת כזאת מוצלחת כמוה
נכון לכרגע, אברטו מנסה להיות העתק דהוי של "המסעדות ההן בתל אביב" וגם זה יוצא לה עקום
משהו בקוצי'נה הס 4 חייב להשתנות מהר, כרגע היא נראית כמו מקום ששמחת חייו ניטלה ממנו
האם בטריגר בשר ויין תמצאו את הבשר הכי טוב בישראל? עדיין לא, בשר טוב בתמחור הגיוני? כן, בהחלט
ההלם הראשוני מהמחירים הגבוהים בתפריט שהעמיד השף גל בן משה בפאסטל, התחלף מהר מאוד בהנאה גדולה
הארוחה בקוקו תאי של נדב ודניאל לא הייתה רעה אבל גם לא טובה מספיק
אחרי שני ביקורים גרגרניים במיוחד באתונה, חזר אבי אפרתי עם רשימת המלצות חובה למבקרים בבירת יוון. כמי שמעכלים את רף המחירים הבלתי נסבל במסעדות בישראל, אתם הולכים לשפשף את העיניים בכל פעם שתקבלו את החשבון
אהן תאי היא חיזוק מוצלח במיוחד לסצנה הקטנה מדי של מקומות תאילנדיים אותנטיים בישראל
נכון לכרגע, ראסיף 33 יומרנית מדי, רחוקה מלהיות איכותית ומשקפת קפיצה מעל ומעבר לפופיק של השף המוכשר חמודי עוקלה
אם יצאנו מ-85/15, בלי שכאב לנו בכיס, וכבר חלמנו על הפעם הבאה שלנו שם, זה אומר הכל
הבושה לא גרה במחוזותיו של שני כבר הרבה שנים, אבל דבורה הכשרה החדשה שלו היא שיא חדש
בזכות העיצוב, אי הנוחות, השירות הכאוטי ואיכות האוכל, זוכה אל טראס בתואר: חוויית הביזאר המובהקת ביותר בכל הזמנים
אז וואי וואי מה יהיה כאן כשהשף ייתן את כל מה שהוא יודע
כמי שרוחשים חיבה מסוימת לגרקו, הקונספט של גרקו אוזרי נראה לנו מפתה למדי. ובכן, הקונספט דווקא אחלה, ובערך כאן זה נגמר
כפרה מיו היא לא מסוג המקומות שאבי אפרתי פוקד בדרך-כלל במסגרת המדור, אז איך בכל זאת הוא מצא את עצמו יושב שם, לועס פסטה ברחוב הקר, ומחייך מאוזן לאוזן?
הבעיה בהיבה איננה התמחור, על אף היותו יקר מאד, אלא הקולינריה
האוכל במסה השתנה מאוד, הוא מושקע אבל פחות יוקרתי ונוצץ, הרבה פחות מוחצן, וגם הרבה פחות מתוק. עכשיו רק נותר לקברניטי המסעדה ליישר קו עם השינוי שמנהיג שם השף החדש
לא כל המנות מצוינות, ועדיין, אייבי היא מהמסעדות הטובות והראויות הפועלות כאן
הגענו לקפה אסיף ערוכים ומוכנים לאחת הארוחות המשמחות של הזמן האחרון, אבל כבר אחרי הביס הראשון היינו צריכים לקחת רגע כדי לנסות להבין מה קורה כאן
הלוואי שג'וס כאן בשביל להישאר, כמו שהיא בדיוק
כוונות טובות? יש, מנות נדיבות? יש, אבל כנראה שאת רף הציפיות שלנו מעבריאני, שהיה נמוך מלכתחילה, כדאי היה להוריד עוד קצת
אלנה היא כל מה שהמסעדנות התל אביבית העכשווית לא: יש בה שקט, שלווה, תחושה של ניתוק מן החוץ. והאוכל? אחת ההפתעות הנעימות של הזמן האחרון
בג'וז ולוז אין חשבון, הסועדים בוחרים את הסכום שהם מעוניינים להשאיר, רומנטי? עכשיו לך תתמחר ארוחה שלא נהנית מהאוכל, ספגת שירות קטסטרופלי ומחופף, וכשביקשת שיתחשבו מינימאלית בשותפך לארוחה השייך לקבוצת סיכון, שמו עליך קצוץ
17 שנה אני עוקב בהערכה אחר עבודתו של אבי ביטון, קפה פופולר של התקופה הנוכחית היא ללא ספק שיא הקריירה שלו, והארוחה הטובה ביותר שאכלנו אצלו עד היום
האווירה במומה היא של פונדק כפרי איפה שהוא בספרד או איטליה וזה מלבב, חבל שהאוכל הנחית אותנו מהר מאוד חזרה לקרקע
מנסורה תמיד הייתה מסוג המסעדות שנעים להגיע אליהן וכיף להמליץ עליהן, אבי אפרתי הלך לבדוק אם זה עדיין המצב
הארוחה באולה מסמנת את אורן אסידו כהבטחת אמת. בשל לגמרי? זהו שלא, אבל אפשר בהחלט להניח שעתידו עוד לפניו