נושאים חמים
אבי אפרתי מבקר מסעדות
איטלקי מקומי: תקשורת להמונים
מסעדת איטלקי מקומי שנפתחה במקומה של יהלומה בנמל תל אביב, מהווה שדרוג משמעותי לכל המזללות באיזור. עכשיו נותר רק לטפל ברמת הביצוע, שרחוקה מלהיות יציבה
מאייאר: קול מקורי בהתהוות
בביקור חוזר, שנה מפתיחתה, מאייאר בתל אביב מתגלה כמסעדה מוצלחת, אורגינלית באמת, שמתבססת על האוכל העכואי המסורתי, בשיתוף טכניקות גבוהות ונגיעה אישית מגובשת
בלי מסעדת השנה: אבי אפרתי מסכם את תשע"ז במסעדות
בלי מסעדת השנה, עם שלל סגירות מבאסות, שפע של ארוחות רעות ושממה בתחום הפיין דיינינג - סיכום שנת תשע"ז במסעדות של אבי אפרתי יצא עגום במיוחד. איפה בכל זאת מצאנו נקודות אור השנה?
טאיה: כן ירבו
מסעדה אסיאתית מוצלחת מחוץ לעיר, זה לא דבר של מה בכך. במסעדת טאיה שפועלת בשקט בשקט בצורן, מוגשות מנות שעשויות ללא דופי, ומספקות את מלוא הסחורה
איטליאנו דה לה קוסטה: ים של בינוניות
בביקורו החוזר בחיפה מגלה אבי אפרתי שההצלחה הפכה את איטליאנו דה לה קוסטה למפעל. האוכל אמנם תקין, אבל המצויינות והברק שהיו כאן, אבדו
בר א וין: מפגן חתרנות מובהק
שנה אחרי הביקורת הקודמת שלו במקום, אבי אפרתי מגיע לבר א וין, ומגלה אי של יציבות: בר יין אמיתי, שמחנך מחדש את הסועדים בפיאצה המגניבה של ת"א. מבחינתו מדובר בלא פחות מנס במציאות העכשווית
מסעדת יריחו: אליה וקוץ בה
מסעדת יריחו החדשה ביפו טובה משמעותית מעוד מסעדה גנרית בשוק הפשפשים. יחד עם זאת, הביקור בה מהווה הוכחה שקונספט 'מה שמוכן יוצא' יכול לפגום משמעותית בחוויה
קליפסו: לא יהיה כלום כי אין כלום
אחרי מאמצי סנגוריה ארוכים שהשקיע אבי אפרתי בשף עומר מילר, גרסת המסעדה של קליפסו בחוף פרישמן בת"א הייתה מבחינתו המבחן האמיתי. הכשלון היה מהדהד
קיטשן מרקט: כאן יודעים את המלאכה
מאז ביקורו הקודם של אבי אפרתי מסעדת קיטשן מרקט שינתה מעט כיוון. אבל גם כשהיא לא במיטבה, המסעדה של יוסי שטרית מצליחה לספק ארוחה ברמה טובה שנדיר למצוא כמוה במחוזותינו
ריפאבליק: עמוק מתחת לסטנדרט הבינוניות
לתושבי הוד השרון מגיע הרבה יותר ממה שקברניטי ריפאבליק מיתגו תחת הלוגו 'סטנדרט תל אביבי'. אבי אפרתי מתבאס על ארוחה גרועה במסעדה שמתמקדת אך ורק בעיצוב ובאווירה, ומזניחה לחלוטין את האוכל
גריג: המסעדה הכי טובה שאתם לא מכירים
לא תקבלו בגריג צ'ייסרים ולא תשבו באפלולית עם מוסיקה שנותנת בראש, אבל מדובר במסעדה עם אוכל פשוט מעולה שכדאי מאד להכיר. אבי אפרתי כבר מתכנן את הביקור הבא
OCD: מרוב מרכיבים לא רואים את היער
הטכניקות והאסתטיקה במסעדת OCD בתל אביב אולי מרשימות, אבל האוכל מלא יומרות ומתפקע מריבוי מרכיבים שפשוט לא מצליחים להגיע לכדי איזון
ק-פה האנוי: האם ההבטחה הגדולה מתממשת?
למרות שהמנות יוצאות מהר מדי, והקונספט הווייטנאמי-צרפתי רחוק מהמציאות, כשמתעלמים מהבאזז ומנמיכים ציפיות, ק-פה האנוי מתגלה כמזללה פשוטה וכיפית. אבי אפרתי מבקר באחת המסעדות המדוברות של השנה
יאקימונו: ארוחת טעימות לתפארת
במדינה שבה יש עשרות מקומות בהם מגישים סושי-פח, איכות הסושי של מסעדת יאקימונו היא מהמדהימות שיש. למרות הטיפול השבלוני בשאר סוגי האוכל והאווירה המיושנת, ארוחת הטעימות במסעדה בהחלט שווה את הכסף
אנה: איפה השפיץ?
מסעדת אנה בבית טיכו בירושלים מעוצבת נפלא והרעיון החברתי שעומד מאחוריה הוא מקסים. אבל בכל הקשור לאוכל, היא מתגלה כלא יותר מבית קפה משעמם וחסר מעוף
חמארה תלפיות: אווירת שוק אמיתית במובן הטוב
לא כל המנות אחידות ברמתן, אבל בחמארה הקטנה והמקסימה בשוק תלפיות בחיפה, ניכר שיש במטבח טבחים עם כישרון, אהבה לאוכל ויד טובה אמיתית. והבונוס? המחירים כאן הרבה יותר מהוגנים
באנה: לא יותר מהערת שוליים
מסעדה טבעונית חדשה בלי טופו וסייטן, שמתמקדת בירקות, נשמעה כמו הבטחה גדולה. בפועל, בעוד שהאווירה במסעדת באנה מספקת את הסחורה בגדול, כל השאר רחוק מזה
ליגה משלה: הדסון היא מסעדת הבשר הכי טובה בארץ
בניגוד לדעה הרווחת, ביקורת מסעדות זה עסק עם מעט מאד רגעי אושר אמיתי. הדבר היחיד עליו הצטער אבי אפרתי במסעדת הבשר הדסון בתל אביב, הוא שלא הזמינו סטייקים גדולים יותר. ביקורת במסעדה נהדרת שהיא לא פחות מנס
דה נורמן: איכות מתחת לרדאר
האוכל פה לא מגניב והתפריט לא מתחכם, אבל מי שמחפש ארוחה קלאסית וטובה, כזו שמגישה אוכל מוקפד ומהוגן בלי קיצורי דרך, ימצא את מבוקשו במסעדת דה נורמן
סוהו: מסעדנות מזן נדיר
בדיוק כמו בבופה במלון בווגאס מצליחים במסעדת סוהו להגשים את כל הפנטזיות של הלקוח הישראלי. מנות גדולות, מחירים הוגנים ושירות מתוקתק, לא פלא שהמסעדה המצליחה בתפוסה מלאה כל הזמן
יא פאן: האם הבאזז מוצדק?
שבועיים אחרי פתיחתה מגיע אבי אפרתי למסעדת יא פאן המדוברת של השף יובל בן נריה, ומצא מקום מגניב ועדכני. אז למה בכל זאת זה לא מסוג המקומות שבהם תשמעו את המלאכים שרים?
אואזיס: שוחה נגד הזרם
ביקור חוזר במסעדת אואזיס ממחיש שבניגוד גמור לכל מה שקורה בסצינת המסעדנות התל אביבית, רימה אולברה ממשיכה בשלה ומתרחקת מהאוכל התל אביבי הגנרי כמו מאש
אוקינאווה לבונטין: לא בשביל זה יוצאים מהבית
אין יותר מבאס מלשבת במסעדה יפנית, כזו שניקיון וצחות טעמים אמורים להיות שמה האמצעי, ולאכול כי צריכים, לא כי נהנים. אבי אפרתי אוכל באוקינאווה לבונטין, שבה הסתמיות מכתיבה את הטון
סבידה: הארוחה המשתלמת ביותר בישראל
שווה לנסוע עד לעכו כדי לאכול ארוחת דגים לארג'ית ונהדרת במסעדת סבידה. אבי אפרתי נהנה מהדגים הכי טריים שיש, וסוף סוף לא מרגיש מרומה
הירו לבונטין: הלהיט של אביב-קיץ 2017
אחרי ניסוי כלים אפקטיבי בשרונה פתח אהרוני את הירו בלבונטין. אבי אפרתי מגלה שם מסעדת ראמן כיפית וטעימה, אז תתכוננו לעמוד בתור
הטרקלין: למה לשלם 168 שקלים על סטייק בינוני?
כשדווקא הנקניקיה שמיוצרת מחוץ למקום היא המנה הכי טובה במסעדת בשרים, מסתמנת בעיה רצינית. אבי אפרתי מסכם ארוחה בינונית ומטה בטרקלין בת"א, שבה למרבה הפליאה גם אסור באופן גורף לחלוץ בקבוקי יין
ג'וז ולוז: אווירת סיני בדרום תל אביב
שנתיים אחרי ביקורו הקודם אבי אפרתי מגיע לג'וז ולוז ושמח לגלות שהאוכל התייצב. כשהמצב בגבול הדרומי לא יציב, תמיד אפשר לקפוץ לדרום תל אביב כדי להרגיש סיני
פופינה: טריק אחד בשרוול
שליטה בטכניקות, מאמץ וכוונות טובות הן אולי תנאי הכרחי ליצירת אוכל טוב אבל בוודאי לא תנאי מספיק. אבי אפרתי בביקור שלישי, והמאכזב ביותר עד כה, במסעדת פופינה בת"א
איטליה הקטנה: לה רפובליקה די רונימוטי
ספורות הן המסעדות שמצליחות לספק אוכל איטלקי פשוט ומדויק ולכן, משמח לגלות שבמסעדת לה רפבוליקה די רונימוטי מוגשות מנות מצוינות, בלי רעש וצלצולים
כבר לא מעצמה: ההיבריס של אמריקה
ניכר שמתחם אמריקה החדש נבנה מתוך מטרה לספק כיף טהור. אולם השירות המבורדק והקלוקל, האוכל הירוד ומנות שלא תמיד מתומחרות בהגינות, הוכיחו אחרת
אקספלורר, בקרוב נפסיק לתמוך בגרסה זו.
להורדה לחץ כאן